מהי תסמונת קפגרא ואיך ניתן להתמודד איתה?

תסמונת קפגרא היא הפרעה נפשית בה אדם סובל ממחשבת שווא, בה הוא מאמין כי יש לו כפיל - אדם בעל תכונות זהות לו, שמתחזה אליו או לאדם קרוב לו כמו חבר, בן זוג או בן משפחה. מדובר בהפרעה ביכולת הזיהוי, שבה אדם מזהה את הסובלים ממנה לא בצורה נכונה. הם עלולים לחשוב כי אדם קרוב להם, כמו בני משפחה או חברים, הם למעשה כפילו של אותם אנשים, ולא הם עצמם.

הבנת התסמונת היא שהמטופל מאמין בכל ליבו בכפילות זו, ומרגיש שהכפיל משנה את התנהגותו או אפילו מחליף את האדם הקרוב לו במציאות. לעיתים, אדם הסובל מתסמונת קפגרא יכול להאמין, לדוגמה, כי אדם הקרוב לו, כמו הורה או בן זוג, הוא למעשה כפיל המתחזה לאותו אדם. במקרים קיצוניים, המטופל יחשוב שכל סובלים מהתסמונת, למעשה מדובר בכפילים של אנשים שהוא מכיר.

מהו ההיגיון שמאחורי תסמונת קפגרא?

שאלת ההיגיון שמאחורי הפרעה נפשית זו היא שאלה מרכזית, ואליעד כהן מסביר שהדרך לפתור את תסמונת קפגרא היא להבין את התועלת הרגשית שהסובל מהתסמונת מפיק מהמחשבות האלו. לדוגמה, אם מישהו מאמין שיש לו כפיל שהלך לקנות שוקולד, נשאל אותו "האם לא היית אתה זה שהלך לקנות שוקולד?" התשובה יכולה להיות שלילית, וההסבר יכול להיות שהאדם סבור שהכפיל הוא זה שהלך לקנות שוקולד כי הוא לא מעוניין להודות בעצמו בקניית השוקולד. למעשה, הכפיל מעניק לאדם את האפשרות להימנע מלקיחת אחריות על פעולה כלשהי, ובכך עוזר לו להימנע מהרגשות שליליים הקשורים לפעולה.

לדוגמה נוספת, אדם עשוי להאמין כי אביו הוא לא אביו האמיתי, אלא כפיל המתחזה לו. במקרה כזה, ההסבר יכול להיות כי הוא לא מסוגל להכיל את המחשבה שהאדם הקרוב לו - אביו, יפגע בו, ולכן הוא ממציא את הכפיל כהסבר למצב זה.

האם באמת יש לנו "כפילים"?

אליעד כהן מציע כי במובן מסוים, אכן יש לנו "כפילים". הוא מסביר את הרעיון הזה באמצעות דימוי של אדם שנכנס לחנות וחוזר הביתה. האם אותו אדם שיצא מהבית ונכנס לחנות הוא אותו אדם שיצא בסופו של דבר מהחנות וחזר הביתה? התשובה היא לא בהכרח. יכול להיות כי יש שינוי תמידי בין העבר להווה, ומכאן אפשר להבין את הרעיון כי כל אדם בגרסה חדשה של עצמו הוא למעשה "כפיל" של עצמו.

איך ניתן להתמודד עם תסמונת קפגרא?

בכדי להתמודד עם התסמונת, אליעד כהן מציין כי כל הפרעה נפשית ניתנת לפתרון, ויש לזהות את היתרון שהאדם מקבל ממנה. כאשר נבין את יתרונות הסיפור שהוא מספר לעצמו על הכפיל, נוכל לנטרל את היתרון הרגשי ולהסביר לו שהמציאות היא שונה. למשל, במקום להאמין שיש לו כפיל, המטופל יכול להכיר בכך כי הוא עצמו עשוי לפעול בצורה שונה, אך זה עדיין הוא עצמו.

בכדי לפתור את בעיית תסמונת קפגרא, יש לעזור לאדם להפסיק לדמיין את הכפיל ולהתחיל לראות את עצמו כפי שהוא באמת. על המטפל להבין את היתרון שהסובל מההפרעה מוצא בקיומו של הכפיל, ולסייע לו להגיע לתובנה שזו רק אשליה.

לסיום, אליעד כהן מסביר כי אין הפרעה נפשית שאין לה פתרון. כל הפרעה נובעת מהיגיון פנימי מסוים שניתן לפענח ולפני זה עלינו להבין מה היתרונות שהאדם מוצא בה. כל עוד לא מנטרלים את היתרונות שמניב לו הסיפור על הכפיל, הוא לא יוכל לשחרר את עצמו מההפרעה.