סיבתיות, בשביל או בגלל, בשביל התוצאה, בגלל הסיבה, איך לנתח סיבה ותוצאה? ניתוח סיבתיות בצורה נכונה, טעויות חשיבה בניתוח סיבתיות, הפרעת נפשיות וניתוח סיבתיות שגוי, בשביל לעשות לך רע, בשביל לעשות לך טוב, טעויות חשיבה לוגיות
מה ההבדל בין "בגלל" ל"בשביל" ואיך להימנע מטעויות חשיבה?
אליעד כהן מסביר על מושגי היסוד "בגלל" ו"בשביל", כיצד לנתח נכון סיבה ותוצאה, ואיך להימנע מטעויות לוגיות נפוצות. אליעד מתחיל בהגדרת המושגים בצורה פשוטה וברורה. הוא מדגים שהמילה "בגלל" מתארת מצב בו יש סיבה מסוימת שגורמת לתוצאה, כלומר, דבר מסוים קרה כתוצאה ממשהו אחר שהתרחש קודם. לדוגמה, כאשר מישהו שופך מים על הרצפה, הרצפה נהיית רטובה בגלל שהמים נשפכו עליה. כאשר אדם אומר "אני רעב בגלל שלא אכלתי", הוא מתכוון לסיבה ותוצאה פשוטה וברורה.
לעומת זאת, "בשביל" היא מילה שמניחה כוונה ומטרה מאחורי הפעולה. אם אדם עושה משהו "בשביל" דבר מסוים, המשמעות היא שהפעולה נעשתה מתוך מטרה מפורשת להשיג תוצאה ספציפית. לדוגמה, אם מישהו קונה פרחים לאשתו "בשביל" לשמח אותה, הכוונה מאחורי קניית הפרחים היא לשמח את האישה באופן מכוון.
מהי הטעות הלוגית הנפוצה בין "בגלל" ל"בשביל"?
אליעד מדגיש כי הטעות הלוגית הנפוצה ביותר שאנשים עושים היא שהם מבלבלים בין "בגלל" ל"בשביל". כלומר, כאשר תוצאה מסוימת מתרחשת בעקבות סיבה כלשהי ("בגלל"), אנשים רבים מניחים בטעות שהסיבה נוצרה במיוחד כדי לגרום לאותה התוצאה ("בשביל").
לדוגמה, אדם נפצע לאחר שמישהו בעט בו. הוא נפצע "בגלל" הבעיטה, אבל אין זה בהכרח אומר שהבועט עשה זאת "בשביל" לפצוע אותו. ייתכן שהפעולה נעשתה ללא כוונה לפצוע. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם מישהו אמר משפט מסוים שגרם לאחר להיפגע, זה שהוא נפגע "בגלל" המשפט, לא מעיד על כך שהמשפט נאמר "בשביל" לפגוע. אולי הדובר כלל לא התכוון לפגוע, אלא פשוט התבטא בצורה שפורשה כפוגעת.
כיצד טעויות בניתוח סיבתיות מובילות להפרעות נפשיות?
אליעד כהן מסביר כי הטעות הלוגית הזו, שבה אנשים מבלבלים בין סיבה לתוצאה ובין כוונה לבין התרחשות מקרית, מובילה במקרים רבים להפרעות נפשיות כמו פרנויות או מחשבות רדיפה. אנשים הסובלים מהפרעות אלו מפרשים באופן שגוי אירועים מקריים כבעלי כוונה מכוונת נגדם.
לדוגמה, אדם צופה בתכנית טלוויזיה שמלחיצה אותו. הוא חש לחץ "בגלל" התוכנית, אך הוא מסיק בטעות שהיוצרים של התוכנית יצרו אותה "בשביל" להלחיץ אותו באופן אישי. מכאן נוצרת מחשבת רדיפה שגורמת להפרעה נפשית קשה. אנשים אלו מתקשים להפריד בין מה שקרה בפועל לבין הכוונה המשוערת מאחוריו, ולכן מייחסים כוונות לאנשים או אירועים, מבלי שיש סיבה ממשית לכך.
דוגמאות נוספות להמחשת ההבדל בין "בגלל" ו"בשביל"
אליעד מביא דוגמה נוספת על גוף האדם: הגוף מאפשר לנו לבצע משימות מסוימות "בגלל" המבנה שלו. עם זאת, אין זה אומר בהכרח שהגוף בנוי בצורה כזו "בשביל" שנוכל לבצע את המשימות האלו. המבנה של הגוף יכול להיות תוצאה של התפתחות מקרית או אבולוציונית ללא כוונה מפורשת לבצע פעולה ספציפית.
הוא מדגים גם דוגמה נוספת מעולם היחסים: בעל קונה לאשתו פרחים וגורם לה להרגיש אהובה. אמנם היא מרגישה כך "בגלל" הפרחים, אך אין זה אומר שהוא קנה את הפרחים "בשביל" שתהיה לה ההרגשה הזו. יכול להיות שהוא עשה זאת מסיבות אחרות לחלוטין, אולי מתוך חובה או הרגל, ולא מתוך מטרה ברורה לגרום לה להרגיש אהובה.
איך להימנע מהטעות הלוגית של "בגלל" ו"בשביל" ביום יום?
אליעד ממליץ להיות מודעים להנחת היסוד הטמונה בשימוש במילה "בשביל", כלומר, להנחה שישנה כוונה מאחורי כל אירוע או פעולה. הוא קורא לשים לב לכך במהלך היום, בכל פעם שמשתמשים במונח "בשביל", ולשאול את עצמכם האם אכן הייתה כוונה אמיתית או שמדובר בפרשנות מוטעית שלכם. לא כל מה שקרה לכם או סביבכם, קרה "בשביל" משהו. לפעמים דברים פשוט קורים ללא שום כוונה מאחוריהם.
לסיום, אליעד מדגיש כי עצם העובדה שסיבה גרמה לתוצאה, אינה מוכיחה בשום אופן שהסיבה נוצרה במיוחד "בשביל" התוצאה. לדעתו, יש להיזהר ולהיות מודעים כל הזמן לאופן שבו אנחנו מנתחים סיבתיות, כדי להימנע מטעויות שעלולות לגרום לנו סבל מיותר.
אליעד כהן מסביר על מושגי היסוד "בגלל" ו"בשביל", כיצד לנתח נכון סיבה ותוצאה, ואיך להימנע מטעויות לוגיות נפוצות. אליעד מתחיל בהגדרת המושגים בצורה פשוטה וברורה. הוא מדגים שהמילה "בגלל" מתארת מצב בו יש סיבה מסוימת שגורמת לתוצאה, כלומר, דבר מסוים קרה כתוצאה ממשהו אחר שהתרחש קודם. לדוגמה, כאשר מישהו שופך מים על הרצפה, הרצפה נהיית רטובה בגלל שהמים נשפכו עליה. כאשר אדם אומר "אני רעב בגלל שלא אכלתי", הוא מתכוון לסיבה ותוצאה פשוטה וברורה.
לעומת זאת, "בשביל" היא מילה שמניחה כוונה ומטרה מאחורי הפעולה. אם אדם עושה משהו "בשביל" דבר מסוים, המשמעות היא שהפעולה נעשתה מתוך מטרה מפורשת להשיג תוצאה ספציפית. לדוגמה, אם מישהו קונה פרחים לאשתו "בשביל" לשמח אותה, הכוונה מאחורי קניית הפרחים היא לשמח את האישה באופן מכוון.
מהי הטעות הלוגית הנפוצה בין "בגלל" ל"בשביל"?
אליעד מדגיש כי הטעות הלוגית הנפוצה ביותר שאנשים עושים היא שהם מבלבלים בין "בגלל" ל"בשביל". כלומר, כאשר תוצאה מסוימת מתרחשת בעקבות סיבה כלשהי ("בגלל"), אנשים רבים מניחים בטעות שהסיבה נוצרה במיוחד כדי לגרום לאותה התוצאה ("בשביל").
לדוגמה, אדם נפצע לאחר שמישהו בעט בו. הוא נפצע "בגלל" הבעיטה, אבל אין זה בהכרח אומר שהבועט עשה זאת "בשביל" לפצוע אותו. ייתכן שהפעולה נעשתה ללא כוונה לפצוע. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם מישהו אמר משפט מסוים שגרם לאחר להיפגע, זה שהוא נפגע "בגלל" המשפט, לא מעיד על כך שהמשפט נאמר "בשביל" לפגוע. אולי הדובר כלל לא התכוון לפגוע, אלא פשוט התבטא בצורה שפורשה כפוגעת.
כיצד טעויות בניתוח סיבתיות מובילות להפרעות נפשיות?
אליעד כהן מסביר כי הטעות הלוגית הזו, שבה אנשים מבלבלים בין סיבה לתוצאה ובין כוונה לבין התרחשות מקרית, מובילה במקרים רבים להפרעות נפשיות כמו פרנויות או מחשבות רדיפה. אנשים הסובלים מהפרעות אלו מפרשים באופן שגוי אירועים מקריים כבעלי כוונה מכוונת נגדם.
לדוגמה, אדם צופה בתכנית טלוויזיה שמלחיצה אותו. הוא חש לחץ "בגלל" התוכנית, אך הוא מסיק בטעות שהיוצרים של התוכנית יצרו אותה "בשביל" להלחיץ אותו באופן אישי. מכאן נוצרת מחשבת רדיפה שגורמת להפרעה נפשית קשה. אנשים אלו מתקשים להפריד בין מה שקרה בפועל לבין הכוונה המשוערת מאחוריו, ולכן מייחסים כוונות לאנשים או אירועים, מבלי שיש סיבה ממשית לכך.
דוגמאות נוספות להמחשת ההבדל בין "בגלל" ו"בשביל"
אליעד מביא דוגמה נוספת על גוף האדם: הגוף מאפשר לנו לבצע משימות מסוימות "בגלל" המבנה שלו. עם זאת, אין זה אומר בהכרח שהגוף בנוי בצורה כזו "בשביל" שנוכל לבצע את המשימות האלו. המבנה של הגוף יכול להיות תוצאה של התפתחות מקרית או אבולוציונית ללא כוונה מפורשת לבצע פעולה ספציפית.
הוא מדגים גם דוגמה נוספת מעולם היחסים: בעל קונה לאשתו פרחים וגורם לה להרגיש אהובה. אמנם היא מרגישה כך "בגלל" הפרחים, אך אין זה אומר שהוא קנה את הפרחים "בשביל" שתהיה לה ההרגשה הזו. יכול להיות שהוא עשה זאת מסיבות אחרות לחלוטין, אולי מתוך חובה או הרגל, ולא מתוך מטרה ברורה לגרום לה להרגיש אהובה.
איך להימנע מהטעות הלוגית של "בגלל" ו"בשביל" ביום יום?
אליעד ממליץ להיות מודעים להנחת היסוד הטמונה בשימוש במילה "בשביל", כלומר, להנחה שישנה כוונה מאחורי כל אירוע או פעולה. הוא קורא לשים לב לכך במהלך היום, בכל פעם שמשתמשים במונח "בשביל", ולשאול את עצמכם האם אכן הייתה כוונה אמיתית או שמדובר בפרשנות מוטעית שלכם. לא כל מה שקרה לכם או סביבכם, קרה "בשביל" משהו. לפעמים דברים פשוט קורים ללא שום כוונה מאחוריהם.
לסיום, אליעד מדגיש כי עצם העובדה שסיבה גרמה לתוצאה, אינה מוכיחה בשום אופן שהסיבה נוצרה במיוחד "בשביל" התוצאה. לדעתו, יש להיזהר ולהיות מודעים כל הזמן לאופן שבו אנחנו מנתחים סיבתיות, כדי להימנע מטעויות שעלולות לגרום לנו סבל מיותר.
- מה ההבדל בין "בגלל" ל"בשביל"?
- איך מנתחים נכון סיבתיות?
- מהן טעויות חשיבה לוגיות?
- כיצד נוצרת הפרעה נפשית של רדיפה?
- איך להימנע ממחשבות שגויות?