וכאן אבאר את המהות המרכזית של הפרעה טורדנית כפייתית (ocd). ואבאר מהו בעצם המכנה המשותף המרכזי של כל ההפרעות הטורדניות הכפייתיות. ואבאר מהי הנוסחה לטיפול ב ocd ואיך אפשר וצריך להתמודד עם ocd?
ומי שיתבונן יראה, כי מהות הבעיה של אלו שסובלים מההפרעה הנפשית של ה ocd, מתבטא בכך שהם עושים פעולות חוזרות ונשנות פעם אחרי פעם בצורה כפייתית שאינה הגיונית ושאינה סבירה. כגון לדוגמה שטיפת ידיים פעם אחרי פעם בכפייה. או לדוגמה לבדוק אם הדלת של הבית סגורה, פעם אחרי פעם. או לדוגמה לבדוק שהארנק נמצא במקומו, למרות שכבר בדקת את זה לפני כמה שניות וכיו"ב.
ואלו שסובלים מההפרעה הטורדנית כפייתית הזאת, מבינים בשכל שלהם שהם עושים פעולה מיותרת. ואעפ"כ הם ממשיכים לעשות אותה פעם אחרי פעם, למרות שהם מבינים את חוסר ההיגיון שיש בכך שהם חוזרים על הפעולה המיותרת שלהם.
ו ocd, הכאב שלו, הוא לא רק בכך שהאדם חוזר על פעולות שלו, בצורה מיותרת. אלא הכאב שלו, הוא גם בכך שהאדם מרגיש שלקחו לו את הבחירה החופשית שלו, ושהוא פועל כמו רובוט בלי בחירה חופשית. והאדם מרגיש ממש שהוא עבד של המחשבות הטורדניות שלו ושל האובססיה שלו.
והאדם שסובל מההפרעה הנפשית של ה ocd, נמצא במצוקה מאוד גדולה, לפעמים על סף של שיגעון ממש. שהאדם מרגיש שהוא ממש עומד להשתגע מרוב לחץ נפשי שבו הוא נמצא, מכך שהוא צריך לחזור על הפעולות שהוא עושה, למרות שהוא מבין שהחזרה על הפעולות האלו, לא רק שהיא לא נותנת לו שום דבר, אלא היא גם גורמת לו לנזק, ומשעבדת אותו ויוצרת אצלו גם הפרעת חרדה, מכך שהוא לא סגר את הדלת וכיו"ב.
ובנוסף לכל זה, יש גם את תחושת התסכול של האדם שסובל מה ocd. כי הוא לא מבין את ההיגיון של עצמו, בכך שהוא חוזר על הפעולות שלו. והאדם נראה לו שהוא משוגע ממש. והאדם ממש עומד להשתגע, מכך שהוא מבין בשכל שלו שהוא לא צריך לחזור על הפעולה שלו, ואעפ"כ הוא חוזר עליה. וזה יוצר תחושה של תסכול עמוק וחזק ותחושה של ייאוש ואובדן שליטה.
והשאלה היא, איך להתמודד עם ocd? ואיך להתמודד עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ועם התנהגות טורדנית כפייתית?
והתשובה לכך היא, שטיפול ב ocd נעשה על ידי זה שהאדם מברר עם עצמו באמת, למה באמת הוא עושה את הפעולה שהוא חוזר עליה, לא בפעם השנייה והלאה שהוא חוזר עליה. אלא בפעם הראשונה שהוא עושה אותה.
ז"א שלפני שהאדם חוזר על פעולה כלשהי ולפני כל חזרה על פעולה, לפני כן האדם צריך לעשות את הפעולה בפעם הראשונה. ואי אפשר לחזור על פעולה, בלי שלפני כן עשית את הפעולה בפעם הראשונה. וחזרה על פעולה מיותרת, היא נובעת ותלויה בכך שכבר עשית את הפעולה בפעם הראשונה.
ואדם שסובל מ ocd, מה שהוא מנסה להבין, זה מדוע הוא חוזר על הפעולות שלו, למרות שזה לא הגיוני לחזור עליהן. אבל מה שהוא לא מבין ולא שואל את עצמו ברצינות, זה למה בכלל הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה שהוא עושה אותה. וכאן אני מתחייב, שמי שיגלה למה באמת הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה, זה ישחרר אותו מביצוע חוזר ונשנה של פעולות מיותרות.
והרעיון הוא, שה - ocd והאובססיה, מבטאת את העוצמה ואת החשיבות שהאדם מייחס לביצוע הפעולה בפעם הראשונה שלה. וככל שהאדם מייחס יותר חשיבות ויותר משמעות לביצוע הפעולה בפעם הראשונה, כך זה גורר אחריו, את זה שהוא יחזור על הפעולה שהוא עושה, פעם אחרי פעם, בצורה כפייתית שאינה הגיונית.
וכאשר האדם מתבונן היטב ושואל את עצמו ברצינות, למה בכלל אני שוטף את הידיים בפעם הראשונה ולמה בכלל אני בודק אם הדלת סגורה בפעם הראשונה. וכאשר האדם זוכר את הסיבה שבגללה הוא עושה את הפעולה שלו בפעם הראשונה, על ידי זה הוא מכניס לפרופורציה את רמת החשיבות של ביצוע הפעולה הראשונה, ואז ממילא הוא גם לא יחזור על הפעולה בצורה מיותרת.
ובוודאות של 100%, שכל מי שחוזר על פעולות בצורה מיותרת ובצורה אובססיבית, הרי שזה אומר, שאו שכאשר הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה, אז הוא לא מבין ולא זוכר בכלל למה הוא עושה אותה בפעם הראשונה, או שהוא מייחס חשיבות מופרזת לביצוע אותה הפעולה.
דהיינו, או שהאדם בכלל לא זוכר למה הוא בודק את הדלת אם היא סגורה. שאז הוא מתייחס לפעולה הזאת, כאילו היא פעולה מחויבת וכאילו הוא חייב לעשות אותה בכל מחיר, כמו שהוא נושם בלי לשאול את עצמו למה אני נושם. שאז ממילא, כאשר האדם לא מודע לעצמו בזמן אמת, למה בכלל הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה, אז ממילא הוא חוזר על ביצוע הפעולה פעמים נוספות, כאשר מה שמניע אותו...
ומי שיתבונן יראה, כי מהות הבעיה של אלו שסובלים מההפרעה הנפשית של ה ocd, מתבטא בכך שהם עושים פעולות חוזרות ונשנות פעם אחרי פעם בצורה כפייתית שאינה הגיונית ושאינה סבירה. כגון לדוגמה שטיפת ידיים פעם אחרי פעם בכפייה. או לדוגמה לבדוק אם הדלת של הבית סגורה, פעם אחרי פעם. או לדוגמה לבדוק שהארנק נמצא במקומו, למרות שכבר בדקת את זה לפני כמה שניות וכיו"ב.
ואלו שסובלים מההפרעה הטורדנית כפייתית הזאת, מבינים בשכל שלהם שהם עושים פעולה מיותרת. ואעפ"כ הם ממשיכים לעשות אותה פעם אחרי פעם, למרות שהם מבינים את חוסר ההיגיון שיש בכך שהם חוזרים על הפעולה המיותרת שלהם.
ו ocd, הכאב שלו, הוא לא רק בכך שהאדם חוזר על פעולות שלו, בצורה מיותרת. אלא הכאב שלו, הוא גם בכך שהאדם מרגיש שלקחו לו את הבחירה החופשית שלו, ושהוא פועל כמו רובוט בלי בחירה חופשית. והאדם מרגיש ממש שהוא עבד של המחשבות הטורדניות שלו ושל האובססיה שלו.
והאדם שסובל מההפרעה הנפשית של ה ocd, נמצא במצוקה מאוד גדולה, לפעמים על סף של שיגעון ממש. שהאדם מרגיש שהוא ממש עומד להשתגע מרוב לחץ נפשי שבו הוא נמצא, מכך שהוא צריך לחזור על הפעולות שהוא עושה, למרות שהוא מבין שהחזרה על הפעולות האלו, לא רק שהיא לא נותנת לו שום דבר, אלא היא גם גורמת לו לנזק, ומשעבדת אותו ויוצרת אצלו גם הפרעת חרדה, מכך שהוא לא סגר את הדלת וכיו"ב.
ובנוסף לכל זה, יש גם את תחושת התסכול של האדם שסובל מה ocd. כי הוא לא מבין את ההיגיון של עצמו, בכך שהוא חוזר על הפעולות שלו. והאדם נראה לו שהוא משוגע ממש. והאדם ממש עומד להשתגע, מכך שהוא מבין בשכל שלו שהוא לא צריך לחזור על הפעולה שלו, ואעפ"כ הוא חוזר עליה. וזה יוצר תחושה של תסכול עמוק וחזק ותחושה של ייאוש ואובדן שליטה.
והשאלה היא, איך להתמודד עם ocd? ואיך להתמודד עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ועם התנהגות טורדנית כפייתית?
והתשובה לכך היא, שטיפול ב ocd נעשה על ידי זה שהאדם מברר עם עצמו באמת, למה באמת הוא עושה את הפעולה שהוא חוזר עליה, לא בפעם השנייה והלאה שהוא חוזר עליה. אלא בפעם הראשונה שהוא עושה אותה.
ז"א שלפני שהאדם חוזר על פעולה כלשהי ולפני כל חזרה על פעולה, לפני כן האדם צריך לעשות את הפעולה בפעם הראשונה. ואי אפשר לחזור על פעולה, בלי שלפני כן עשית את הפעולה בפעם הראשונה. וחזרה על פעולה מיותרת, היא נובעת ותלויה בכך שכבר עשית את הפעולה בפעם הראשונה.
ואדם שסובל מ ocd, מה שהוא מנסה להבין, זה מדוע הוא חוזר על הפעולות שלו, למרות שזה לא הגיוני לחזור עליהן. אבל מה שהוא לא מבין ולא שואל את עצמו ברצינות, זה למה בכלל הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה שהוא עושה אותה. וכאן אני מתחייב, שמי שיגלה למה באמת הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה, זה ישחרר אותו מביצוע חוזר ונשנה של פעולות מיותרות.
והרעיון הוא, שה - ocd והאובססיה, מבטאת את העוצמה ואת החשיבות שהאדם מייחס לביצוע הפעולה בפעם הראשונה שלה. וככל שהאדם מייחס יותר חשיבות ויותר משמעות לביצוע הפעולה בפעם הראשונה, כך זה גורר אחריו, את זה שהוא יחזור על הפעולה שהוא עושה, פעם אחרי פעם, בצורה כפייתית שאינה הגיונית.
וכאשר האדם מתבונן היטב ושואל את עצמו ברצינות, למה בכלל אני שוטף את הידיים בפעם הראשונה ולמה בכלל אני בודק אם הדלת סגורה בפעם הראשונה. וכאשר האדם זוכר את הסיבה שבגללה הוא עושה את הפעולה שלו בפעם הראשונה, על ידי זה הוא מכניס לפרופורציה את רמת החשיבות של ביצוע הפעולה הראשונה, ואז ממילא הוא גם לא יחזור על הפעולה בצורה מיותרת.
ובוודאות של 100%, שכל מי שחוזר על פעולות בצורה מיותרת ובצורה אובססיבית, הרי שזה אומר, שאו שכאשר הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה, אז הוא לא מבין ולא זוכר בכלל למה הוא עושה אותה בפעם הראשונה, או שהוא מייחס חשיבות מופרזת לביצוע אותה הפעולה.
דהיינו, או שהאדם בכלל לא זוכר למה הוא בודק את הדלת אם היא סגורה. שאז הוא מתייחס לפעולה הזאת, כאילו היא פעולה מחויבת וכאילו הוא חייב לעשות אותה בכל מחיר, כמו שהוא נושם בלי לשאול את עצמו למה אני נושם. שאז ממילא, כאשר האדם לא מודע לעצמו בזמן אמת, למה בכלל הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה, אז ממילא הוא חוזר על ביצוע הפעולה פעמים נוספות, כאשר מה שמניע אותו...
050-3331-331