איך אפשר לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמך?

אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד מטפלים ופסיכולוגים יכולים לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמם, ומדגיש במיוחד את התהליך הנפשי והרגשי שהמטפל עובר כאשר הוא מטפל באנשים עם בעיות נפשיות קשות. יש אנשים שתפקידם לפתור בעיות נפשיות ורגשיות של אנשים אחרים, בין אם מדובר בבעיות יום - יומיות כמו פרידות או בעיות קשות יותר כמו דיכאון או סכיזופרניה. לדבריו של אליעד כהן, טיפול נפשי באמצעות שיחות הוא כמו מאבק מוחות בין המטפל למטופל, כאשר המטופל מתעקש שהחיים רעים וקשים, והמטפל מנסה לשכנע אותו אחרת.

מה ההבדל בין טיפול תרופתי לטיפול בשיחות?

אליעד כהן מביא כדוגמה את הטיפול הפסיכיאטרי, שבו המטפל לא חייב להזדהות באופן רגשי עם המטופל. המטופל מגיע עם תלונות של דיכאון, והפסיכיאטר נותן לו כדור בלי לנהל איתו מאבק נפשי אמיתי. כלומר, אין שם מאבק רגשי או שכלי, אלא פתרון כימי מהיר. לעומת זאת, בטיפול נפשי רגשי, יש מאבק מנטלי אמיתי: המטפל צריך "לנצח בשחמט" את המטופל ולגרום לו לראות את החיים באופן חיובי יותר. לדוגמה, כשאדם אומר "רע לי, חברה שלי עזבה אותי", המטפל מנסה להראות לו דרכי חשיבה אלטרנטיביות, שיגרמו לו להרגיש טוב למרות המצב.

איך מתנהל המאבק המנטלי בין המטפל למטופל?

אליעד מתאר שהמטופל מנסה בכל כוחו לשכנע שהחיים רעים - הוא מתלונן על כאב, על כך שהחיים דפוקים, ושהוא נמצא בתוך בעיה קשה. המטפל, מצדו, חייב להוכיח למטופל שהמצב אינו כל כך גרוע, או שאפשר לראות אותו בדרך אחרת. לדוגמה, אם אדם מתלונן שהוא שומע קולות ומאמין בהם, המטפל צריך לשכנע אותו שהקולות האלה לא קיימים. תהליך זה דורש מהמטפל להיכנס לראש של המטופל ולהבין בדיוק את ההיגיון שלו, כדי שיוכל להראות לו את הסתירות ולחלץ אותו מהמקום הנפשי בו הוא נמצא.

למה המטפל נמצא בסיכון רגשי במהלך הטיפול?

לפי אליעד כהן, הסיכון הגדול ביותר עבור מטפלים הוא שהם עלולים להיסחף לתוך העולם הנפשי הבעייתי של המטופל. כמו במצב שבו אדם מנסה לחלץ מישהו שנפל לתהום ועלול ליפול איתו ביחד, כך גם המטפל נמצא בסכנה להיגרר למצב נפשי קשה אם אינו מוכן מספיק להתמודד עם מה שהוא שומע ומטפל בו. אליעד מדגיש במיוחד את הסכנה שקיימת בטיפול ארוך טווח שבו המטפל נחשף שוב ושוב לתלונות, כאב, פחדים, חרדות, והזיות של מטופלים, מה שעלול לגרום למטפל עצמו להפוך למי שזקוק לטיפול.

כיצד מטפל יכול לשמור על עצמו מפגיעה נפשית במהלך טיפול באחרים?

כדי שמטפל יוכל לעזור לאחרים בלי להיפגע, אליעד כהן מסביר שעליו לעבור תחילה תהליך אישי ועמוק שבו הוא לומד להתמודד בעצמו עם כל הבעיות והקשיים שהוא עתיד לפגוש. הוא צריך לדמיין את כל סוגי הסבל, הכאב והקשיים שהמטופלים שלו יכולים להביא אליו, ולהתגבר עליהם בעצמו. רק אדם שיכול להסתכל באופן ישיר על כל הכאב, הפחד והסבל שבעולם, ולדעת איך להתמודד איתם ולהישאר שפוי, יכול לעזור לאחרים מבלי להיפגע. לדוגמה, הוא ממליץ שכל אדם שמעוניין לטפל יעשה לעצמו "תרגיל מנטלי", בו הוא מדמיין את כל הזוועות והבעיות שאדם יכול לחוות, מתמודד איתן, ונשאר יציב נפשית.

האם כל אדם יכול להיות מטפל?

אליעד כהן מדגיש שלא כל אדם יכול להיות מטפל יעיל. אדם שלא עבר תהליך פנימי עמוק של התמודדות עצמית מול בעיותיו שלו, יתקשה לעמוד בלחץ הנפשי של טיפול במקרים מורכבים. מי שלא פתר עם עצמו את כל הקונפליקטים והכאבים האפשריים, עלול למצוא את עצמו מזדהה יתר על המידה עם המטופל ולהיפגע בעצמו. לכן, לדבריו, כל אדם ששואף להיות מטפל חייב לעבור מסע עצמי פנימי יסודי, שיכין אותו נפשית להתמודד עם כל קושי או מצב נפשי קיצוני שהוא יפגוש בטיפול.

לסיכום, איך להפוך למטפל טוב שלא יזדקק בעצמו לטיפול?

לסיכום, אליעד כהן מבהיר שכדי להיות מטפל טוב שלא יצטרך בעצמו חילוץ, על המטפל להיות מסוגל להתמודד עם הקשיים הנפשיים והרגשיים הקשים ביותר לבד ועם עצמו, לפני שהוא ניגש לעזור לאחרים. רק אדם שהתמודד באופן אישי עם הפחדים, ההזיות, הכאב, והסבל הנפשי הגדול ביותר - ונשאר שפוי - יכול לטפל באחרים בלי להיפגע. המטפל הטוב הוא מי שיכול לנצח במאבק המנטלי עם המטופל, בלי שהמאבק הזה יחליש או יפגע בו.