למה אנשים מפחדים ללמוד על מחלות נפש?

אליעד כהן מסביר שהסיבה שאנשים מפחדים ללמוד על מחלות נפש היא שהם חוששים להידבק במחלה בעצמם, או לחשוף בתוכם משהו שכבר קיים אך מודחק. לדוגמה, כאשר אדם לומד על סכיזופרניה או הפרעה נפשית אחרת, הוא עלול לחשוב שאולי גם הוא סובל מההפרעה הזו, או שהיא עשויה להתפרץ אצלו אם רק יחשוב עליה. אליעד מתאר שזו למעשה תגובה של הכחשה. אדם שלא רוצה להכיר במחלה נפשית או בחולשה נפשית שלו, יחוש פחד גדול ללמוד על הנושא מחשש שהמחלה תתגלה בו.

לדבריו, אם האדם באמת היה בריא נפשית לחלוטין, לא הייתה לו שום בעיה ללמוד על כל מחלת נפש או אפילו להיכנס למוסד פסיכיאטרי. אולם, מאחר ובאופן כלשהו כל אדם נושא בתוכו היבטים של מחלת נפש מודחקת, הוא מפחד שהלימוד על המחלה יחשוף את אותה המחלה שכבר קיימת בו בפוטנציאל.

כיצד סיפורו של רבי נחמן מדגים את הפחד ממחלת נפש?

אליעד מביא כדוגמה את סיפורו של רבי נחמן, המספר על מדינה שבה התושבים היו בטוחים שהם חיים חיים טובים ומאושרים. רבי נחמן אמר להם שאם באמת טוב להם, הם יוכלו לעזור למדינה אחרת של אנשים משוגעים שרע להם. כשהם התחילו לעזור לאנשים במדינה של המשוגעים, הם הבינו שגם להם רע, וגם הם בעצם סובלים. מדוע זה קרה? מכיוון שהסבל היה קיים אצלם בצורה מודחקת, והניסיון לעזור לאחרים פשוט הציף את המצוקה שלהם אל פני השטח. בצורה דומה, אדם שלומד על מחלות נפש עלול לחשוף בתוכו מחלה נפשית שהייתה קיימת בו בהדחקה.

מה הקשר בין שלמות נפשית למחלת נפש?

אליעד מסביר שהמושג "מושלם" משמעותו הכל. כדי להיות באמת מושלם, אדם צריך להכיל בתוכו את כל הצדדים, כולל הצדדים ה"חולים". אדם שמחשיב את עצמו כמושלם חייב להכיר בעובדה שהוא מכיל בתוכו גם בריאות נפשית וגם מחלה נפשית, גם פתרונות וגם חסרונות. מי שחושב שהוא רק בריא או רק מושלם ללא מחלה, נמצא בהכחשה עצמית ואינו מושלם באמת. דווקא היכולת להודות שיש בתוכך גם צדדים חולים, הופכת אותך למושלם באמת, מפני שמושלם זו אחדות שמכילה את כל ההיבטים.

לדוגמה, הוא מתייחס לדו - שיח שבו נאמר שמישהי לפעמים מרגישה מושלמת ולפעמים חולת נפש. כאשר היא נשאלה איך זה מסתדר, היא אמרה שזה בזמנים שונים. אליעד ציין שזו התשובה הלא נכונה, מפני שמושלמות אמיתית חייבת להכיל את שני ההיבטים האלה בו - זמנית.

האם ללמוד על סכיזופרניה עלול לגרום לאדם להשתגע?

אליעד מדגיש שבמובן מסוים הפחד הזה מוצדק, מכיוון שהאופן שבו אדם תופס את המציאות הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. התפיסה של המציאות אצל בני אדם מבוססת על אמונה ולא על ידיעה מוחלטת. לכן, אם אדם נמצא בסביבה שבה אנשים רבים טוענים שרודפים אחריהם, הוא עלול עם הזמן להתחיל להאמין שאכן רודפים אחריו, כיוון שאין לו ודאות מוחלטת שלא כך הדבר.

במילים אחרות, מה שנחשב ל"בריא" או ל"חולה" זו בסופו של דבר רק אמונה ולא משהו מוחלט. אם האדם יהיה מוקף באנשים עם חשיבה חריגה או עקומה לדעתו, הוא עלול לאמץ את החשיבה הזו. מצד שני, הדרך היחידה להגן על עצמך מפני הידרדרות נפשית כזו היא לפקפק ולשאול כל הזמן "מה האמת?", וכך לא ליפול בצורה מוחלטת לשום סוג של אמונה, לא לחיוב ולא לשלילה.

יחד עם זאת, אליעד מזהיר כי לפעמים אם אדם הולך רחוק מדי עם הספקנות והחיפוש אחרי האמת, הוא עלול לאבד לחלוטין את האמונה אפילו בתפיסות הבסיסיות של עצמו, וכך להיקלע לבלבול ואובדן מוחלט של אמונה בכל דבר.

מדוע אדם חושש ש"ידביקו" אותו במחלת נפש?

הפחד להידבק ממחלת נפש נובע למעשה מחוסר ההכרה שהמחלה כבר קיימת באופן מסוים בתוך האדם. כאשר אדם מאמין שהוא נורמלי לחלוטין, הוא מפחד שיחשפו אצלו את ההפרעה הנפשית שקיימת בו בצורה מוסתרת. אם הוא היה מודע לכך שההפרעה כבר נמצאת אצלו, לא היה לו ממה לפחד. הפחד הגדול ביותר הוא לא לגלות מחלה חדשה, אלא לגלות שהמחלה הזו כבר נמצאת בתוכך ופשוט הייתה מודחקת עד כה.

לסיכום: איך להתמודד עם הפחד ממחלות נפש?

ההתמודדות שאליעד מציע לפחד הזה היא להכיר באמת: שאין אדם שהוא לחלוטין נורמלי או לחלוטין חולה נפש. לכל אדם יש את כל ההיבטים בתוכו. ברגע שהאדם מבין זאת לעומק, הוא מאבד את הפחד ש"יגלו" אצלו משהו נסתר, כי הוא כבר יודע שהכל נמצא בתוכו מלכתחילה. כך, הוא כבר לא מאוים מלימוד על מחלות נפש, ולא מפחד "להידבק" מהן.