קורונה ופרנויה, הפרנויה של הקורונה, מחלת הנפש של הקורונה, איך חושב פרנואיד קורונה? האם הקורונה מסוכנת? האם בתי החולים קורסים? למה עושים סגר קורונה? התמודדות עם הקורונה, סכיזופרניה פרנואידית וקורונה, דפוסי חשיבה של פרנואידים
📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
מהם דפוסי החשיבה של אנשים פרנואידים וכיצד זה קשור לקורונה?
אליעד מסביר כיצד דפוסי החשיבה של אנשים פרנואידים משקפים פחדים לא רציונליים ואי - ודאות לגבי הסכנות שמאיימות עליהם. אנשים כאלה נוטים להניח שהסכנות שמולם אמיתיות, אלא אם כן יוכח להם אחרת, וזאת בניגוד לחשיבה הגיונית המובילה למסקנות אחרות. דוגמה לכך היא אדם הסובל מהפרעות פרנואידיות, אשר מאמין כי מסוק בשמיים עוקב אחריו, כי הוא לא בטוח במאה אחוז שהמסוק לא רודף אחריו. הוא יסכים שההוכחה לכך לא קיימת, אך יחשוב שהסיכון עלול להיות אמיתי בכל מקרה.
אליעד מדבר על הקורונה כמחלה שגרמה לאנשים רבים לאמץ את החשיבה הפרנואידית. כאשר נשאל אדם התומך בהגבלות כמו סגר או חוקים מחמירים, "איך אתה יודע שזה לא מסוכן?" הוא לא שואל את השאלה מתוך חיפוש אחר היגיון, אלא מתוך פחד מהאפשרות שהסכנה אמיתית. הוא לא בטוח בכך שאין אסון צפוי, ולכן הוא מחליט להתנהג כאילו הסכנה קיימת, כל עוד אין הוכחה מוחלטת לכך שהיא לא קיימת.
האם סגר הוא פתרון נכון עבור הקורונה?
אליעד מציין כי רבים מאמינים שהסגר הוא פתרון הכרחי, אולם אם נבחן את המצב בצורה הגיונית, נגלה שזו לא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מגיפה. לדברי אליעד, במקום להטיל סגר, היה צריך למקד את המאמצים בחיזוק הבריאות הציבורית, עידוד אורח חיים בריא, צמצום זיהום אוויר, והפחתת הרגלים מזיקים כמו עישון. הוא טוען שמדינת ישראל לא עשתה כמעט דבר כדי לחזק את מערכת הבריאות או למנוע התפשטות מחלות באופן כללי. גם לא נעשו שינויים משמעותיים בשיפור אורח החיים של האזרחים כדי למנוע את הסיכון הבריאותי.
מה היה אפשר לעשות במקום הסגר?
אליעד מציע שצעד ראשון היה יכול להיות לעודד את הציבור לאורח חיים בריא יותר, כמו למשל הפחתת מחירים של מזון בריא, הגברת המודעות לדברים שעוזרים לגוף להתמודד עם מחלות, וכמובן חיזוק מערכת הבריאות. הוא מוסיף כי אם כל המדינה הייתה משקיעה במניעה ובהכנה מראש, הייתה יכולה להימנע ממצבים שבהם מערכת הבריאות נמצאת במצוקה. לפי טיעונו, מדינת ישראל לא חיזקה את מערכת הבריאות, והמערכת נמצאת על סף קריסה לא בגלל הקורונה דווקא, אלא כיוון שהיא לא הייתה חזקה מספיק גם לפני כן.
האם מערכת הבריאות בישראל נמצאת על סף קריסה?
למרות שיש טענות לפיהן מערכת הבריאות בישראל עומדת לקרוס בגלל התפשטות הקורונה, אליעד מדגיש שמערכת הבריאות בישראל הייתה על סף קריסה גם לפני פרוץ המגיפה. הוא טוען שאין שום שינוי דרמטי במצבה של מערכת הבריאות בגלל הקורונה, ושההצהרות על קריסתה מהוות סוג של מניפולציה שנועדה ליצור תחושת דחיפות ולגייס תמיכה ציבורית למהלכים מסוימים.
האם הגישה הפרנואידית לניהול המגיפה נכונה?
הסיבה לכך שמדובר בגישה פרנואידית היא כי היא מתמקדת בסיכון המרבי ומניחה את הגרוע מכל, ללא ראיות מוצקות או הוכחות. זהו סוג של מחשבה של "מה אם", שבה לא ניתן לדעת בוודאות מה יקרה, ולכן אנשים מפריזים בסיכון האפשרי. לדברי אליעד, גישה זו מובילה לניהול שאינו הגיוני של המגיפה, תוך הזנחת פתרונות אחרים שיכולים להיות הרבה יותר יעילים.
אליעד מסביר כיצד דפוסי החשיבה של אנשים פרנואידים משקפים פחדים לא רציונליים ואי - ודאות לגבי הסכנות שמאיימות עליהם. אנשים כאלה נוטים להניח שהסכנות שמולם אמיתיות, אלא אם כן יוכח להם אחרת, וזאת בניגוד לחשיבה הגיונית המובילה למסקנות אחרות. דוגמה לכך היא אדם הסובל מהפרעות פרנואידיות, אשר מאמין כי מסוק בשמיים עוקב אחריו, כי הוא לא בטוח במאה אחוז שהמסוק לא רודף אחריו. הוא יסכים שההוכחה לכך לא קיימת, אך יחשוב שהסיכון עלול להיות אמיתי בכל מקרה.
אליעד מדבר על הקורונה כמחלה שגרמה לאנשים רבים לאמץ את החשיבה הפרנואידית. כאשר נשאל אדם התומך בהגבלות כמו סגר או חוקים מחמירים, "איך אתה יודע שזה לא מסוכן?" הוא לא שואל את השאלה מתוך חיפוש אחר היגיון, אלא מתוך פחד מהאפשרות שהסכנה אמיתית. הוא לא בטוח בכך שאין אסון צפוי, ולכן הוא מחליט להתנהג כאילו הסכנה קיימת, כל עוד אין הוכחה מוחלטת לכך שהיא לא קיימת.
האם סגר הוא פתרון נכון עבור הקורונה?
אליעד מציין כי רבים מאמינים שהסגר הוא פתרון הכרחי, אולם אם נבחן את המצב בצורה הגיונית, נגלה שזו לא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מגיפה. לדברי אליעד, במקום להטיל סגר, היה צריך למקד את המאמצים בחיזוק הבריאות הציבורית, עידוד אורח חיים בריא, צמצום זיהום אוויר, והפחתת הרגלים מזיקים כמו עישון. הוא טוען שמדינת ישראל לא עשתה כמעט דבר כדי לחזק את מערכת הבריאות או למנוע התפשטות מחלות באופן כללי. גם לא נעשו שינויים משמעותיים בשיפור אורח החיים של האזרחים כדי למנוע את הסיכון הבריאותי.
מה היה אפשר לעשות במקום הסגר?
אליעד מציע שצעד ראשון היה יכול להיות לעודד את הציבור לאורח חיים בריא יותר, כמו למשל הפחתת מחירים של מזון בריא, הגברת המודעות לדברים שעוזרים לגוף להתמודד עם מחלות, וכמובן חיזוק מערכת הבריאות. הוא מוסיף כי אם כל המדינה הייתה משקיעה במניעה ובהכנה מראש, הייתה יכולה להימנע ממצבים שבהם מערכת הבריאות נמצאת במצוקה. לפי טיעונו, מדינת ישראל לא חיזקה את מערכת הבריאות, והמערכת נמצאת על סף קריסה לא בגלל הקורונה דווקא, אלא כיוון שהיא לא הייתה חזקה מספיק גם לפני כן.
האם מערכת הבריאות בישראל נמצאת על סף קריסה?
למרות שיש טענות לפיהן מערכת הבריאות בישראל עומדת לקרוס בגלל התפשטות הקורונה, אליעד מדגיש שמערכת הבריאות בישראל הייתה על סף קריסה גם לפני פרוץ המגיפה. הוא טוען שאין שום שינוי דרמטי במצבה של מערכת הבריאות בגלל הקורונה, ושההצהרות על קריסתה מהוות סוג של מניפולציה שנועדה ליצור תחושת דחיפות ולגייס תמיכה ציבורית למהלכים מסוימים.
האם הגישה הפרנואידית לניהול המגיפה נכונה?
הסיבה לכך שמדובר בגישה פרנואידית היא כי היא מתמקדת בסיכון המרבי ומניחה את הגרוע מכל, ללא ראיות מוצקות או הוכחות. זהו סוג של מחשבה של "מה אם", שבה לא ניתן לדעת בוודאות מה יקרה, ולכן אנשים מפריזים בסיכון האפשרי. לדברי אליעד, גישה זו מובילה לניהול שאינו הגיוני של המגיפה, תוך הזנחת פתרונות אחרים שיכולים להיות הרבה יותר יעילים.
050-3331-331