מהי מיזופוניה ואיך אפשר לטפל בה?

מיזופוניה היא תופעה שבה אדם סובל מאוד כאשר הוא שומע רעשים יומיומיים, במיוחד רעשים שנוצרים במהלך פעולות טבעיות כמו לעיסת אוכל או נשימה. ישנם אנשים המרגישים מצוקה או כעס נוראי כאשר הם נתקלים ברעשים כאלה, ולפעמים התסכול מהרעשים מוביל לרגשות כמו סטרס, חרדה או אפילו פאניקה.

אליעד כהן מתאר את מיזופוניה כתופעה שבה הרעש לא בהכרח מסוכן או רע, אלא הוא רק גורם לאדם לחוות רגשות של מצוקה, שיכולים להתעצם בשל חוויות אחרות שהוא עבר בחייו. לדוגמה, אם אדם נמצא בסטרס לאחר יום עבודה קשה ונתקל ברעש של מישהו לועס לידו, ייתכן שהסבל שהוא מרגיש מהרעשים נובע בעיקר מהצטברות של כעסים ואי נוחות שנשארו ממנו מהיום, ולא רק מהרעש עצמו. כלומר, הרעש יכול להוות טריגר להוצאת תסכולים ממקומות אחרים בחיים של האדם.

לפי אליעד כהן, כשיש לאדם מיזופוניה, חשוב לבדוק אם הוא בכלל מעוניין לטפל בבעיה. במידה שהוא מעוניין, יש צורך להעמיק ולברר מהו מקור הסבל. יכול להיות, לדוגמה, שהרעש של הלעיסה או הנשימה הוא רק טריגר שמשפיע על האדם בגלל שהוא מזכיר לו משהו אחר שמציק לו. לשם כך, אליעד מציע לשאול את האדם מה הוא מרגיש כאשר הוא שומע את הרעש ומה הוא חושב שזה אומר לו. ייתכן שהרעש יזכיר לו טראומה או חוויות עבר, ואז אפשר לטפל בזה על ידי עבודה על הזיכרונות והרגשות האלו.

במצבים שבהם האדם לא יודע להסביר למה הרעש מפריע לו, אליעד מציע שיתחיל לחשוב בהיגיון על הסיבה להתנגדות שלו לרעש. האם יש סיבה הגיונית לכך שהוא לא סובל את הרעש? האם הרעש מפריע לו באופן אובייקטיבי, או שהוא רואה בו מקור להתלונן על בעיות אחרות בחייו?

אם יתגלה כי הרעש לא מכיל סיבה הגיונית שמפריעה לאדם, אליעד מציע לפתח את השכל ולהתחיל לחשוב בצורה יותר לוגית ומאוזנת. כאשר אדם מתחיל לחשוב בהיגיון ונתקל ברעשים, ייתכן שהוא יוכל להתמודד עם מצבים כאלה בצורה בריאה יותר.

מה יכולה להיות הסיבה לכך שמיזופוניה נגרמת?

אליעד מציין שבמצבים רבים, רעש יכול להפריע לאדם, ולא רק בגלל הרעש עצמו אלא גם בשל מנגנוני הגנה של המוח. רעש יכול להפריע כי הוא מסיח את הדעת ומקשה על ריכוז. כאשר אדם שומע רעש, המוח מפעיל מנגנון הישרדותי כדי לברר אם יש סכנה כלשהי הקשורה לרעש. זה גורם לאדם להשקיע יותר משאבים בהבנת הרעש, מה שעלול להוציא אותו מריכוז או להחמיר תחושות של מצוקה.

מיזופוניה, אם כן, לא בהכרח נובעת רק מהרעשים עצמם, אלא יכולה להיווצר על ידי הרגש הלא מודע של האדם לגבי הרעש או מה שהוא מייצג בעיניו. במילים אחרות, אם אדם ישמע רעש מסוים כמו לועס אוכל, הוא עשוי להרגיש שזה מזכיר לו משהו אחר או להפעיל רגשות שליליים אחרים, שגורמים לו לפתח אובססיה כלפי הרעש.

איך אפשר לטפל במיזופוניה?

הטיפול במיזופוניה יכול לכלול כמה גישות. אם נתגלה כי הרעש משדר לאדם מסר מסוים או מעורר זיכרונות או רגשות שליליים, אז חשוב להתמקד במציאת מקור הסבל ולתת לאדם כלים להתמודד עם החוויות האלה. כאשר אדם מצליח לזהות את רגשותיו ולהבין את מקורותיהם, ניתן לפתח אמצעי התמודדות שיפחיתו את עוצמת התגובה לרעש.

אם האדם לא יודע למה הרעש מפריע לו, אך הוא מעוניין לפתור את הבעיה, אליעד מציע שיתחיל לחשוב בצורה יותר רציונלית על הסיבה שהרעש מפריע לו. כאשר אין סיבה הגיונית, יש לפתח את השכל ולטפל בזה כמו בכל בעיה רגשית אחרת, ולנסות לחשוב באופן יותר מאוזן ולוגי על מצבים כאלה.

מה ניתן ללמוד מהסיפור של מיזופוניה?

מה שמזכיר אליעד כהן בסיפור של מיזופוניה הוא שהפרעה זו היא לא בהכרח מחויבת, ויש לה פתרונות אפשריים אם אדם באמת רוצה להתמודד איתה. הרבה פעמים התסכול והרעש הם רק השתקפות של בעיות אחרות בחייו של האדם. כאשר ישנו רצון אמיתי לטפל בכך, חשוב לא להמעיט בערך הפוטנציאל של האדם להסתכל על הדברים בצורה הגיונית יותר ולהתמודד עם הדברים בצורה בריאה ומאוזנת.