מה לעשות כשמישהו מרגיש שדוקרים אותו ולא יודע למה?

כאשר אדם מתלונן על כך שהוא מרגיש תחושה מוזרה כמו דקירות בגופו ואומר "דוקרים אותי, " הדבר הראשון שיש לעשות הוא להבהיר לעצמנו ולו את ההבדל בין עובדות לבין פרשנות. לפי ההסבר של אליעד כהן, האמירה "דוקרים אותי" היא פרשנות לתחושה של דקירה, בעוד שהתחושה עצמה, "אני מרגיש דקירה, " היא עובדה. יש להבחין היטב בין שני אלו. חשוב להבין שתחושה פיזית קיימת בפני עצמה, בעוד שפירוש התחושה ("מישהו דוקר אותי") אינו בהכרח נכון, במיוחד אם אין ראיות לכך.

הצעד הבא יהיה לאמת את החוויה של האדם, כלומר, לשאול שאלות שיכולות לבדוק אם התחושה הזו אמיתית או דמיונית. לדוגמה, האם יורד דם? האם יש סימנים פיזיים? האם התחושה מתרחשת בזמנים או במצבים מסוימים בלבד? אם אין סימנים פיזיים, לא ניתן לטעון בוודאות ש"מישהו דוקר" את האדם, אלא רק שהוא "מרגיש דקירה."

דוגמה שאליעד נותן היא מצב בו האדם טוען שהדקירות מופיעות בעיקר בלילה. במקרה כזה, צריך לשאול מה משתנה בלילה לעומת היום - האם מדובר בקור, עייפות, חושך או בדידות. צריך לשלול את האפשרויות הפיזיולוגיות קודם, לפני שניגשים לטפל במצב נפשי או פסיכולוגי.

אם אין ממצאים פיזיים ברורים, ועדיין האדם מרגיש תחושות של דקירה, אליעד ממליץ לשלול בעיות פיזיולוגיות ונוירולוגיות. כדאי להפנות את האדם לבדיקה נוירולוגית מעמיקה, שכן יכול להיות שמערכת העצבים שלו משדרת תחושות כאלה, אפילו שאין סיבה חיצונית נראית לעין. קיימת תופעה מוכרת של "כאבי פנטום, " שבהם האדם יכול להרגיש כאב, דקירה או תחושה אחרת, אפילו ללא גירוי פיזי ממשי, לדוגמה, כאשר אדם קטוע רגל מרגיש כאב ברגל שכבר איננה.

האם תחושת דקירה ללא סיבה פיזית מעידה על מחלת נפש?

לפי אליעד כהן, תחושת דקירה כשלעצמה לא מעידה בהכרח שהאדם סובל ממחלת נפש או סכיזופרניה. אם מישהו מרגיש דקירה ללא סיבה חיצונית, זו יכולה להיות תופעה פיזיולוגית - נוירולוגית רגילה. הבעיה מתעוררת רק כשהאדם מפרש את התחושה כ"עובדה מוחלטת, " ואז הוא יכול להיות מתויג כסובל מהזיות או סכיזופרניה. אבל בפועל, התחושה עצמה היא לגיטימית, וצריך לבדוק מה באמת מתרחש בגוף שלו.

מה עושים אם האדם מתעקש שדוקרים אותו פיזית?

אם האדם מתעקש שהוא דוקר פיזית, יש לשאול שאלות מפורטות כדי לחדד את ההבדל בין מה שהוא מרגיש לבין המציאות החיצונית:

• האם אפשרי שהוא מרגיש דקירה ללא דקירה פיזית בפועל?
• האם האדם יכול לתפקד כשהוא מרגיש את הדקירה?
• האם ישנה פגיעה כלשהי בחיי היומיום שלו כתוצאה מכך?

אם האדם מסוגל לתפקד כרגיל, הדבר עשוי להצביע על כך שמדובר בתחושה לא נעימה, אך כזו שאינה מגבילה את חייו באופן ממשי.

איך מטפלים במישהו שמרגיש דקירות שנובעות מטראומה?

אם יש חשש שהתחושה של הדקירה נובעת מטראומה או מזיכרונות עבר, אליעד כהן ממליץ לבדוק את מידת הקשר בין התחושה לבין הטראומה:

• האם האדם זוכר אירוע טראומטי שקשור לדקירה או לתחושה דומה?
• כמה ברור וזכור לו האירוע הזה?
• האם התחושה הופיעה אחרי האירוע או הייתה קיימת קודם?

אם האדם זוכר את האירוע לפרטי פרטים, סביר יותר להניח שיש קשר בין התחושה לבין הטראומה. אך גם אם קיים קשר, לא בטוח שזו הסיבה היחידה או העיקרית.

האם תמיד חשוב לגלות את מקור התחושה?

אליעד מסביר שלא תמיד חייבים להתחיל מחיפוש המקור של התחושה או מהעבר של האדם. לעיתים זה יכול להוסיף תסבוכת מיותרת, במיוחד...