איך לבחור מטפל מקצועי? איך לבחור פסיכולוג? איך לבחור פסיכיאטר? איך לבחור פסיכותרפיסט? איך לבחור טיפול? איך לבחור מאמן אישי? איך לבחור יועץ? איזה טיפול נפשי מתאים לי? בחירת פסיכולוג, בחירת מטפל, איזה טיפול הכי טוב?
הבחירה במטפל מקצועי היא משימה קריטית עבור כל אדם שפונה לטיפול נפשי, ולא מדובר רק במציאת פתרון למצב הרגשי הנוכחי, אלא גם בהבנה שההשלכות של הטיפול יכולות להיות משמעותיות לטווח הארוך. השאלה המרכזית היא איך להימנע מהפניות למטפלים שיכולים להזיק או לא להיות מקצועיים מספיק, ולוודא שהמטפל שנבחר הוא באמת איש מקצוע ולא שרלטן.
מהו שרלטן בטיפול נפשי?
שרלטן הוא אדם שמתחייב לתת תוצאה שהוא לא מסוגל להבטיח או להוציא לפועל. במילים אחרות, הוא עשוי להציע פתרונות שבסופו של דבר אינם פותרים את הבעיה, או שמצד שני, עלולים לגרום נזק למטופל. כאשר מדובר בטיפול נפשי, נזקים אפשריים יכולים לכלול מעבר מבעיה אחת לבעיה אחרת, או יצירת בעיות חדשות בעקבות טיפול בלתי מקצועי. דוגמה לכך יכולה להיות טיפול בחרדה שמוביל לדיכאון או לקשיים חברתיים חדשים.
מה הבעיה בהסתמכות על מטפל שאינו מקצועי?
כאשר אדם פונה לטיפול בבעיות רגשיות כמו חרדה, דיכאון או בעיות זוגיות, הוא פגיע מאוד ולכן חשוב שהמטפל יהיה מסוגל להתמודד עם המורכבות של הבעיה מבלי להחמיר אותה. למשל, טיפול ש"פותר" חרדה על ידי שינוי קיצוני, כמו הפיכת אדם לפסיבי או בלתי פעיל באופן קיצוני, לא רק שלא יפתור את הבעיה, אלא גם יכול ליצור בעיות אחרות שיגרמו לאדם להרגיש טוב פחות.
העלויות של טיפול לא מקצועי
העלות של טיפול לא מקצועי היא לא בהכרח רק כספית. יש עלויות זמן, שינויים בהרגלים, פגיעות באיכות החיים והפיכת בעיות קיימות לבעיות חדשות. לפעמים הפתרונות המהירים או הקלים עשויים להיראות אטרקטיביים בטווח הקצר, אך עלולים להתברר כבלתי מועילים או אפילו מזיקים בטווח הארוך. כך למשל, טיפול שמפחית חרדה באופן מיידי על ידי סמים או טיפולים חיצוניים אחרים עשוי להביא לנזק נוסף, כמו התמכרות או פגיעות גופניות שיתגלו בהמשך.
הסיכון בהסתמכות על פתרונות קצרי טווח
שיטות טיפול שיכולות להיות מועילות לטווח הקצר עשויות להיות מזיקות בטווח הארוך. לדוגמה, סוכר יכול להעניק אנרגיה מיידית ולטפל בתחושת עייפות, אך בטווח הארוך הוא עשוי להוביל לסוכרת ולבעיות בריאותיות חמורות יותר. אותו דבר נכון גם לטיפול במצבים נפשיים - פתרונות קיצוניים או מהירים עשויים לספק תחושת הקלה רגעית, אך בהמשך עלולים להוביל לבעיות נפשיות חדשות או להחמיר את המצב הקיים.
כיצד נוכל לדעת אם מטפל באמת יעזור ולא יגרום נזק?
השאלה המרכזית היא איך ניתן לדעת אם מטפל אכן יוכל לעזור מבלי לגרום נזק, שכן בטיפול נפשי אין דרך חד - משמעית לדעת מראש מה יהיו התוצאות. קיימת אפשרות שהמטפל לא יבצע את מה שהוא הבטיח או שמה שכביכול נראה כפתרון יוצר נזקים אחר כך. דוגמה לכך יכולה להיות מצב שבו טיפול בהסתגלות עצמית בצורה קיצונית יביא לאובדן משמעות החיים.
האם תעודות והסמכות מספיקות?
בהסתמך על תעודות או הסמכות פורמאליות של מטפל, קשה להבטיח כי מדובר במטפל מקצועי. תעודות מבוססות על מוסדות שאולי לא בהכרח מבטיחים את איכות ההכשרה או ההתמחות של המטפל. למעשה, גם אם למטפל יש הסמכות, עדיין אין דרך לדעת אם המטפל מבין לעומק את הבעיות של המטופל ויכול לעזור לו בצורה המועילה ביותר. גם הארגונים שמספקים את ההסמכות לא תמיד יכולים להבטיח את רמת המקצועיות של כל מטפל.
מה לגבי המלצות אישיות?
המלצות ממטופלים אחרים עשויות להיראות כדבר חיובי, אך הן לא תמיד מספקות תמונה מלאה. מה שנראה כאילו הצלחה עבור אחד, עשוי להוביל לכישלון עבור אחר. לא תמיד אפשר לדעת אם המטופל הקודם סבל מתופעות לוואי או נזקים מיידיים שיכלו להתרחש בעקבות הטיפול, אך לא יצאו החוצה בשלב מוקדם. בניגוד לתחומים אחרים כמו רפואה או תיקון רכב, בנפש ישנו סיכון לפגיעות בלתי נראות שבאות לידי ביטוי רק לאחר זמן.
האם אחריות על התהליך נמצאת על המטפל או על המטופל?
למרות שהמטפל הוא זה שמנחה את הטיפול, הרבה מאוד תלוי במטופל עצמו ובבחירותיו במהלך התהליך. אם המטופל לא מבצע את ההנחיות בצורה נכונה או אם הוא משנה את תהליך הטיפול, זה יכול להוביל לתוצאות שונות ממה שהתכוון המטפל. על המטופל לקחת אחריות על תהליך הטיפול, לבדוק אם ההסברים הגיוניים בעיניו ולבצע את הפעולות בצורה שתועיל לו, תוך שמירה על דיוק והבנה מלאה של התהליך.
איך לבחור מטפל טוב?
הדבר החשוב ביותר הוא להבין שהאחריות האישית מוטלת על המטופל עצמו. המטפל יכול להציע כיוונים, אך רק המטופל יכול לוודא שהוא מבין את מה שנאמר, שבחירתו אכן מתאימה לו ושלא ייווצרו בעיות חדשות תוך כדי פתרון הבעיה הקיימת. על המטופל להיות מעורב, לשאול שאלות, לחקור את ההיגיון שמאחורי ההנחות ולוודא שהוא מבין כיצד כל טיפול יכול להשפיע בטווח הקצר והארוך. אין דרך להבטיח 100% הצלחה, אך על המטופל להיות קשוב לתהליך ולוודא שהוא מבצע אותו בצורה נכונה.
מהו שרלטן בטיפול נפשי?
שרלטן הוא אדם שמתחייב לתת תוצאה שהוא לא מסוגל להבטיח או להוציא לפועל. במילים אחרות, הוא עשוי להציע פתרונות שבסופו של דבר אינם פותרים את הבעיה, או שמצד שני, עלולים לגרום נזק למטופל. כאשר מדובר בטיפול נפשי, נזקים אפשריים יכולים לכלול מעבר מבעיה אחת לבעיה אחרת, או יצירת בעיות חדשות בעקבות טיפול בלתי מקצועי. דוגמה לכך יכולה להיות טיפול בחרדה שמוביל לדיכאון או לקשיים חברתיים חדשים.
מה הבעיה בהסתמכות על מטפל שאינו מקצועי?
כאשר אדם פונה לטיפול בבעיות רגשיות כמו חרדה, דיכאון או בעיות זוגיות, הוא פגיע מאוד ולכן חשוב שהמטפל יהיה מסוגל להתמודד עם המורכבות של הבעיה מבלי להחמיר אותה. למשל, טיפול ש"פותר" חרדה על ידי שינוי קיצוני, כמו הפיכת אדם לפסיבי או בלתי פעיל באופן קיצוני, לא רק שלא יפתור את הבעיה, אלא גם יכול ליצור בעיות אחרות שיגרמו לאדם להרגיש טוב פחות.
העלויות של טיפול לא מקצועי
העלות של טיפול לא מקצועי היא לא בהכרח רק כספית. יש עלויות זמן, שינויים בהרגלים, פגיעות באיכות החיים והפיכת בעיות קיימות לבעיות חדשות. לפעמים הפתרונות המהירים או הקלים עשויים להיראות אטרקטיביים בטווח הקצר, אך עלולים להתברר כבלתי מועילים או אפילו מזיקים בטווח הארוך. כך למשל, טיפול שמפחית חרדה באופן מיידי על ידי סמים או טיפולים חיצוניים אחרים עשוי להביא לנזק נוסף, כמו התמכרות או פגיעות גופניות שיתגלו בהמשך.
הסיכון בהסתמכות על פתרונות קצרי טווח
שיטות טיפול שיכולות להיות מועילות לטווח הקצר עשויות להיות מזיקות בטווח הארוך. לדוגמה, סוכר יכול להעניק אנרגיה מיידית ולטפל בתחושת עייפות, אך בטווח הארוך הוא עשוי להוביל לסוכרת ולבעיות בריאותיות חמורות יותר. אותו דבר נכון גם לטיפול במצבים נפשיים - פתרונות קיצוניים או מהירים עשויים לספק תחושת הקלה רגעית, אך בהמשך עלולים להוביל לבעיות נפשיות חדשות או להחמיר את המצב הקיים.
כיצד נוכל לדעת אם מטפל באמת יעזור ולא יגרום נזק?
השאלה המרכזית היא איך ניתן לדעת אם מטפל אכן יוכל לעזור מבלי לגרום נזק, שכן בטיפול נפשי אין דרך חד - משמעית לדעת מראש מה יהיו התוצאות. קיימת אפשרות שהמטפל לא יבצע את מה שהוא הבטיח או שמה שכביכול נראה כפתרון יוצר נזקים אחר כך. דוגמה לכך יכולה להיות מצב שבו טיפול בהסתגלות עצמית בצורה קיצונית יביא לאובדן משמעות החיים.
האם תעודות והסמכות מספיקות?
בהסתמך על תעודות או הסמכות פורמאליות של מטפל, קשה להבטיח כי מדובר במטפל מקצועי. תעודות מבוססות על מוסדות שאולי לא בהכרח מבטיחים את איכות ההכשרה או ההתמחות של המטפל. למעשה, גם אם למטפל יש הסמכות, עדיין אין דרך לדעת אם המטפל מבין לעומק את הבעיות של המטופל ויכול לעזור לו בצורה המועילה ביותר. גם הארגונים שמספקים את ההסמכות לא תמיד יכולים להבטיח את רמת המקצועיות של כל מטפל.
מה לגבי המלצות אישיות?
המלצות ממטופלים אחרים עשויות להיראות כדבר חיובי, אך הן לא תמיד מספקות תמונה מלאה. מה שנראה כאילו הצלחה עבור אחד, עשוי להוביל לכישלון עבור אחר. לא תמיד אפשר לדעת אם המטופל הקודם סבל מתופעות לוואי או נזקים מיידיים שיכלו להתרחש בעקבות הטיפול, אך לא יצאו החוצה בשלב מוקדם. בניגוד לתחומים אחרים כמו רפואה או תיקון רכב, בנפש ישנו סיכון לפגיעות בלתי נראות שבאות לידי ביטוי רק לאחר זמן.
האם אחריות על התהליך נמצאת על המטפל או על המטופל?
למרות שהמטפל הוא זה שמנחה את הטיפול, הרבה מאוד תלוי במטופל עצמו ובבחירותיו במהלך התהליך. אם המטופל לא מבצע את ההנחיות בצורה נכונה או אם הוא משנה את תהליך הטיפול, זה יכול להוביל לתוצאות שונות ממה שהתכוון המטפל. על המטופל לקחת אחריות על תהליך הטיפול, לבדוק אם ההסברים הגיוניים בעיניו ולבצע את הפעולות בצורה שתועיל לו, תוך שמירה על דיוק והבנה מלאה של התהליך.
איך לבחור מטפל טוב?
הדבר החשוב ביותר הוא להבין שהאחריות האישית מוטלת על המטופל עצמו. המטפל יכול להציע כיוונים, אך רק המטופל יכול לוודא שהוא מבין את מה שנאמר, שבחירתו אכן מתאימה לו ושלא ייווצרו בעיות חדשות תוך כדי פתרון הבעיה הקיימת. על המטופל להיות מעורב, לשאול שאלות, לחקור את ההיגיון שמאחורי ההנחות ולוודא שהוא מבין כיצד כל טיפול יכול להשפיע בטווח הקצר והארוך. אין דרך להבטיח 100% הצלחה, אך על המטופל להיות קשוב לתהליך ולוודא שהוא מבצע אותו בצורה נכונה.
- אחריות המטופל בטיפול
- בחירה חופשית בטיפול
- הסמכה טיפולית
- המלצות על מטפלים
- הדרכה על טיפול פסיכולוגי
- איך לבחור מטפל זוגי?
- איך לבחור פסיכיאטר מומלץ?
איך אפשר לדעת אם המטפל הוא באמת איש מקצוע או שרלטן?
שאלה: מה המשמעות של שרלטן ואיך בכלל מגדירים שרלטן?
תשובה: שרלטן הוא מישהו שמתחייב להשיג תוצאה שהוא אינו יכול לספק באמת, או מישהו שאולי כן מסוגל לתת תוצאה מסוימת אבל בדרך גורם לאדם נזק, לעיתים נזק גדול יותר מהבעיה המקורית. השאלה הזאת חשובה במיוחד בעולם הטיפול בבעיות רגשיות, בחרדות, בלחצים, בדיכאונות או בכל הפרעה נפשית אחרת. אנשים מחפשים עזרה והכוונה, והם רוצים לוודא שהמטפל או המאמן או הפסיכולוג או הפסיכיאטר שלהם לא יבטיח פתרון שבסופו של דבר עלול לפגוע בהם עוד יותר.
מה הבעיה בלפנות למטפל שאינו מקצועי?
שאלה: למה צריך להיזהר מזה?
תשובה: כשאדם ניגש לטפל בבעיה רגשית או נפשית, הוא עלול להיחשף לגישות שונות ומגוונות. יש מטפלים שעלולים להציע פתרונות שמצד אחד אולי יעלימו את החרדה אבל יכניסו את האדם למצב לא רצוי אחר, כמו דיכאון או בדידות או פגיעה לטווח הרחוק. דוגמה קיצונית: אם מישהו מפחד להיות עיוור, והמטפל "פותר" את הבעיה על ידי כך שהופך אותו לעיוור בפועל, הרי שהמטופל כבר לא מפחד להפוך לעיוור - כי הוא כבר עיוור, אבל בזה לא באמת פתרו את הבעיה בדרך שהמטופל היה רוצה.
אילו עלויות עלולות להיות לטיפול?
שאלה: למה מתכוונים כשמדברים על עלויות אפשריות?
תשובה: העלות היא לא רק כספית. יכולות להיות עלויות של זמן, שינויים בהרגלים, פגיעה באיכות החיים או מעבר מבעיה אחת לבעיה אחרת. לפעמים הפתרון המוצע לאותו אדם יכול לעלות "מיליארד דולר" או לגרום לדיכאון במקום חרדה, או ליצור בדידות במקום זוגיות גרועה. יש אנשים שיסכימו ל"פתרון" כזה ויש כאלה שירגישו שנוצרה בעיה חדשה. כמו הסיפור שבו מוציאים קוץ אחד מרגל, אך מיד מכניסים קוץ אחר. בטווח הקצר זה אולי נראה שעזרו, אבל בטווח הארוך או בעומק הדברים, ההשפעה יכולה להיות מזיקה יותר.
מה לגבי פתרונות שמגיחים בטווח הקצר אך מזיקים בטווח הארוך?
שאלה: האם ייתכן שדבר שנראה כעוזר עכשיו יגרום נזק בעתיד?
תשובה: בהחלט כן. אדם יכול לטפל בעצמו בדרך מסוימת, למשל באמצעות נטילת סוכר רב כדי לקבל אנרגיה. בטווח הקצר זה מחלץ אותו מתחושת עייפות, אך בטווח הארוך זה עלול להוביל לבעיות כמו סוכרת. או טיפול שמלמד אדם "לאהוב את עצמו" באופן קיצוני, מה שעלול בהמשך להוביל לאובדן משמעות בחייו. לעיתים גם המטפל עצמו לא תמיד מודע לנזקים העתידיים, או שהוא אינו מקדיש לכך תשומת לב. לכן קשה לדעת מראש אם טיפול שהועיל למשהו אחד לא יפגע בדבר אחר.
האם ניתן לדעת בוודאות שהטיפול לא יגרום לנזק?
שאלה: האם קיימת אפשרות לוודאות מוחלטת שהמטפל יועיל ולא יזיק?
תשובה: לא ניתן לדעת בוודאות. בעולם הנפש לא קיימת מדידה חד - משמעית וברורה. אם מזמינים חשמלאי לתקן מנורה, אפשר יחסית בקלות לבדוק אם האור נדלק או לא. אבל גם שם, עלולים לגלות שהחיבור לא היה טוב והמנורה נהרסת בהמשך. בתחום הנפש הדברים מסובכים יותר, והנזק יכול להתגלות אחרי שבוע, חודש או שנים. ואם הנפש נפגעת, הרבה יותר קשה לתקן זאת מאשר לתקן מנורה או רכב.
האם אפשר לסמוך על תעודות והכשרות פורמאליות?
שאלה: למה לא להסתפק בתואר "פסיכולוג מוסמך" או "מטפל מוסמך"?
תשובה: גם אם למטפל יש הסמכות ממוסד כלשהו, לא בטוח שמי שהסמיך אותו הוא גוף שאפשר לסמוך עליו. מטפל יכול להחזיק בהרבה תעודות, אבל השאלה היא מה בדיוק למדו שם, מי לימד, מה רמת ההעמקה, והאם הגישות באמת נכונות לך. ייתכן שארגון מסוים אומר "המטפל הזה מצוין", אבל אתה עצמך לא סומך על הארגון. זה לא מבטיח שהתוצאה עבורך תהיה חיובית. לכן אי אפשר רק להסתמך באופן עיוור על תעודות.
אז מה לגבי המלצות מאנשים אחרים?
שאלה: האם המלצות לא יכולות לעזור?
תשובה: המלצות יכולות לעזור, אך גם הן לא תמיד מספרות את כל הסיפור. יכול להיות מישהו שהלך למטפל וקיבל מוטיבציה אדירה, ואכן נראה שהצליח מאוד מבחינה עסקית. אבל אולי כעבור מספר שנים התעוררה אצלו בעיית דיכאון חמורה דווקא בגלל התהליך שעבר. הרבה פעמים מי שממליץ לך על המטפל, לא מודה או לא יודע על הקשיים או התופעות שהופיעו מאוחר יותר. כשמדובר ברכב, אפשר לבדוק אם התיקון החזיק מעמד חצי שנה או שנה. אבל בנפש, התהליכים מסובכים וארוכים, וההשפעות עשויות לצאת לאור רק לאחר זמן רב.
כיצד מורכבות הנפש מקשה על הערכת איכות הטיפול?
שאלה: למה אי אפשר פשוט לפרק את הנפש ולהבין איך היא עובדת, כמו ברכב?
תשובה: אין מנוע מוחשי שאפשר לפרק, ואין מנגנון מובן וברור לכולם. בני אדם הם יצורים עם מחשבות, רגשות, חוויות ותפיסות מורכבות שמשתלבות זו בזו בדרכים שאינן פשוטות להבנה. חיזוק ביטחון עצמי, למשל, יכול להופיע כיתרון בהתחלה אבל להתפתח בהמשך לבעיה אחרת, אם הדבר נעשה באופן לא מאוזן. הקושי להבין את כל ההשלכות בו - זמנית מוביל לכך שלפעמים אדם חושב שמטפל מסוים פתר בעיה אחת, אך נוצרה בעיה חדשה שהוא בכלל לא מקשר לאותו הטיפול.
אז איך בכל זאת בוחרים מטפל טוב?
שאלה: אם אי אפשר לדעת בוודאות, מה כן אפשר לעשות?
תשובה: חשוב להכיר את העובדה הבסיסית: אין שום ודאות מוחלטת. אי אפשר להשיג ביטחון של 100 אחוז שהמטפל לא יפגע או שאכן יועיל כפי שהבטיח. גם אם מישהו היה "אלוהים" בכבודו ובעצמו, עדיין לא היית יודע אם הבנת אותו נכון או אם הוא באמת יספק את ההבטחה שלו. יש הרבה סיבות וחוסר וודאות במה שקורה סביבנו.
האם יש חשיבות להתנהלות של המטופל עצמו?
שאלה: איזה תפקיד יש לבחירה החופשית של המטופל בתהליך?
תשובה: גם אם המטפל מושלם ובעל יכולת לעזור ב - 100 אחוז, למטופל יש בחירה חופשית ליישם או לא ליישם, להפסיק את התהליך באמצע, לעקם את ההנחיות, לשנות דברים לפי ראות עיניו. בניתוח רפואי בבית חולים, נותנים לאדם הרדמה מלאה כדי שלא יפריע למנתח. אבל בטיפול רגשי זה לא כך. האדם ערני ויש לו את כל השיקולים, הרצונות והפחדים שלו, שעלולים לשבש את התהליך או לקטוע אותו. אם המטופל לא מבצע את ההנחיות, או מיישם רק חלקית, או מיישם הפוך, התוצאה עלולה להיות שונה מאוד ממה שהמטפל עצמו התכוון. אי אפשר להטיל את כל האחריות רק על המטפל.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות בפועל?
שאלה: מהי הגישה המומלצת כדי לא "ליפול" על מטפל לא מתאים?
תשובה:
שאלה: למה אי אפשר להיות "פסיבי" בטיפול ולצפות שהמטפל יעשה בשבילנו הכל?
תשובה: משום שבנפש שלך איש לא יכול להתערב בלי שתאפשר ותשתף פעולה. גם המטפל החכם בעולם לא יוכל לקרוא את המחשבות שלך ולשנות אותן בלי ששאלת, הקשבת, וראית את היגיון הדברים. זו לא מכונית שמשאירים במוסך. הנפש דורשת שיתוף פעולה פעיל.
האם אפשר לקבל רעיון או תובנה טובה גם מאדם שאין לו שום תעודה?
שאלה: מה אם מישהו סתם ברחוב מציע עצה? האם גם משם אפשר להפיק תועלת?
תשובה: העיקרון הוא שאפשר ללמוד מכל אדם רעיון. לפעמים המשוגע בבית המשוגעים עשוי לומר משפט שיכול לעורר בך מחשבה חיובית. אבל תמיד חובה לבדוק את ההיגיון, להתבונן לעומק, לשאול את עצמך אם זה באמת עובד, למה זה עובד ואיך זה פועל עליך בטווח הקרוב והרחוק. בשורה התחתונה, גם אם ההצעה נראית מופרכת, אפשר לחקור ולגלות אולי משהו חכם בתוכה.
מה המשמעות של "להיות אלוהים" בהקשר של אחריות על החיים שלך?
שאלה: למה יש איזכור לספר "להיות אלוהים"?
תשובה: במובן מסוים, "להיות אלוהים" מרמז לכך שעליך להיות אחראי על קבלת ההחלטות ועל היישום שלהן, בלי להעביר את השליטה למישהו חיצוני. אלוהים אינו צריך אישור מגורם אחר. כך גם האדם: הוא יכול להיעזר במידע חיצוני, אבל בסופו של דבר מוטלת עליו החובה לבדוק ולחקור בעצמו.
לסיכום
הדברים שהוזכרו כאן מדגישים שוב ושוב שהנפש האנושית מורכבת מאוד, ושאין אפשרות לדעת בוודאות כיצד יסתיים כל טיפול. גם מטפל עם אלף תעודות עלול להציע פתרון לא מתאים עבורך, וגם חבר שהתנסה בהצלחה אצל מטפל מסוים לא בהכרח מראה שהטיפול יתאים לך בעתיד. לכן, האחריות חייבת להיות שלך, לחקור, לשאול, להבין, להתעקש על ההיגיון ולקחת בחשבון את האפשרות שמה שעובד כעת לטווח הקצר ייצור השפעה שלילית בהמשך. אם מתמידים בבירור, שואלים ומדייקים, עוקבים אחרי ההשלכות, וממשיכים ללמוד את הנושא - הסיכוי להיעזר בצורה נכונה במטפל או בשיטה טיפולית יגדל מאוד.
שאלה: מה המשמעות של שרלטן ואיך בכלל מגדירים שרלטן?
תשובה: שרלטן הוא מישהו שמתחייב להשיג תוצאה שהוא אינו יכול לספק באמת, או מישהו שאולי כן מסוגל לתת תוצאה מסוימת אבל בדרך גורם לאדם נזק, לעיתים נזק גדול יותר מהבעיה המקורית. השאלה הזאת חשובה במיוחד בעולם הטיפול בבעיות רגשיות, בחרדות, בלחצים, בדיכאונות או בכל הפרעה נפשית אחרת. אנשים מחפשים עזרה והכוונה, והם רוצים לוודא שהמטפל או המאמן או הפסיכולוג או הפסיכיאטר שלהם לא יבטיח פתרון שבסופו של דבר עלול לפגוע בהם עוד יותר.
מה הבעיה בלפנות למטפל שאינו מקצועי?
שאלה: למה צריך להיזהר מזה?
תשובה: כשאדם ניגש לטפל בבעיה רגשית או נפשית, הוא עלול להיחשף לגישות שונות ומגוונות. יש מטפלים שעלולים להציע פתרונות שמצד אחד אולי יעלימו את החרדה אבל יכניסו את האדם למצב לא רצוי אחר, כמו דיכאון או בדידות או פגיעה לטווח הרחוק. דוגמה קיצונית: אם מישהו מפחד להיות עיוור, והמטפל "פותר" את הבעיה על ידי כך שהופך אותו לעיוור בפועל, הרי שהמטופל כבר לא מפחד להפוך לעיוור - כי הוא כבר עיוור, אבל בזה לא באמת פתרו את הבעיה בדרך שהמטופל היה רוצה.
אילו עלויות עלולות להיות לטיפול?
שאלה: למה מתכוונים כשמדברים על עלויות אפשריות?
תשובה: העלות היא לא רק כספית. יכולות להיות עלויות של זמן, שינויים בהרגלים, פגיעה באיכות החיים או מעבר מבעיה אחת לבעיה אחרת. לפעמים הפתרון המוצע לאותו אדם יכול לעלות "מיליארד דולר" או לגרום לדיכאון במקום חרדה, או ליצור בדידות במקום זוגיות גרועה. יש אנשים שיסכימו ל"פתרון" כזה ויש כאלה שירגישו שנוצרה בעיה חדשה. כמו הסיפור שבו מוציאים קוץ אחד מרגל, אך מיד מכניסים קוץ אחר. בטווח הקצר זה אולי נראה שעזרו, אבל בטווח הארוך או בעומק הדברים, ההשפעה יכולה להיות מזיקה יותר.
מה לגבי פתרונות שמגיחים בטווח הקצר אך מזיקים בטווח הארוך?
שאלה: האם ייתכן שדבר שנראה כעוזר עכשיו יגרום נזק בעתיד?
תשובה: בהחלט כן. אדם יכול לטפל בעצמו בדרך מסוימת, למשל באמצעות נטילת סוכר רב כדי לקבל אנרגיה. בטווח הקצר זה מחלץ אותו מתחושת עייפות, אך בטווח הארוך זה עלול להוביל לבעיות כמו סוכרת. או טיפול שמלמד אדם "לאהוב את עצמו" באופן קיצוני, מה שעלול בהמשך להוביל לאובדן משמעות בחייו. לעיתים גם המטפל עצמו לא תמיד מודע לנזקים העתידיים, או שהוא אינו מקדיש לכך תשומת לב. לכן קשה לדעת מראש אם טיפול שהועיל למשהו אחד לא יפגע בדבר אחר.
האם ניתן לדעת בוודאות שהטיפול לא יגרום לנזק?
שאלה: האם קיימת אפשרות לוודאות מוחלטת שהמטפל יועיל ולא יזיק?
תשובה: לא ניתן לדעת בוודאות. בעולם הנפש לא קיימת מדידה חד - משמעית וברורה. אם מזמינים חשמלאי לתקן מנורה, אפשר יחסית בקלות לבדוק אם האור נדלק או לא. אבל גם שם, עלולים לגלות שהחיבור לא היה טוב והמנורה נהרסת בהמשך. בתחום הנפש הדברים מסובכים יותר, והנזק יכול להתגלות אחרי שבוע, חודש או שנים. ואם הנפש נפגעת, הרבה יותר קשה לתקן זאת מאשר לתקן מנורה או רכב.
האם אפשר לסמוך על תעודות והכשרות פורמאליות?
שאלה: למה לא להסתפק בתואר "פסיכולוג מוסמך" או "מטפל מוסמך"?
תשובה: גם אם למטפל יש הסמכות ממוסד כלשהו, לא בטוח שמי שהסמיך אותו הוא גוף שאפשר לסמוך עליו. מטפל יכול להחזיק בהרבה תעודות, אבל השאלה היא מה בדיוק למדו שם, מי לימד, מה רמת ההעמקה, והאם הגישות באמת נכונות לך. ייתכן שארגון מסוים אומר "המטפל הזה מצוין", אבל אתה עצמך לא סומך על הארגון. זה לא מבטיח שהתוצאה עבורך תהיה חיובית. לכן אי אפשר רק להסתמך באופן עיוור על תעודות.
אז מה לגבי המלצות מאנשים אחרים?
שאלה: האם המלצות לא יכולות לעזור?
תשובה: המלצות יכולות לעזור, אך גם הן לא תמיד מספרות את כל הסיפור. יכול להיות מישהו שהלך למטפל וקיבל מוטיבציה אדירה, ואכן נראה שהצליח מאוד מבחינה עסקית. אבל אולי כעבור מספר שנים התעוררה אצלו בעיית דיכאון חמורה דווקא בגלל התהליך שעבר. הרבה פעמים מי שממליץ לך על המטפל, לא מודה או לא יודע על הקשיים או התופעות שהופיעו מאוחר יותר. כשמדובר ברכב, אפשר לבדוק אם התיקון החזיק מעמד חצי שנה או שנה. אבל בנפש, התהליכים מסובכים וארוכים, וההשפעות עשויות לצאת לאור רק לאחר זמן רב.
כיצד מורכבות הנפש מקשה על הערכת איכות הטיפול?
שאלה: למה אי אפשר פשוט לפרק את הנפש ולהבין איך היא עובדת, כמו ברכב?
תשובה: אין מנוע מוחשי שאפשר לפרק, ואין מנגנון מובן וברור לכולם. בני אדם הם יצורים עם מחשבות, רגשות, חוויות ותפיסות מורכבות שמשתלבות זו בזו בדרכים שאינן פשוטות להבנה. חיזוק ביטחון עצמי, למשל, יכול להופיע כיתרון בהתחלה אבל להתפתח בהמשך לבעיה אחרת, אם הדבר נעשה באופן לא מאוזן. הקושי להבין את כל ההשלכות בו - זמנית מוביל לכך שלפעמים אדם חושב שמטפל מסוים פתר בעיה אחת, אך נוצרה בעיה חדשה שהוא בכלל לא מקשר לאותו הטיפול.
אז איך בכל זאת בוחרים מטפל טוב?
שאלה: אם אי אפשר לדעת בוודאות, מה כן אפשר לעשות?
תשובה: חשוב להכיר את העובדה הבסיסית: אין שום ודאות מוחלטת. אי אפשר להשיג ביטחון של 100 אחוז שהמטפל לא יפגע או שאכן יועיל כפי שהבטיח. גם אם מישהו היה "אלוהים" בכבודו ובעצמו, עדיין לא היית יודע אם הבנת אותו נכון או אם הוא באמת יספק את ההבטחה שלו. יש הרבה סיבות וחוסר וודאות במה שקורה סביבנו.
האם יש חשיבות להתנהלות של המטופל עצמו?
שאלה: איזה תפקיד יש לבחירה החופשית של המטופל בתהליך?
תשובה: גם אם המטפל מושלם ובעל יכולת לעזור ב - 100 אחוז, למטופל יש בחירה חופשית ליישם או לא ליישם, להפסיק את התהליך באמצע, לעקם את ההנחיות, לשנות דברים לפי ראות עיניו. בניתוח רפואי בבית חולים, נותנים לאדם הרדמה מלאה כדי שלא יפריע למנתח. אבל בטיפול רגשי זה לא כך. האדם ערני ויש לו את כל השיקולים, הרצונות והפחדים שלו, שעלולים לשבש את התהליך או לקטוע אותו. אם המטופל לא מבצע את ההנחיות, או מיישם רק חלקית, או מיישם הפוך, התוצאה עלולה להיות שונה מאוד ממה שהמטפל עצמו התכוון. אי אפשר להטיל את כל האחריות רק על המטפל.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות בפועל?
שאלה: מהי הגישה המומלצת כדי לא "ליפול" על מטפל לא מתאים?
תשובה:
- להבין שהאחריות על התהליך היא קודם כל עליך. המטפל יכול להציע, לכוון, לשאול ולדבר, אבל מי שמקבל את ההחלטה בפועל הוא המטופל עצמו.
- לראות במטפל סוג של "יועץ". אתה בא לקבל רעיונות, דרכי חשיבה והצעות. אל תוותר על הפעולה החשובה ביותר: לבדוק אם אתה מבין אותן באמת, אם הן הגיוניות בעיניך, ואם אתה שלם איתן.
- להעמיק ולשאול שאלות על ההיגיון שברעיון. לשאול "למה?" ו"איך זה יעזור לטווח הארוך?". לשאול "האם התהליך הזה עלול ליצור בעיה אחרת במקום?".
- לא לסמוך אוטומטית על "כך כתוב בספר" או "כך למדו אותי בקורס". חשוב לדרוש הסבר מנומק ורציונלי ממי שמטפל בך. אתה רוצה לוודא שהוא עצמו באמת מבין את מה שהוא מלמד ולא רק מצטט תיאוריה או ספר.
- לזכור שהמטפל הוא גם בן אדם עם היסטוריה, דעות קדומות, אולי אפילו בעיות דומות לשלך. כשהוא שומע את הסיפור שלך, הוא עלול להשליך חוויות אישיות שלו ולהציע לך פתרון שהיה נכון או שגוי עבורו.
- להיות תמיד ער לכך שגם רעיון טוב יכול להיות מיושם בצורה לא נכונה אם לא הבנת אותו לעומקו. אם לא הבנת את ההיגיון, יכול להיות שתקיים אותו בצורה חלקית או הפוכה, וכך התועלת עלולה להתחלף בנזק.
שאלה: למה אי אפשר להיות "פסיבי" בטיפול ולצפות שהמטפל יעשה בשבילנו הכל?
תשובה: משום שבנפש שלך איש לא יכול להתערב בלי שתאפשר ותשתף פעולה. גם המטפל החכם בעולם לא יוכל לקרוא את המחשבות שלך ולשנות אותן בלי ששאלת, הקשבת, וראית את היגיון הדברים. זו לא מכונית שמשאירים במוסך. הנפש דורשת שיתוף פעולה פעיל.
האם אפשר לקבל רעיון או תובנה טובה גם מאדם שאין לו שום תעודה?
שאלה: מה אם מישהו סתם ברחוב מציע עצה? האם גם משם אפשר להפיק תועלת?
תשובה: העיקרון הוא שאפשר ללמוד מכל אדם רעיון. לפעמים המשוגע בבית המשוגעים עשוי לומר משפט שיכול לעורר בך מחשבה חיובית. אבל תמיד חובה לבדוק את ההיגיון, להתבונן לעומק, לשאול את עצמך אם זה באמת עובד, למה זה עובד ואיך זה פועל עליך בטווח הקרוב והרחוק. בשורה התחתונה, גם אם ההצעה נראית מופרכת, אפשר לחקור ולגלות אולי משהו חכם בתוכה.
מה המשמעות של "להיות אלוהים" בהקשר של אחריות על החיים שלך?
שאלה: למה יש איזכור לספר "להיות אלוהים"?
תשובה: במובן מסוים, "להיות אלוהים" מרמז לכך שעליך להיות אחראי על קבלת ההחלטות ועל היישום שלהן, בלי להעביר את השליטה למישהו חיצוני. אלוהים אינו צריך אישור מגורם אחר. כך גם האדם: הוא יכול להיעזר במידע חיצוני, אבל בסופו של דבר מוטלת עליו החובה לבדוק ולחקור בעצמו.
לסיכום
הדברים שהוזכרו כאן מדגישים שוב ושוב שהנפש האנושית מורכבת מאוד, ושאין אפשרות לדעת בוודאות כיצד יסתיים כל טיפול. גם מטפל עם אלף תעודות עלול להציע פתרון לא מתאים עבורך, וגם חבר שהתנסה בהצלחה אצל מטפל מסוים לא בהכרח מראה שהטיפול יתאים לך בעתיד. לכן, האחריות חייבת להיות שלך, לחקור, לשאול, להבין, להתעקש על ההיגיון ולקחת בחשבון את האפשרות שמה שעובד כעת לטווח הקצר ייצור השפעה שלילית בהמשך. אם מתמידים בבירור, שואלים ומדייקים, עוקבים אחרי ההשלכות, וממשיכים ללמוד את הנושא - הסיכוי להיעזר בצורה נכונה במטפל או בשיטה טיפולית יגדל מאוד.
- טיפולים בחרדה והפחתת לחץ
- איך להתגבר על דיכאון ותחושת ריקנות
- ייעוץ זוגי ועבודה על קשיי זוגיות
- הדרכות ומאמרים על אחריות אישית בתהליך הטיפולי
- הסברים עמוקים על הנפש והפסיכולוגיה של האדם
050-3331-331