השפעת טראומה על האישיות, איך טראומה משפיעה על האישיות? טראומת אונס, טראומת בגידה, הפרעות נפשיות בעקבות טראומה, הפרעת אישיות בגלל טראומה, רצון לשלוט, רצון להיות נשלט, רצון לפגוע, רצון להיפגע, פנטזיית אונס, סאדו מאזו
איך טראומה משפיעה על האישיות? מהם דפוסי ההתנהגות בעקבות טראומה?
החוויה של טראומה, כמו אונס, התעללות רגשית, או השפלה, עשויה להותיר חותם משמעותי על האישיות של האדם. אליעד כהן מציין כי לעיתים אדם שעבר טראומה יפתח דפוסים של התנהגות שונים, המובילים אותו לחפש חוויות שיכולות לתקן את תחושת הכאב וההשפלה שחווה. דפוסים אלו עשויים להתבטא בכך שהוא יחפש שליטה על אחרים או יימשך למערכות יחסים שבהן הוא נשלט.
מהם דפוסי ההתנהגות הנפוצים אחרי טראומה?
ישנם שני סוגים עיקריים של דפוסים שנוצרים בעקבות טראומה:
1. רצון לשלוט - אדם שעבר טראומה, כמו אונס או השפלה, עשוי לפתח רצון לשלוט באחרים. החוויה הקשה שעבר עשויה להותיר אותו עם תחושת חוסר אונים, וכתוצאה מכך הוא ינסה להרגיש חזק על ידי שליטה באחרים.
2. רצון להישלט - לעיתים, תגובה הפוכה יכולה להיווצר. אדם שעבר התעללות יכול לפתח נטייה לחפש מצבים בהם אחרים שולטים בו. כלומר, הוא עשוי להימשך למצבים של סאדו - מאזו (BDSM), בהם הוא "בוחר" להיכנס למערכת יחסים שבה הוא נשלט, כדי לשכנע את עצמו שהטראומה שעבר לא הייתה בהכרח רעה או כואבת, אלא שהוא בחר בה.
מהי חוויה מתקנת?
החוויה המתקנת היא רצון לחוות את אותה סיטואציה טראומטית מנקודת מבט שונה. לדוגמה, אדם שחווה אונס או השפלה עשוי לחפש חוויות בהן הוא מקבל את מה שלא קיבל בעבר - אהבה, כבוד, או כוח. הוא עשוי גם לחפש מצבים שבהם הוא נמצא תחת שליטה, אך הפעם הוא כביכול בוחר בהם מתוך רצון, ולא מתוך כפייה. על ידי חוויות כאלה הוא מנסה לשנות את הדרך בה הוא זוכר את הטראומה, ולהפוך אותה ממצב של סבל למצב שהוא כביכול בשליטתו.
כיצד טראומה יכולה להוביל לחיפוש אחר חוויות דומות?
אדם שעבר טראומה יכול לחפש חוויות דומות כדי לשנות את תחושת חוסר הרצון שחווה בעבר. אם אדם עבר אונס או השפלה ולא רצה את החוויה, הוא עשוי להימשך למצב שבו הוא שוב נמצא תחת שליטה או השפלה, מתוך רצון לשנות את זיכרון החוויה ולהפוך אותה למשהו שהוא "בחר" בו. לדוגמה, אישה שעברה אונס עשויה להימשך לעבוד בזנות כדי להרגיש שהיא שולטת במצבים בהם היא נשלטת, או כדי לשכנע את עצמה שהחוויה לא הייתה כל כך רעה.
האם יש קשר בין אלימות בילדות ליחס שלנו לילדים בעתיד?
אליעד כהן מציין כי לעיתים ילד שחווה אלימות בילדותו עלול לפתח שני דפוסים עיקריים כאשר הוא הופך להורה:
1. הורה מכה - אדם שהיה ילד מוכה עשוי להפוך להורה מכה בעצמו, מתוך צורך לאותת לעצמו ש"זה בסדר" שהוא עבר את האלימות בילדותו.
2. הורה מפנק - לעומת זאת, אדם שהיה ילד מוכה יכול לפתח רצון להיות הורה שמפנק את הילד, מתוך תקווה לשחזר את חוויית האהבה והחום שהוא לא קיבל בילדותו.
כיצד ניתן לטפל בדפוסים שנוצרו בעקבות טראומה?
השלב הראשון בטיפול הוא זיהוי הגורם האמיתי לדפוס ההתנהגות. אם אדם מבין שהוא פועל מתוך ניסיון לשנות את תחושת החוסר אונים או חוסר שליטה שנבעה מהטראומה, ניתן להתחיל בטיפול ישיר בטראומה עצמה. טיפול זה יכול לעזור לאדם לשנות את הדפוסים שנוצרו בעקבות הטראומה, וללמד אותו להתמודד עם תחושות הכאב וההשפלה בצורה בריאה ומועילה יותר.
החוויה של טראומה, כמו אונס, התעללות רגשית, או השפלה, עשויה להותיר חותם משמעותי על האישיות של האדם. אליעד כהן מציין כי לעיתים אדם שעבר טראומה יפתח דפוסים של התנהגות שונים, המובילים אותו לחפש חוויות שיכולות לתקן את תחושת הכאב וההשפלה שחווה. דפוסים אלו עשויים להתבטא בכך שהוא יחפש שליטה על אחרים או יימשך למערכות יחסים שבהן הוא נשלט.
מהם דפוסי ההתנהגות הנפוצים אחרי טראומה?
ישנם שני סוגים עיקריים של דפוסים שנוצרים בעקבות טראומה:
1. רצון לשלוט - אדם שעבר טראומה, כמו אונס או השפלה, עשוי לפתח רצון לשלוט באחרים. החוויה הקשה שעבר עשויה להותיר אותו עם תחושת חוסר אונים, וכתוצאה מכך הוא ינסה להרגיש חזק על ידי שליטה באחרים.
2. רצון להישלט - לעיתים, תגובה הפוכה יכולה להיווצר. אדם שעבר התעללות יכול לפתח נטייה לחפש מצבים בהם אחרים שולטים בו. כלומר, הוא עשוי להימשך למצבים של סאדו - מאזו (BDSM), בהם הוא "בוחר" להיכנס למערכת יחסים שבה הוא נשלט, כדי לשכנע את עצמו שהטראומה שעבר לא הייתה בהכרח רעה או כואבת, אלא שהוא בחר בה.
מהי חוויה מתקנת?
החוויה המתקנת היא רצון לחוות את אותה סיטואציה טראומטית מנקודת מבט שונה. לדוגמה, אדם שחווה אונס או השפלה עשוי לחפש חוויות בהן הוא מקבל את מה שלא קיבל בעבר - אהבה, כבוד, או כוח. הוא עשוי גם לחפש מצבים שבהם הוא נמצא תחת שליטה, אך הפעם הוא כביכול בוחר בהם מתוך רצון, ולא מתוך כפייה. על ידי חוויות כאלה הוא מנסה לשנות את הדרך בה הוא זוכר את הטראומה, ולהפוך אותה ממצב של סבל למצב שהוא כביכול בשליטתו.
כיצד טראומה יכולה להוביל לחיפוש אחר חוויות דומות?
אדם שעבר טראומה יכול לחפש חוויות דומות כדי לשנות את תחושת חוסר הרצון שחווה בעבר. אם אדם עבר אונס או השפלה ולא רצה את החוויה, הוא עשוי להימשך למצב שבו הוא שוב נמצא תחת שליטה או השפלה, מתוך רצון לשנות את זיכרון החוויה ולהפוך אותה למשהו שהוא "בחר" בו. לדוגמה, אישה שעברה אונס עשויה להימשך לעבוד בזנות כדי להרגיש שהיא שולטת במצבים בהם היא נשלטת, או כדי לשכנע את עצמה שהחוויה לא הייתה כל כך רעה.
האם יש קשר בין אלימות בילדות ליחס שלנו לילדים בעתיד?
אליעד כהן מציין כי לעיתים ילד שחווה אלימות בילדותו עלול לפתח שני דפוסים עיקריים כאשר הוא הופך להורה:
1. הורה מכה - אדם שהיה ילד מוכה עשוי להפוך להורה מכה בעצמו, מתוך צורך לאותת לעצמו ש"זה בסדר" שהוא עבר את האלימות בילדותו.
2. הורה מפנק - לעומת זאת, אדם שהיה ילד מוכה יכול לפתח רצון להיות הורה שמפנק את הילד, מתוך תקווה לשחזר את חוויית האהבה והחום שהוא לא קיבל בילדותו.
כיצד ניתן לטפל בדפוסים שנוצרו בעקבות טראומה?
השלב הראשון בטיפול הוא זיהוי הגורם האמיתי לדפוס ההתנהגות. אם אדם מבין שהוא פועל מתוך ניסיון לשנות את תחושת החוסר אונים או חוסר שליטה שנבעה מהטראומה, ניתן להתחיל בטיפול ישיר בטראומה עצמה. טיפול זה יכול לעזור לאדם לשנות את הדפוסים שנוצרו בעקבות הטראומה, וללמד אותו להתמודד עם תחושות הכאב וההשפלה בצורה בריאה ומועילה יותר.
- סדיזם
- מזוכיזם
- סטיות מיניות בסקס
- BDSM
- טיפול בטראומה
- טראומת השפלה
- הורה מכה
כיצד עלולה טראומה להשפיע על התנהגותו של אדם?
החוויה של התעללות - מינית, רגשית, השפלה קשה או חרם - יכולה ליצור שורה של תגובות שונות ומגוונות. לעיתים, מי שעבר התעללות או אונס ירצה לתקן את החוויה הקודמת דרך חוויה הפוכה: אם בעבר השפילו אותו, ייתכן שיחפש שמישהו יעריץ אותו, יכבד אותו או יאהב אותו בעוצמה רבה, כדי לקזז את הזיכרון הקשה של ההשפלה. מנגד, יתכן שהוא עצמו ירצה להשפיל אחרים כדי להרגיש חזק יותר.
האם רצון לשלוט באחרים או להישלט קשור לטראומה שעברו?
לאחר התעללות, אדם עשוי לחוות צורך לשלוט באחרים, משום שהעובדה שהשפילו אותו או פגעו בו בעבר גרמה לו להרגיש חלש. על ידי שליטה באחר, הוא חש שיקום של כוחו או פיצוי על תחושת חוסר האונים שחווה. דוגמה לכך היא ילד שעשו עליו חרם בבית הספר ועלול לגדול לאדם מתעלל, כי הוא מחפש באופן לא מודע להחזיר לעצמו שליטה ולהרגיש חזק.
עם זאת, יכולה להתפתח גם תגובה הפוכה: אדם שעבר התעללות עשוי להימשך למצבים שבהם אחרים שולטים בו. הוא עלול לחפש קשרים או מצבים של סאדו - מאזו (למשל להתבקש להשפיל אותו), כדי, באופן פרדוקסלי, לשכנע את עצמו שההתעללות שחווה בעבר אינה בהכרח רעה. לעיתים הוא ניגש לחוויה זו כביכול מרצונו, ועל ידי כך מנסה לערער את הזיכרון הקשה ולהגדיר את הסיטואציה כמשהו שהוא בחר בו.
מהי חוויה מתקנת וכיצד היא קשורה לרצון לשלוט או להישלט?
חוויה מתקנת נובעת מהרצון לקזז חוויה טראומטית קודמת באמצעות חוויה חדשה, "הפוכה" או "אחרת". מי שחווה אונס או השפלה מרגיש לעיתים שילוב בין החוויה הכואבת לבין העובדה שהוא לא רצה באותה התעללות. לכן, כדי להתמודד עם הטראומה, אפשר לנסות לחוות את אותו מצב מחדש אך מנקודת מבט אחרת:
- אדם שחווה השפלה קשה ירצה כעת שיכבדו אותו ויעריכו אותו, בתקווה שהאהבה והכבוד יפחיתו את תחושת ההשפלה הישנה.
- אדם אחר, שחווה אונס, עלול דווקא לחפש מצבים שבהם שוב משפילים אותו או שולטים בו, רק שהפעם הוא כביכול "בוחר" בכך. כך הוא משכנע את עצמו שההתעללות אינה כל כך נוראית, או שאפשר לחוות אותה בצורה חיובית יותר.
למה לפעמים מי שעבר התעללות ממשיך לחפש סיטואציות מתעללות?
התנהגות זו יכולה לנבוע מהצורך לשנות את הפרשנות לזיכרון הטראומטי. אם הכאב הגיע לא רק מהפגיעה עצמה אלא גם מכך שהאדם לא רצה בכך, הרי שכאשר הוא מכניס את עצמו מרצונו למצב של השפלה או שליטה, הוא כביכול "מוחק" את מרכיב חוסר הרצון. אדם עלול אפילו להגיע שוב למצב דומה של פגיעה או אונס, כדי לנסות לשכנע את עצמו שהפגיעה המקורית לא הייתה בהכרח רעה או כואבת, ושכאילו כעת הוא בוחר בכך.
דוגמה בולטת היא אישה שנאנסה ובעקבות כך פונה לזנות. ייתכן שהיא עושה זאת כדי להרגיש שיש לה יותר שליטה (היא "בוחרת" מי הלקוח, באיזו צורה ומה קורה במפגש), ובכך לחוות את אותה תחושת השפלה במסגרת חדשה שבה יש לה לפחות אשליה של שליטה.
האם יש קשר בין אלימות שספגנו בילדות לבין היחס שלנו לילדים כשאנו הופכים להורים?
כן. אדם שהיה ילד מוכה עלול לפתח אחד משני דפוסים (או אף דפוס אחר):
- להפוך להורה מכה בעצמו, כדי באופן תת - מודע לאותת לעצמו ש"זה בסדר" שהכו אותו בעבר, שהרי גם הוא "בסדר" כשהוא מכה את ילדו.
- לפעול בדיוק ההפך, להפוך להורה שמפנק מאוד ולא יכה לעולם, וכך באמצעות האהבה לילדו הוא מנסה לדמיין מחדש את ילדותו כאילו הוא עצמו זכה לאהבה דומה ולא לאלימות.
כיצד ניתן לטפל בדפוסים שנוצרו בעקבות טראומה?
כדי לשנות דפוס התנהגות שנובע מטראומה (כמו רצון כפייתי לשלוט, להיות נשלט, לחפש השפלה או לפגוע באחרים), יש לזהות לעומק מה הסיבה האמיתית שגורמת לאדם לחפש את אותה חוויה. אם הוא מבין שהוא פועל כך מתוך ניסיון לייצר "חוויה מתקנת" או מתוך רצון למחוק או לשנות את תחושת חוסר האונים, אפשר להתמקד במקור של אותו כאב, בטראומה עצמה, ולטפל בה באופן ישיר.
החוויה של התעללות - מינית, רגשית, השפלה קשה או חרם - יכולה ליצור שורה של תגובות שונות ומגוונות. לעיתים, מי שעבר התעללות או אונס ירצה לתקן את החוויה הקודמת דרך חוויה הפוכה: אם בעבר השפילו אותו, ייתכן שיחפש שמישהו יעריץ אותו, יכבד אותו או יאהב אותו בעוצמה רבה, כדי לקזז את הזיכרון הקשה של ההשפלה. מנגד, יתכן שהוא עצמו ירצה להשפיל אחרים כדי להרגיש חזק יותר.
האם רצון לשלוט באחרים או להישלט קשור לטראומה שעברו?
לאחר התעללות, אדם עשוי לחוות צורך לשלוט באחרים, משום שהעובדה שהשפילו אותו או פגעו בו בעבר גרמה לו להרגיש חלש. על ידי שליטה באחר, הוא חש שיקום של כוחו או פיצוי על תחושת חוסר האונים שחווה. דוגמה לכך היא ילד שעשו עליו חרם בבית הספר ועלול לגדול לאדם מתעלל, כי הוא מחפש באופן לא מודע להחזיר לעצמו שליטה ולהרגיש חזק.
עם זאת, יכולה להתפתח גם תגובה הפוכה: אדם שעבר התעללות עשוי להימשך למצבים שבהם אחרים שולטים בו. הוא עלול לחפש קשרים או מצבים של סאדו - מאזו (למשל להתבקש להשפיל אותו), כדי, באופן פרדוקסלי, לשכנע את עצמו שההתעללות שחווה בעבר אינה בהכרח רעה. לעיתים הוא ניגש לחוויה זו כביכול מרצונו, ועל ידי כך מנסה לערער את הזיכרון הקשה ולהגדיר את הסיטואציה כמשהו שהוא בחר בו.
מהי חוויה מתקנת וכיצד היא קשורה לרצון לשלוט או להישלט?
חוויה מתקנת נובעת מהרצון לקזז חוויה טראומטית קודמת באמצעות חוויה חדשה, "הפוכה" או "אחרת". מי שחווה אונס או השפלה מרגיש לעיתים שילוב בין החוויה הכואבת לבין העובדה שהוא לא רצה באותה התעללות. לכן, כדי להתמודד עם הטראומה, אפשר לנסות לחוות את אותו מצב מחדש אך מנקודת מבט אחרת:
- אדם שחווה השפלה קשה ירצה כעת שיכבדו אותו ויעריכו אותו, בתקווה שהאהבה והכבוד יפחיתו את תחושת ההשפלה הישנה.
- אדם אחר, שחווה אונס, עלול דווקא לחפש מצבים שבהם שוב משפילים אותו או שולטים בו, רק שהפעם הוא כביכול "בוחר" בכך. כך הוא משכנע את עצמו שההתעללות אינה כל כך נוראית, או שאפשר לחוות אותה בצורה חיובית יותר.
למה לפעמים מי שעבר התעללות ממשיך לחפש סיטואציות מתעללות?
התנהגות זו יכולה לנבוע מהצורך לשנות את הפרשנות לזיכרון הטראומטי. אם הכאב הגיע לא רק מהפגיעה עצמה אלא גם מכך שהאדם לא רצה בכך, הרי שכאשר הוא מכניס את עצמו מרצונו למצב של השפלה או שליטה, הוא כביכול "מוחק" את מרכיב חוסר הרצון. אדם עלול אפילו להגיע שוב למצב דומה של פגיעה או אונס, כדי לנסות לשכנע את עצמו שהפגיעה המקורית לא הייתה בהכרח רעה או כואבת, ושכאילו כעת הוא בוחר בכך.
דוגמה בולטת היא אישה שנאנסה ובעקבות כך פונה לזנות. ייתכן שהיא עושה זאת כדי להרגיש שיש לה יותר שליטה (היא "בוחרת" מי הלקוח, באיזו צורה ומה קורה במפגש), ובכך לחוות את אותה תחושת השפלה במסגרת חדשה שבה יש לה לפחות אשליה של שליטה.
האם יש קשר בין אלימות שספגנו בילדות לבין היחס שלנו לילדים כשאנו הופכים להורים?
כן. אדם שהיה ילד מוכה עלול לפתח אחד משני דפוסים (או אף דפוס אחר):
- להפוך להורה מכה בעצמו, כדי באופן תת - מודע לאותת לעצמו ש"זה בסדר" שהכו אותו בעבר, שהרי גם הוא "בסדר" כשהוא מכה את ילדו.
- לפעול בדיוק ההפך, להפוך להורה שמפנק מאוד ולא יכה לעולם, וכך באמצעות האהבה לילדו הוא מנסה לדמיין מחדש את ילדותו כאילו הוא עצמו זכה לאהבה דומה ולא לאלימות.
כיצד ניתן לטפל בדפוסים שנוצרו בעקבות טראומה?
כדי לשנות דפוס התנהגות שנובע מטראומה (כמו רצון כפייתי לשלוט, להיות נשלט, לחפש השפלה או לפגוע באחרים), יש לזהות לעומק מה הסיבה האמיתית שגורמת לאדם לחפש את אותה חוויה. אם הוא מבין שהוא פועל כך מתוך ניסיון לייצר "חוויה מתקנת" או מתוך רצון למחוק או לשנות את תחושת חוסר האונים, אפשר להתמקד במקור של אותו כאב, בטראומה עצמה, ולטפל בה באופן ישיר.
- פוסט - טראומה
- טיפול בטראומה
- סאדו - מאזו ומשמעויותיו
- רצון לשלוט לעומת רצון להישלט
- התמודדות עם זיכרונות קשים