סכיזופרניה במשפחה, טיפול מרחוק בהפרעות נפשיות, האם אפשר לעזור למי שלא רוצה עזרה? תהליך טיפול בסכיזופרניה, משפחה של סכיזופרן, איך לדבר עם חולה סכיזופרניה? איך להתנהג עם חולה סכיזופרניה? איך להתמודד עם סכיזופרניה? תרופה לסכיזופרניה
האם אפשר לעזור למישהו שלא רוצה עזרה בטיפול בסכיזופרניה?
העקרון המרכזי בהרצאה הוא האפשרות לעזור למישהו הסובל מהפרעה נפשית, כמו סכיזופרניה, גם אם הוא לא מוכן לקבל עזרה. אליעד מציין כי הרבה פעמים אדם הסובל ממחלה נפשית מתכחש לכך שיש לו בעיה, ולעיתים אף טוען כי כל מי שמנסה לעזור לו הוא "עוקב אחריו" או "מתנכל לו". למרות זאת, הוא מציין שהסביבה הקרובה והמשפחה עדיין יכולים להשפיע ולסייע בצורה עקיפה על מצבו הנפשי של האדם.
מה הקשר בין חוויית שמיעת קולות לבין מצב נפשי?
אליעד מציע דוגמה של ילד או אדם במשפחה שמתחיל לשמוע קולות שלדבריהם הוא ציפור. הוא מציין כי זה עשוי להיות ביטוי לרצון של האדם להרגיש חופשי ולא מחויב לכלום, וכך חוויית השמיעה של קולות נבנית. אם האדם מבקש עזרה, ניתן לעבוד ישירות מולו ולסייע לו להבין את הסיבות להרגשותיו. אך אם האדם מתכחש לכך שיש לו בעיה, המשפחה יכולה עדיין להשפיע על מצבו הנפשי בעקיפין על ידי שינוי דפוסי ההתנהגות וההבנה של הסיבה הרגשית שמובילה למחשבות המטרידות.
מה ההבדל בין שבר ביד להפרעה נפשית?
ההשוואה בין שבר ביד להפרעה נפשית מבוצעת כדי להמחיש את ההבדל בין טיפול פיזי לטיפול רגשי. במקרה של שבר ביד, אין מה שהסביבה יכולה לעשות פרט לשמירה על בריאות האדם כדי למנוע החמרה. אך כאשר מדובר בהפרעה נפשית כמו שמיעת קולות או סכיזופרניה, המשפחה יכולה להשפיע על המצב הרגשי של האדם. אליעד מסביר כי בשונה מהשבר ביד, שם הטיפול הרפואי הוא הכרחי, בטיפול נפשי הסביבה הקרובה משפיעה באופן ישיר על מצבו הנפשי של האדם.
כיצד משפיעה הסביבה על מצבו הרגשי של אדם הסובל מהפרעה נפשית?
הסביבה הקרובה יכולה להשפיע לחיוב או לשלילה על מצבו הנפשי של האדם. תגובות של בני משפחה, דפוסים של התנהגות והאמירות שהם עושים יכולים להחמיר או להקל את המצב הנפשי של האדם. דפוסים אלו יכולים להשפיע על רמות הדיכאון, הפרנויה, ושמיעת הקולות. לכן, אפילו אם אדם אינו מודה שיש לו בעיה, התנהלות נכונה של הסביבה הקרובה יכולה לשפר את מצבו הנפשי.
האם אפשר לעזור למישהו שלא מגיע לטיפול בעצמו?
אם האדם לא מוכן להגיע לטיפול ולא מודה בכך שיש לו בעיה, אליעד מציין כי אפשר עדיין לעזור לו דרך המשפחה או החברים הקרובים. זהו טיפול "מרחוק" שבו המשפחה מקבלת הכוונה כיצד לדבר עם האדם ומה לומר, וכיצד לא להגיב באופן שיחזק את הפרנויה או הסכיזופרניה. אליעד מדגיש כי הסביבה הקרובה יכולה להשפיע על מצב הרוח והמצב הנפשי של האדם מבלי שהוא יהיה ישירות מעורב בטיפול פורמאלי.
למה "אנחנו אוהבים אותך" עלול להחמיר את הסכיזופרניה?
כשהאדם הסובל מסכיזופרניה מרגיש שאינו אהוב או מתנכלים לו, המשפחה לעיתים תנסה להרגיע אותו בכך שתאמר "אנחנו אוהבים אותך". עם זאת, אליעד טוען כי גישה כזו עשויה להחמיר את המצב, כי החולה יתחיל לחשוב שהוא חייב להיות בטוח שמישהו אוהב אותו כל הזמן. באופן זה, הוא יפנה יותר ויותר למחשבות של פרנויה ויתקשה להאמין לאף אחד. במקום להילחם בצורך של האדם לוודאות מוחלטת, יש לעזור לו להבין שהוא לא חייב להרגיש אהוב כל הזמן.
איך ניגשים לשורש הבעיה?
בכדי לפתור בעיות נפשיות כמו סכיזופרניה, חשוב להבין את הרקע הרגשי שמניע את המחשבות וההרגשות של האדם. כל מחשבה מטרידה נובעת לעיתים מצורך רגשי חזק - כמו צורך להיות אהוב או חופשי לחלוטין. כדי לפתור את הבעיה, יש להבין את שורש הצורך הזה וללמד את האדם לחשוב באופן מאוזן. גם אם המטופל לא מוכן לקבל עזרה ישירה, המשפחה יכולה להנחות אותו בעקיפין ולעזור לו להתמודד עם הבעיה.
האם אפשר לרפא סכיזופרניה?
על פי התפיסה שהוצגה בהרצאה, קיימת אפשרות להביא את האדם למצב שפוי ויציב, לפעמים אפילו בלי התערבות ישירה מצידו. המשפחה והסביבה הקרובה יכולים לשחק תפקיד חשוב בטיפול על ידי הבנת המנגנונים הנפשיים שמאחורי ההתנהגות של האדם. אליעד טוען כי בעזרת הדרכת הסביבה הקרובה, אפשר להקל את המצב או אפילו להביא לריפוי של ההפרעה הנפשית.
איך נראה הטיפול המרחוק בפועל?
המשפחה פונה לקבל הדרכה וניתוח של המנגנונים הנפשיים שמובילים להפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה. אליעד מסביר כיצד יש לפנות לאדם ולמה להגיב או לא להגיב באופן שיעזור להקל על מצבו הנפשי, כמו לא לאשר או לדחות את החששות שלו בצורה שתעצים את הפרנויה.
העקרון המרכזי בהרצאה הוא האפשרות לעזור למישהו הסובל מהפרעה נפשית, כמו סכיזופרניה, גם אם הוא לא מוכן לקבל עזרה. אליעד מציין כי הרבה פעמים אדם הסובל ממחלה נפשית מתכחש לכך שיש לו בעיה, ולעיתים אף טוען כי כל מי שמנסה לעזור לו הוא "עוקב אחריו" או "מתנכל לו". למרות זאת, הוא מציין שהסביבה הקרובה והמשפחה עדיין יכולים להשפיע ולסייע בצורה עקיפה על מצבו הנפשי של האדם.
מה הקשר בין חוויית שמיעת קולות לבין מצב נפשי?
אליעד מציע דוגמה של ילד או אדם במשפחה שמתחיל לשמוע קולות שלדבריהם הוא ציפור. הוא מציין כי זה עשוי להיות ביטוי לרצון של האדם להרגיש חופשי ולא מחויב לכלום, וכך חוויית השמיעה של קולות נבנית. אם האדם מבקש עזרה, ניתן לעבוד ישירות מולו ולסייע לו להבין את הסיבות להרגשותיו. אך אם האדם מתכחש לכך שיש לו בעיה, המשפחה יכולה עדיין להשפיע על מצבו הנפשי בעקיפין על ידי שינוי דפוסי ההתנהגות וההבנה של הסיבה הרגשית שמובילה למחשבות המטרידות.
מה ההבדל בין שבר ביד להפרעה נפשית?
ההשוואה בין שבר ביד להפרעה נפשית מבוצעת כדי להמחיש את ההבדל בין טיפול פיזי לטיפול רגשי. במקרה של שבר ביד, אין מה שהסביבה יכולה לעשות פרט לשמירה על בריאות האדם כדי למנוע החמרה. אך כאשר מדובר בהפרעה נפשית כמו שמיעת קולות או סכיזופרניה, המשפחה יכולה להשפיע על המצב הרגשי של האדם. אליעד מסביר כי בשונה מהשבר ביד, שם הטיפול הרפואי הוא הכרחי, בטיפול נפשי הסביבה הקרובה משפיעה באופן ישיר על מצבו הנפשי של האדם.
כיצד משפיעה הסביבה על מצבו הרגשי של אדם הסובל מהפרעה נפשית?
הסביבה הקרובה יכולה להשפיע לחיוב או לשלילה על מצבו הנפשי של האדם. תגובות של בני משפחה, דפוסים של התנהגות והאמירות שהם עושים יכולים להחמיר או להקל את המצב הנפשי של האדם. דפוסים אלו יכולים להשפיע על רמות הדיכאון, הפרנויה, ושמיעת הקולות. לכן, אפילו אם אדם אינו מודה שיש לו בעיה, התנהלות נכונה של הסביבה הקרובה יכולה לשפר את מצבו הנפשי.
האם אפשר לעזור למישהו שלא מגיע לטיפול בעצמו?
אם האדם לא מוכן להגיע לטיפול ולא מודה בכך שיש לו בעיה, אליעד מציין כי אפשר עדיין לעזור לו דרך המשפחה או החברים הקרובים. זהו טיפול "מרחוק" שבו המשפחה מקבלת הכוונה כיצד לדבר עם האדם ומה לומר, וכיצד לא להגיב באופן שיחזק את הפרנויה או הסכיזופרניה. אליעד מדגיש כי הסביבה הקרובה יכולה להשפיע על מצב הרוח והמצב הנפשי של האדם מבלי שהוא יהיה ישירות מעורב בטיפול פורמאלי.
למה "אנחנו אוהבים אותך" עלול להחמיר את הסכיזופרניה?
כשהאדם הסובל מסכיזופרניה מרגיש שאינו אהוב או מתנכלים לו, המשפחה לעיתים תנסה להרגיע אותו בכך שתאמר "אנחנו אוהבים אותך". עם זאת, אליעד טוען כי גישה כזו עשויה להחמיר את המצב, כי החולה יתחיל לחשוב שהוא חייב להיות בטוח שמישהו אוהב אותו כל הזמן. באופן זה, הוא יפנה יותר ויותר למחשבות של פרנויה ויתקשה להאמין לאף אחד. במקום להילחם בצורך של האדם לוודאות מוחלטת, יש לעזור לו להבין שהוא לא חייב להרגיש אהוב כל הזמן.
איך ניגשים לשורש הבעיה?
בכדי לפתור בעיות נפשיות כמו סכיזופרניה, חשוב להבין את הרקע הרגשי שמניע את המחשבות וההרגשות של האדם. כל מחשבה מטרידה נובעת לעיתים מצורך רגשי חזק - כמו צורך להיות אהוב או חופשי לחלוטין. כדי לפתור את הבעיה, יש להבין את שורש הצורך הזה וללמד את האדם לחשוב באופן מאוזן. גם אם המטופל לא מוכן לקבל עזרה ישירה, המשפחה יכולה להנחות אותו בעקיפין ולעזור לו להתמודד עם הבעיה.
האם אפשר לרפא סכיזופרניה?
על פי התפיסה שהוצגה בהרצאה, קיימת אפשרות להביא את האדם למצב שפוי ויציב, לפעמים אפילו בלי התערבות ישירה מצידו. המשפחה והסביבה הקרובה יכולים לשחק תפקיד חשוב בטיפול על ידי הבנת המנגנונים הנפשיים שמאחורי ההתנהגות של האדם. אליעד טוען כי בעזרת הדרכת הסביבה הקרובה, אפשר להקל את המצב או אפילו להביא לריפוי של ההפרעה הנפשית.
איך נראה הטיפול המרחוק בפועל?
המשפחה פונה לקבל הדרכה וניתוח של המנגנונים הנפשיים שמובילים להפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה. אליעד מסביר כיצד יש לפנות לאדם ולמה להגיב או לא להגיב באופן שיעזור להקל על מצבו הנפשי, כמו לא לאשר או לדחות את החששות שלו בצורה שתעצים את הפרנויה.
- טיפול בהפרעות נפשיות
- איך נוצרת סכיזופרניה?
- איך לעזור למי שלא רוצה עזרה?
- מה היגיון של סכיזופרניה?
- איך לעזור למישהו שמתכחש לכך שהוא צריך עזרה?
- איך משפיעה סביבה על סכיזופרניה?
האם אפשר לעזור למישהו שלא רוצה עזרה?
הנקודה המרכזית היא שאפילו אם אדם לכאורה אינו מעוניין בעזרה, עדיין ניתן לסייע לו דרך האנשים שבסביבתו. ישנם מקרים שבהם אדם סובל מבעיות נפשיות, למשל שמיעת קולות המדמים אותו לציפור, או דיכאון, או סכיזופרניה. לפעמים אותו אדם מתכחש לכך שיש לו בעיה ואומר שהכל בסדר, או טוען שמי שמנסה לעזור לו "עוקב אחריו". למרות זאת, ניתן להשפיע על מצבו הנפשי, משום שהסביבה המשפחתית והחברתית תורמת רבות למצב הרגשי שלו.
מה הדוגמה של מישהו ששומע קולות שהוא ציפור?
נניח שילד או בן משפחה פתאום מתחיל לשמוע קולות שאומרים לו שהוא ציפור. אם הוא מבקש עזרה, אפשר לעבוד ישירות מולו ולנתח איתו את הסיבות לכך. לדוגמה, אולי הוא רוצה להרגיש חופשי, מרחף, לא מחויב לשום דבר, ולכן הדמיון שלו מתבטא ב"קולות" שמספרים לו שהוא ציפור. אולם אם אותו אדם מתכחש לכך שיש לו בעיה, ועדיין שומע קולות, המשפחה יכולה להשפיע על המציאות הרגשית שלו באופן עקיף.
מדוע ההשוואה בין שבר ביד לבין מצב נפשי?
כאשר לאדם יש שבר ביד, ברור שצריך טיפול רפואי ואין דרך לרפא את השבר רק באמצעות המשפחה, מלבד אולי להקל על הלחץ ולדאוג שלא יחמיר. לעומת זאת, במצב נפשי כמו שמיעת קולות או סכיזופרניה, מדובר בתהליך רגשי ותודעתי. המשפחה והחברים משפיעים על העולם הרגשי של האדם ולכן מסוגלים, אם יודעים כיצד להתנהל מולו, לשנות את הלך החשיבה שלו ולסייע בהחלשת ההפרעה או אפילו בפתרון שלה.
כיצד המשפחה והסביבה משפיעות על מצבו הרגשי של אדם?
הסביבה הקרובה יכולה לתרום לחיזוק או להחלשת הפרשנויות המוטעות של האדם. הרעיונות, המסרים, ההתייחסות והדפוסים המשפחתיים - כולם יכולים להשפיע על עוצמת הפרנויה, על הדיכאון או על שמיעת הקולות. לדוגמה, אפילו אם אין קשר ישיר בין בני המשפחה לתוכן המחשבות המטרידות, עצם ההתנהגות היומיומית, התגובות והאמירות שלהם מסוגלות להחריף או להחליש את המצב הנפשי.
כיצד לטפל במישהו שאינו מגיע לטיפול בעצמו?
אם האדם עצמו אינו מגיע לטיפול ואינו מודה בקיום בעיה, עדיין ניתן "לטפל בו מרחוק" דרך הדרכה של אנשי המשפחה או החברים הקרובים. מי שמנחה את המשפחה (כמו אליעד) יכול להסביר מה לומר, כיצד להגיב, אילו מסרים להעביר ומתי. בדרך זו, משנים בהדרגה את ההקשר הרגשי של האדם, ומשפיעים על צורת החשיבה שלו בלי שהוא בעצמו ניגש לטיפול פורמאלי.
מדוע הדוגמה של "אנחנו אוהבים אותך" עלולה להחריף את הסכיזופרניה?
יש מצב שבו אדם עם סכיזופרניה מרגיש ש"לא אוהבים אותו" או "מתנכלים לו". באופן טבעי, המשפחה מנסה להרגיע אותו בטענה שכולם אוהבים אותו. אך לפעמים, הדבר רק מחזק אצלו את הצורך בוודאות מוחלטת שהוא אהוב. ברגע שאדם מנסה להיות בטוח במאה אחוז שמשהו נכון, הוא עלול לפתח הפרעה נפשית שנגרמת מהפחד שמא זה לא יהיה נכון. לכן, ההרגעה הנמרצת יוצרת אפקט הפוך ומגבירה עוד יותר את החששות והספקות. הדרך המומלצת היא לחזק אצל אותו אדם את ההבנה שהוא לא חייב שיאהבו אותו כל הזמן, במקום לנסות לשכנע אותו כל רגע שכן אוהבים אותו.
כיצד ניגשים לשורש הבעיה?
בכל הפרעה נפשית יש היגיון פנימי: האדם רוצה משהו ברמת ודאות מוחלטת (למשל להיות אהוב תמיד, או להרגיש חופשי לגמרי), וכאשר המציאות אינה לגמרי תואמת, הוא נתקע במצב נפשי מוגזם. כדי לפתור את הבעיה, מנסים להבין את הרקע הרגשי שמאחורי המחשבות, וללמד את האדם לחשוב באופן הגיוני ומאוזן יותר. גם אם המטופל אינו מעוניין בטיפול, אפשר להכווין את המשפחה כיצד לפעול, מה לומר ואיך לא להגיב באופן שמחזק את הפרנויה או הסכיזופרניה.
האם באמת אפשר לרפא סכיזופרניה או הפרעות נפשיות אחרות?
בחלק מהעולם ישנה תפיסה שהפרעות קשות כמו סכיזופרניה אינן ניתנות לטיפול מהותי מלבד תרופות או תפילה. אולם לפי הגישה המוצגת כאן, קיימת אפשרות להביא את האדם למצב שפוי והגיוני, לעיתים גם בלי התערבות ישירה שלו, באמצעות הדרכה למשפחה ולסביבה הקרובה. המסר הוא שלבני המשפחה יש יכולת רבה להשפיע על מצבו הנפשי של האדם אם הם מתנהלים בדרך המתאימה לשורש הבעיה הרגשית.
איך זה נראה בפועל?
בפועל, המשפחה פונה לקבל הדרכה ושואבת הסברים על המנגנונים הנפשיים שיוצרים את הבעיה. למשל, אם מישהו בטוח שעוקבים אחריו, צריך להבין מהו הצורך הרגשי שמניע אותו להאמין בכך. לאחר מכן, לומדים כיצד להשיב לו (או לא להשיב כלל) באופן שלא יחזק את החרדה אלא יחליש אותה. על ידי שינויים קטנים בדפוסי התקשורת היום - יומית, אפשר להשפיע לטובה על המצב, גם אם האדם עצמו איננו "מבקש עזרה" בצורה רשמית.
מה כדאי לזכור?
בסופו של דבר, ההבנה היא שכל מחשבה מטרידה ושגויה נובעת מצורך רגשי חזק (כמו להיות אהוב לגמרי, להיות חופשי לגמרי, וכדומה). כאשר משפחה וחברים יודעים לתת מענה מאוזן לצורך הזה - בלי לחזק את הדפוסים הלא בריאים - מצב הפרנויה, הסכיזופרניה או ההפרעה הנפשית יכול להשתפר מאוד, ואף להיפתר לגמרי.
הנקודה המרכזית היא שאפילו אם אדם לכאורה אינו מעוניין בעזרה, עדיין ניתן לסייע לו דרך האנשים שבסביבתו. ישנם מקרים שבהם אדם סובל מבעיות נפשיות, למשל שמיעת קולות המדמים אותו לציפור, או דיכאון, או סכיזופרניה. לפעמים אותו אדם מתכחש לכך שיש לו בעיה ואומר שהכל בסדר, או טוען שמי שמנסה לעזור לו "עוקב אחריו". למרות זאת, ניתן להשפיע על מצבו הנפשי, משום שהסביבה המשפחתית והחברתית תורמת רבות למצב הרגשי שלו.
מה הדוגמה של מישהו ששומע קולות שהוא ציפור?
נניח שילד או בן משפחה פתאום מתחיל לשמוע קולות שאומרים לו שהוא ציפור. אם הוא מבקש עזרה, אפשר לעבוד ישירות מולו ולנתח איתו את הסיבות לכך. לדוגמה, אולי הוא רוצה להרגיש חופשי, מרחף, לא מחויב לשום דבר, ולכן הדמיון שלו מתבטא ב"קולות" שמספרים לו שהוא ציפור. אולם אם אותו אדם מתכחש לכך שיש לו בעיה, ועדיין שומע קולות, המשפחה יכולה להשפיע על המציאות הרגשית שלו באופן עקיף.
מדוע ההשוואה בין שבר ביד לבין מצב נפשי?
כאשר לאדם יש שבר ביד, ברור שצריך טיפול רפואי ואין דרך לרפא את השבר רק באמצעות המשפחה, מלבד אולי להקל על הלחץ ולדאוג שלא יחמיר. לעומת זאת, במצב נפשי כמו שמיעת קולות או סכיזופרניה, מדובר בתהליך רגשי ותודעתי. המשפחה והחברים משפיעים על העולם הרגשי של האדם ולכן מסוגלים, אם יודעים כיצד להתנהל מולו, לשנות את הלך החשיבה שלו ולסייע בהחלשת ההפרעה או אפילו בפתרון שלה.
כיצד המשפחה והסביבה משפיעות על מצבו הרגשי של אדם?
הסביבה הקרובה יכולה לתרום לחיזוק או להחלשת הפרשנויות המוטעות של האדם. הרעיונות, המסרים, ההתייחסות והדפוסים המשפחתיים - כולם יכולים להשפיע על עוצמת הפרנויה, על הדיכאון או על שמיעת הקולות. לדוגמה, אפילו אם אין קשר ישיר בין בני המשפחה לתוכן המחשבות המטרידות, עצם ההתנהגות היומיומית, התגובות והאמירות שלהם מסוגלות להחריף או להחליש את המצב הנפשי.
כיצד לטפל במישהו שאינו מגיע לטיפול בעצמו?
אם האדם עצמו אינו מגיע לטיפול ואינו מודה בקיום בעיה, עדיין ניתן "לטפל בו מרחוק" דרך הדרכה של אנשי המשפחה או החברים הקרובים. מי שמנחה את המשפחה (כמו אליעד) יכול להסביר מה לומר, כיצד להגיב, אילו מסרים להעביר ומתי. בדרך זו, משנים בהדרגה את ההקשר הרגשי של האדם, ומשפיעים על צורת החשיבה שלו בלי שהוא בעצמו ניגש לטיפול פורמאלי.
מדוע הדוגמה של "אנחנו אוהבים אותך" עלולה להחריף את הסכיזופרניה?
יש מצב שבו אדם עם סכיזופרניה מרגיש ש"לא אוהבים אותו" או "מתנכלים לו". באופן טבעי, המשפחה מנסה להרגיע אותו בטענה שכולם אוהבים אותו. אך לפעמים, הדבר רק מחזק אצלו את הצורך בוודאות מוחלטת שהוא אהוב. ברגע שאדם מנסה להיות בטוח במאה אחוז שמשהו נכון, הוא עלול לפתח הפרעה נפשית שנגרמת מהפחד שמא זה לא יהיה נכון. לכן, ההרגעה הנמרצת יוצרת אפקט הפוך ומגבירה עוד יותר את החששות והספקות. הדרך המומלצת היא לחזק אצל אותו אדם את ההבנה שהוא לא חייב שיאהבו אותו כל הזמן, במקום לנסות לשכנע אותו כל רגע שכן אוהבים אותו.
כיצד ניגשים לשורש הבעיה?
בכל הפרעה נפשית יש היגיון פנימי: האדם רוצה משהו ברמת ודאות מוחלטת (למשל להיות אהוב תמיד, או להרגיש חופשי לגמרי), וכאשר המציאות אינה לגמרי תואמת, הוא נתקע במצב נפשי מוגזם. כדי לפתור את הבעיה, מנסים להבין את הרקע הרגשי שמאחורי המחשבות, וללמד את האדם לחשוב באופן הגיוני ומאוזן יותר. גם אם המטופל אינו מעוניין בטיפול, אפשר להכווין את המשפחה כיצד לפעול, מה לומר ואיך לא להגיב באופן שמחזק את הפרנויה או הסכיזופרניה.
האם באמת אפשר לרפא סכיזופרניה או הפרעות נפשיות אחרות?
בחלק מהעולם ישנה תפיסה שהפרעות קשות כמו סכיזופרניה אינן ניתנות לטיפול מהותי מלבד תרופות או תפילה. אולם לפי הגישה המוצגת כאן, קיימת אפשרות להביא את האדם למצב שפוי והגיוני, לעיתים גם בלי התערבות ישירה שלו, באמצעות הדרכה למשפחה ולסביבה הקרובה. המסר הוא שלבני המשפחה יש יכולת רבה להשפיע על מצבו הנפשי של האדם אם הם מתנהלים בדרך המתאימה לשורש הבעיה הרגשית.
איך זה נראה בפועל?
בפועל, המשפחה פונה לקבל הדרכה ושואבת הסברים על המנגנונים הנפשיים שיוצרים את הבעיה. למשל, אם מישהו בטוח שעוקבים אחריו, צריך להבין מהו הצורך הרגשי שמניע אותו להאמין בכך. לאחר מכן, לומדים כיצד להשיב לו (או לא להשיב כלל) באופן שלא יחזק את החרדה אלא יחליש אותה. על ידי שינויים קטנים בדפוסי התקשורת היום - יומית, אפשר להשפיע לטובה על המצב, גם אם האדם עצמו איננו "מבקש עזרה" בצורה רשמית.
מה כדאי לזכור?
בסופו של דבר, ההבנה היא שכל מחשבה מטרידה ושגויה נובעת מצורך רגשי חזק (כמו להיות אהוב לגמרי, להיות חופשי לגמרי, וכדומה). כאשר משפחה וחברים יודעים לתת מענה מאוזן לצורך הזה - בלי לחזק את הדפוסים הלא בריאים - מצב הפרנויה, הסכיזופרניה או ההפרעה הנפשית יכול להשתפר מאוד, ואף להיפתר לגמרי.
- הפרעות נפשיות וטיפול בהן
- איך נוצרת הפרעה נפשית
- איך לגרום למישהו לבוא לטיפול
- איך נוצרת סכיזופרניה