ש: השאלה כזאת מה השכל שבדבר כשמישהו שהוא נראה חושבים שהוא משוגע לגמרי אומר "אני מרגיש שיש לי פה חורים אני מרגיש שהמוח שלי קטוע, אני מרגיש שאני שקוף" ואני לא יודע מה להגיד לו אני אומר תשמע זה לא הגיוני בכלל משהו מהסוג הזה.
אליעד: יפה הסיבה שאתה לא יודע מה להגיד לו היא משום שאתה אומר שזה לא הגיוני בכלל הוא אומר לך "אני רואה פה דינוזאורים" ואתה אומר לו "זה לא הגיוני בכלל" אין נגמר השיחה אין בשכל שיחה אבל אם מישהו אומר לך "אני רואה פה דינוזאורים" אתה אומר "באיזה מובן יכול להיות שיש פה דינוזאורים?" אז אולי דרך זה תצליח להבין למה הוא התכוון שיש דינוזאורים ואז תגיד לו "נכון שמההיבט הזה והזה יש דינוזאורים אבל עדיין יש היבטים שאין דינוזאורים", זוכר את השיחה הראשונה שיש דבר שהוא אמת באופן יחסי ולקחו אותו למוחלט.
עכשיו איך אתה יכול לדעת מאיזה היבט אותו אדם אמר לך "יש דינוזאורים" איך אפשר לדעת אז בא נגיד סתם בא נגיד תן דוגמא לדינוזאורים לדוגמא שאתה הבאת, בא נגיד ניתן דוגמא שאתה הבאת בן אדם אומר "אני מרגיש שהראש שלי פתוח שאני שקוף" שלא יודע מה, אוקי עכשיו מה הוא אומר מה זה אומר? מה שצריך לעשות קודם כל להגיד לו "אוקי" כאילו קודם כל לקבל את זה להגיד לו כן נניח שזה נכון.
ש: לא נניח שזה נכון הוא יתעצבן "זה נכון".
אליעד: אני אמרתי שתגיד לו "נניח שזה נכון"?
ש: אז מה אמרת?
אליעד: לקבל את מה שהוא אומר תניח שזה נכון לעצמך תניח שזה נכון בא נניח שמה שהוא אומר זה נכון תגיד לו "אוקי". עכשיו מה שאנחנו צריכים לנסות להבין כשהוא אומר "תקשיב הראשון שלי פתוח יש לי חורים שזורמים" לא יודע מה נגיד אתה אומר לו "אוקי ו... ?" אתה לא אומר לו "לא נכון מה אתה אומר לא נכון" אתה אומר לו "אוקי ו... ?", עכשיו השאלה היא איך זה בא לידי ביטוי בפרקטי כי אם הוא אומר לך "ואני לא יכול בגלל זה ללכת לעבוד", "אוקי למה זה מונע ממך לעבוד?" בא ננסה להבין אולי הוא יגיד "וואלה נכון יש לי חורים בראש וזה לא מונע ממני לעבוד" עכשיו או שהוא יגיד "כן זה מונע ממני לעבוד כי אז כשאני עובר ברחוב נכנסות לי קרני השמש לתוכי ועושות לי רע", "אוקי איך הן נכנסות מה זה עוד אומר הן נכנסות, איזה רע ואיך הן נכנסות?" יגיד לך "הן נכנסות".
להתחיל קודם כל לראות קודם כל אולי בכלל "אוקי וזה מחייב אותך בהכרח", עכשיו אבל יש פה עוד היבט שהוא יותר פנימי כשמישהו נגיד אומר לדוגמא "הראש שלי אני שקוף יש לי חורים" וכל מיני כאלה אתה אומר לו "אוקי ומה זה אומר לך?", נגיד מה הוא אומר לך מה נגיד הוא יגיד?
ש: רואים מה אני חושב.
אליעד: יפה בדיוק ואז הוא אומר לך "מה אני חושב" זה בעצם אומר שהוא בתוך תוכו חושב שחושבים מה הוא חושב והוא מבטא את זה בצורה עקומה שאומרת "יש לי חורים בראש ואני שקוף", זאת אומרת שכשהוא אומר "יש לי חורים בראש" זה הוא בעצם מנסה להגיד משהו אחר הוא מנסה להגיד "אני מרגיש שאני שקוף אני מרגיש שאין לי פרטיות" יכול להיות שהוא בכלל יש לו בעיה שאין לו פרטיות יכול להיות שיש לו תסביכים עם עצמו שהוא מפחד שיחשפו אותם והוא לא יודע איך להגיד את זה אז הוא בראש שלו כבר אומר "אוקי יש לי תסביכים עם עצמי", נגיד סתם הוא עם עצמו יושב "אוקי יש לי תסביכים ואם יקלטו אותי אז אני שקוף וואלה אני מרגיש כאילו יש לי חורים בראש" ואז הוא אומר תראה "יש לי חורים בראש אני שקוף" זה מה שהוא אמר.
אבל אתה שמעת עוד פעם את הסופי אתה אומר "על מה הוא מדבר בכלל איזה חורים מה אתה מדבר אין מה לדבר" ואז נגמר השיחה אתה אומר הוא משוגע והוא אומר אתה משוגע אין מה לדבר אבל אם אתה אומר לו כאילו "ואיך החורים האלה גורמים לך להרגיש מתי התחלת להרגיש את החורים האלה איך הם משפיעים עליך, מה זה אומר לך איך זה בא לידי ביטוי?" אז דרך זה אפשר להבין מה האמת כאילו כי זה לבוש של משהו אחר. נגיד שמישהו אומר נגיד "כואב לי הרגל, הרגל שלי מדממת" אז אומרים לו "איפה מדממת לא מדממת" ואז חוקרים וחוקרים "למה אתה אומר שהיא מדממת?" הוא אומר "כי אני מרגיש צמרמורות", "אוקי ואיזה צמרמורות? אני מרגיש שמגרד לי הגב בכלל" אז הוא מזה שמגרד לו הגב הגיע לזה הוא ביטא את זה בצורה עקומה של "הרגל שלי כואבת" או "מדממת" נגיד.
לכן עוד פעם הדרך הטריוויאלית של האנשים הרגילים "הוא אומר הוא משוגע הוא לא מבין הוא לא יודע מה לדבר" אבל הפיקח אומר "בוא ננסה להבין מאיפה באה לו המחשבה הזאת לראש מה הוא מנסה לומר בזה, מה היא מבטאת המחשבה הזאת" ואז חוקרים ומוצאים את נקודת האמת במה שהוא אמר ותמיד יש איזו נקודת אמת זה דימויים. כמישהו נגיד אומר היה לנו פה פעם מישהו נגיד שאומר נגיד "עוקבים אחרי יש לי סימנים" אז זה אומר שיש בתוכו איזה חרדה מזה שמנסים לעשות לו רע והוא מלביש את זה ב - "עוקבים אחרי או כאלה" זהו.
ש: זה תמיד לבוש?
אליעד: תמיד זה לבוש יש איזה משהו של אמת כחוט השערה וזה דימוי על דימוי, מה שקורה לפעמים שהבן אדם מרוב דימויים הוא כבר שכח שזה דימויים והוא כבר חושב שזה באמת ככה אבל אם מתחילים לעשות איתו "רגע זה באמת ככה איפה החור, אוקי אתה רואה פה חור אני יכול להכניס דרכו אצבע אני יכול גם אצלך להכניס אצבע? לא, אז זה לא חור כזה אתה מתכוון זאת תחושה של חור נכון? נכון זאת תחושה של חור זה לא חור אמיתי", אתה מבין אומרים "נכון" ולא ישר להגיד לו "זה לא נכון" להגיד לו "אוקי ואיזה חור איזה גודל החור?" הוא יגיד "לא יודע", "אוקי אז יכול להיות שזה חור קטן?" יכול להיות קטן יכול להיות גדול.
בדרך כלל כשבן אדם מדבר על הדמיון שלו בדרך כלל הוא מוסיף עוד דברים שהם בדרך כלל רגשיים או משהו ואז קולטים שהוא בכלל יש לו איזה בעיה שהוא דרכה מנסה, כמו שאמרתי לדוגמא באחת השיחות הקודמות נגיד שמישהו אומר "מה יצא לי מזה מה פה מה שם?" ואז מתחילים לתחקר אותו רואים שזה בכלל...