איך שעמום יוצר סכיזופרניה ומחלות נפשיות?

אחת הסיבות המשמעותיות להתפתחות הפרעות נפשיות בכלל, וסכיזופרניה בפרט, היא שעמום. לפי אליעד כהן, אנשים שסובלים מהפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה פעמים רבות חווים מצב של חוסר עיסוק או חוסר משמעות, אשר גורם למוחם לייצר בעיות ודמיונות כדי למלא את החלל שנוצר.

מה הקשר בין שעמום להפרעות נפשיות?

אליעד מסביר שהמוח האנושי חייב לייצר לעצמו מטרות ויעדים, או במילים אחרות, הוא זקוק לבעיות לפתור. ברגע שבן אדם נמצא במצב שאין לו מטרות ואין לו עיסוק מוגדר, נוצר אצלו מצב של "ריק" פנימי. כדי להתמודד עם הריק הזה, המוח מתחיל לייצר בעצמו בעיות, אתגרים וקונפליקטים לפתור.

לדוגמה, אם לאדם יש מטרות פשוטות כמו למצוא עבודה, להרוויח כסף או להיות בזוגיות, הוא עסוק כל הזמן במחשבה איך לפתור את הבעיות הללו. אבל אם אין לו מטרות או שהוא לא פועל להשגתן, הוא עלול להישאר במצב ריקני וחסר תכלית. במצב כזה, המוח לא יפסיק לייצר בעיות אלא פשוט יעבור ליצירת בעיות פחות הגיוניות ויותר דמיוניות.

איך בדיוק נוצרת סכיזופרניה כתוצאה משעמום?

כאשר אדם מגיע למצב שבו אין לו שום עיסוק ושום מטרה נורמלית, המוח עלול להתחיל לייצר בעיות מסוג חדש - כאלה שאינן הגיוניות ואינן מבוססות על המציאות. אליעד כהן נותן דוגמאות לכך, כמו תחושה שמישהו עוקב אחרי האדם, שהוא שומע קולות או רואה דברים שאינם קיימים במציאות. בעיות אלו מוגדרות כהזיות או דמיונות ויכולות להוביל למחלות נפשיות שונות, ובכללן סכיזופרניה.

מדוע המוח חייב לייצר בעיות?

לפי ההסבר של אליעד, זהו מנגנון הישרדות בסיסי של המוח. האדם חייב להרגיש שיש לו מטרה, שיש לו משמעות, שיש קונפליקט כלשהו לפתור. אם אין לו קונפליקטים אמיתיים, המוח ייצור לו קונפליקטים מדומיינים. במילים אחרות, המוח זקוק למטרות וקונפליקטים כדי לקיים את תחושת העצמיות של האדם. ברגע שהמטרות הרגילות נעלמות, יש סיכון גבוה שהמוח יבחר בדרך הלא בריאה - המצאת קונפליקטים דמיוניים.

מה הסכנה באי - תעסוקה לסובלים מסכיזופרניה?

אחד הדברים שאליעד מדגיש במיוחד הוא שסכנה גדולה מאוד קיימת אצל אדם שאובחן כסכיזופרן כאשר הוא נמצא במצב של חוסר תעסוקה או לימודים. עבור סכיזופרן או אדם עם נטייה לכך, חוסר פעילות הוא מצב מסוכן. הסיבה לכך היא שהמוח ימשיך וינסה לייצר בעיות, ואם הוא לא מוצא בעיות הגיוניות (כמו בעיות שגרתיות של עבודה או לימודים), הוא יתחיל לייצר בעיות דמיוניות, כגון הזיות, קולות, או תחושת רדיפה.

לדברי אליעד, לכן מומלץ מאוד להכניס אדם שנוטה להתפרצות של סכיזופרניה למסגרת כלשהי של עבודה או לימודים, משהו שימלא את זמנו ויעסיק אותו בבעיות נורמליות, רציונליות. הפעילות הזאת יכולה למנוע מהמוח "להשתעמם" וכך להקטין את הסיכון להתפרצות או החרפה של ההפרעה.

איך לטפל בסכיזופרניה דרך תעסוקה וריפוי בעיסוק?

אליעד מציין שטיפול אפקטיבי בסכיזופרניה הוא ריפוי בעיסוק ותעסוקה. כאשר אדם עם סכיזופרניה נמצא במסגרת מסודרת ומועסקת, יש סיכוי טוב יותר למנוע את התדרדרות מצבו. ריפוי בעיסוק ותעסוקה יכולים להיות כל דבר שממלא את הזמן ואת הראש של האדם, כגון עבודה, לימודים או כל פעילות מובנית שמעסיקה את המוח שלו לאורך זמן. העיסוק הזה מונע מהמוח להגיע למצב שבו הוא חייב להמציא בעיות לא הגיוניות או הזיות, וכך משפר את הסיכוי לשליטה בהפרעה ולניהול חיים יציבים ובריאים יותר.

לסיכום, לפי אליעד כהן, שעמום וחוסר תעסוקה הם סיבות מרכזיות לכך שאנשים מפתחים סכיזופרניה או מחלות נפשיות אחרות. הדרך המרכזית לטפל בכך, ואפילו למנוע את ההתפרצות של סכיזופרניה, היא לוודא שהאדם תמיד עסוק בפעילויות נורמטיביות ומבניות, שמעסיקות את מוחו בצורה בריאה.