20:43איך להפוך משוגע לגאון? איך להיות חכם כמו אליעד כהן? איך להשיג את השכל של אליעד כהן? איך להפוך טיפש לחכם? איך לטפל בחולי נפש? איך לפתח את החשיבה? איך לפתח את השכל? איך לשפר יכולות חשיבה? איך לשפר יכולות שכליות?
📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
איך לפתח את החשיבה ולשפר את השכל?
הרצאה של אליעד כהן עוסקת בשיפור החשיבה ובפיתוח כישורים שכליים. התשובה לשאלה "איך לפתח את החשיבה?" מתחילה בהבנת המהות של תהליכי החשיבה. אליעד מציין כי על מנת להפוך מחשבה רגילה לחשיבה חכמה יותר, יש צורך להתחיל להטיל ספק בכל דבר, לשאול שאלות על המובן מאליו ולהתמודד עם רעיונות בצורה ביקורתית. תהליך זה כולל לא רק חשיבה על העובדות, אלא גם יכולת להבחין בין עובדה לבין פירוש של עובדה.
מהי חשיבה ביקורתית?
אליעד מסביר שעל מנת לפתח את החשיבה יש להפעיל את מה שהוא מכנה "ניתוח סיבתיות". מדובר ביכולת להבין את הקשרים בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, אם הרצפה רטובה, יש להבין האם הסיבה היא שפיכה של מים או משהו אחר. כל פרט כזה בתהליך החשיבה מחייב ניתוח מעמיק, כדי להבין את המשמעות האמיתית של התוצאה ביחס לסיבה שגרמה לה. הוא מציע תרגול מעשי של ניתוח סיבתיות: להסתכל על כל תהליך ולזהות את הסיבות והתוצאות, לשאול שאלות כמו "האם הסיבה באמת גרמה לתוצאה?", "האם התוצאה יכולה להיות תוצאה של משהו אחר?".
כיצד להתמודד עם הנחות יסוד?
השלב הבא בהפיכת אדם לחכם יותר הוא להתמודד עם הנחות יסוד. אליעד מציין שכשמישהו מציג רעיון או תיאוריה, יש לזהות את הנחות היסוד המובילות אליו. לדוגמה, אם מישהו אומר שההחלטה פוליטית היא נכונה, כדאי לדעת מה הנחות היסוד שעמדו מאחוריה. האם מדובר בהנחה שציבור מסוים צריך להיות מרוצה, או שמא יש הנחה שעבודת הממשלה היא תמיד לטובת הציבור? ככל שמצליחים לזהות את הנחות היסוד, אפשר לבחון את מהותם ולהבין האם הן תוקפות או לא.
ההבדל בין עובדה לפירוש
אליעד מדבר גם על ההבחנה בין עובדות לפירושים. העובדה היא מידע שניתן לאמת, בעוד שפירוש הוא הדרך שבה אנו מפרשים את העובדה. דוגמה לכך היא כאשר מישהו אומר "העולם מצוי במצב של כאוס". העובדה כאן היא שהמציאות לא תמיד מושלמת, אבל הפירוש שמישהו ייתן על מצב זה יכול להשתנות ממקום למקום. אליעד מציע שכל אדם ינתח את העובדות שהוא נתקל בהן, ויבדוק את הפירושים שקשורים אליהם.
הטלת ספק ועובדות
הטלת ספק היא הכלי המרכזי לפיתוח חשיבה. אליעד מדגיש שכשיש ספק, יש צורך לחקור ולהתעקש על העובדות. החוקר או המפתח השכלי חייב לא לקבל את כל מה שנאמר לו, אלא לשאול "האם זה נכון?". התהליך הזה משפר את היכולת לבחון מצבים בצורה אובייקטיבית. לדוגמה, אם ישנה סיטואציה פוליטית או חברתית, עלינו לבדוק את העובדות מאחוריה, ולא רק את הפירושים שניתנים לה.
איך ללמוד לשאול את השאלות הנכונות?
במהלך ההרצאה, אליעד מציע שלושה סוגים של שאלות שיכולים לעזור בשיפור החשיבה. השאלות הראשונות הן שאלות על סיבתיות, כמו "מה קרה קודם?", "מה גרם לדבר הזה לקרות?". השאלות השניות הן שאלות על הנחות יסוד: "מהן הנחות היסוד שמנחות את הרעיון?", ו"מהם המרכיבים שמהם נבנה הפירוש?". והשלב האחרון הוא שאלות על עובדות: "האם העובדות שמובאות נכונות?", "האם הפירוש שאנחנו נותנים להן משקף את המציאות בצורה אובייקטיבית?".
איך לנצל את כל התהליכים לשיפור עצמי?
אליעד מציין שעל ידי תרגול מתמיד של כל אחד מהשלבים שהוזכרו - ניתוח סיבתיות, זיהוי הנחות יסוד, בחינת העובדות והפירושים, והטלת ספק - ניתן להגיע לשיפור מתמיד של כישורי החשיבה. הוא מציע לשאול את השאלות הנכונות ולתרגל את הניתוחים האלו באופן יום - יומי, גם אם מדובר בכמה דקות ביום. בשום שלב לא צריך להפסיק, תמיד יש מקום לשיפור.
סיכום:
המסר המרכזי של אליעד כהן בהרצאה הוא שהחשיבה אינה דבר שטחי שנעשה בצורה אוטומטית, אלא מיומנות שיכולה להשתפר עם הזמן. כל אדם יכול לפתח את כישוריו השכליים על ידי תרגול ממושך של טכניקות כמו ניתוח סיבתיות, זיהוי הנחות יסוד, והבחנה בין עובדות לפירושים. כל אחד מהתרגולים הללו דורש זמן ומאמץ, אך כל אחד מהם יכול לשפר את יכולות החשיבה באופן משמעותי.
הרצאה של אליעד כהן עוסקת בשיפור החשיבה ובפיתוח כישורים שכליים. התשובה לשאלה "איך לפתח את החשיבה?" מתחילה בהבנת המהות של תהליכי החשיבה. אליעד מציין כי על מנת להפוך מחשבה רגילה לחשיבה חכמה יותר, יש צורך להתחיל להטיל ספק בכל דבר, לשאול שאלות על המובן מאליו ולהתמודד עם רעיונות בצורה ביקורתית. תהליך זה כולל לא רק חשיבה על העובדות, אלא גם יכולת להבחין בין עובדה לבין פירוש של עובדה.
מהי חשיבה ביקורתית?
אליעד מסביר שעל מנת לפתח את החשיבה יש להפעיל את מה שהוא מכנה "ניתוח סיבתיות". מדובר ביכולת להבין את הקשרים בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, אם הרצפה רטובה, יש להבין האם הסיבה היא שפיכה של מים או משהו אחר. כל פרט כזה בתהליך החשיבה מחייב ניתוח מעמיק, כדי להבין את המשמעות האמיתית של התוצאה ביחס לסיבה שגרמה לה. הוא מציע תרגול מעשי של ניתוח סיבתיות: להסתכל על כל תהליך ולזהות את הסיבות והתוצאות, לשאול שאלות כמו "האם הסיבה באמת גרמה לתוצאה?", "האם התוצאה יכולה להיות תוצאה של משהו אחר?".
כיצד להתמודד עם הנחות יסוד?
השלב הבא בהפיכת אדם לחכם יותר הוא להתמודד עם הנחות יסוד. אליעד מציין שכשמישהו מציג רעיון או תיאוריה, יש לזהות את הנחות היסוד המובילות אליו. לדוגמה, אם מישהו אומר שההחלטה פוליטית היא נכונה, כדאי לדעת מה הנחות היסוד שעמדו מאחוריה. האם מדובר בהנחה שציבור מסוים צריך להיות מרוצה, או שמא יש הנחה שעבודת הממשלה היא תמיד לטובת הציבור? ככל שמצליחים לזהות את הנחות היסוד, אפשר לבחון את מהותם ולהבין האם הן תוקפות או לא.
ההבדל בין עובדה לפירוש
אליעד מדבר גם על ההבחנה בין עובדות לפירושים. העובדה היא מידע שניתן לאמת, בעוד שפירוש הוא הדרך שבה אנו מפרשים את העובדה. דוגמה לכך היא כאשר מישהו אומר "העולם מצוי במצב של כאוס". העובדה כאן היא שהמציאות לא תמיד מושלמת, אבל הפירוש שמישהו ייתן על מצב זה יכול להשתנות ממקום למקום. אליעד מציע שכל אדם ינתח את העובדות שהוא נתקל בהן, ויבדוק את הפירושים שקשורים אליהם.
הטלת ספק ועובדות
הטלת ספק היא הכלי המרכזי לפיתוח חשיבה. אליעד מדגיש שכשיש ספק, יש צורך לחקור ולהתעקש על העובדות. החוקר או המפתח השכלי חייב לא לקבל את כל מה שנאמר לו, אלא לשאול "האם זה נכון?". התהליך הזה משפר את היכולת לבחון מצבים בצורה אובייקטיבית. לדוגמה, אם ישנה סיטואציה פוליטית או חברתית, עלינו לבדוק את העובדות מאחוריה, ולא רק את הפירושים שניתנים לה.
איך ללמוד לשאול את השאלות הנכונות?
במהלך ההרצאה, אליעד מציע שלושה סוגים של שאלות שיכולים לעזור בשיפור החשיבה. השאלות הראשונות הן שאלות על סיבתיות, כמו "מה קרה קודם?", "מה גרם לדבר הזה לקרות?". השאלות השניות הן שאלות על הנחות יסוד: "מהן הנחות היסוד שמנחות את הרעיון?", ו"מהם המרכיבים שמהם נבנה הפירוש?". והשלב האחרון הוא שאלות על עובדות: "האם העובדות שמובאות נכונות?", "האם הפירוש שאנחנו נותנים להן משקף את המציאות בצורה אובייקטיבית?".
איך לנצל את כל התהליכים לשיפור עצמי?
אליעד מציין שעל ידי תרגול מתמיד של כל אחד מהשלבים שהוזכרו - ניתוח סיבתיות, זיהוי הנחות יסוד, בחינת העובדות והפירושים, והטלת ספק - ניתן להגיע לשיפור מתמיד של כישורי החשיבה. הוא מציע לשאול את השאלות הנכונות ולתרגל את הניתוחים האלו באופן יום - יומי, גם אם מדובר בכמה דקות ביום. בשום שלב לא צריך להפסיק, תמיד יש מקום לשיפור.
סיכום:
המסר המרכזי של אליעד כהן בהרצאה הוא שהחשיבה אינה דבר שטחי שנעשה בצורה אוטומטית, אלא מיומנות שיכולה להשתפר עם הזמן. כל אדם יכול לפתח את כישוריו השכליים על ידי תרגול ממושך של טכניקות כמו ניתוח סיבתיות, זיהוי הנחות יסוד, והבחנה בין עובדות לפירושים. כל אחד מהתרגולים הללו דורש זמן ומאמץ, אך כל אחד מהם יכול לשפר את יכולות החשיבה באופן משמעותי.
050-3331-331