איך מטפלים בהפרעות נפשיות דרך חיבור לנקודת האמת של ההפרעה?

אליעד כהן מסביר שהטיפול האידיאלי בהפרעות נפשיות, בפרט כאלה שמתאפיינות בפחדים לא הגיוניים, סכיזופרניה פרנואידית, הזיות שווא וחרדות לא רציונליות, מבוסס על זיהוי והכרה בנקודת האמת שקיימת בתוך המחשבות הללו, גם אם הן נראות בתחילה כבלתי סבירות לחלוטין. אליעד טוען שכל מחשבה, הזויה ככל שתהיה, מכילה בתוכה גרעין של אמת, וכי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מחלות נפש, היא קודם כל לא לשלול את הפחד או המחשבה, אלא להבין את ההיגיון שעומד מאחוריהם.

לדוגמה, כאשר אדם מפחד לצאת מחדר השינה אל הסלון בטענה שהוא חושש מפילים שנמצאים שם, התגובה הרגילה של הסביבה תהיה לחשוב שהוא משוגע ולאשפז אותו. אך אליעד מדגים כיצד בפועל קיימת נקודת אמת גם בטענה כזו. האדם הזה בעצם לא באמת חושש מפילים, אלא שמשהו בתת - מודע שלו מאותת לו שקיימת סכנה כלשהי בסלון. זאת אומרת שה"פילים" הם רק סמל לדבר אחר שעלול לפגוע בו. כלומר, החשש ש"פילים יתקפו אותו" הוא מטאפורה למשהו אחר. החשש יכול להיות אמיתי ברמה מסוימת כי אכן ייתכן שמשהו בסלון יזיק לו, כמו פציעה פיזית, נפילה, או סיטואציה לא נעימה אחרת. לכן, אליעד ממליץ במקום לדחות את הפחד מיד ולהגיד לאדם שהוא משוגע, יש להכיר בנקודת האמת הזו ולהסביר לו את ההיגיון וההסתברות מאחורי הדברים.

מדוע אדם פוחד מדברים שאינם הגיוניים בעליל?

אליעד מסביר כי במוחו של אדם בעל הפרעה נפשית קיימת אי - התפתחות קוגניטיבית בתחומים מסוימים, כלומר, קיים קושי בהסקת מסקנות. למשל, אותו אדם שמפחד מפילים בסלון, לא מסוגל להסיק מתוך זיכרון וניסיון קודם שאין באמת פילים בסלון. הקושי הוא בכך שהאדם לא יודע להשתמש בכלים פשוטים של הסקת מסקנות, וכך נוצרת מחשבה פרנואידית או חרדה לא הגיונית. אליעד מסביר שחשוב ללמד את האדם להשתמש בשכל שלו, לבצע תהליכי חשיבה, להסיק מסקנות ולהבין הסתברויות. כך, האדם ילמד להבחין בין מה שיכול לקרות לבין מה שבאמת סביר שיקרה.

הדוגמה המפורטת ביותר שאליעד מציג היא הפחד של אדם שחושב שיש אריה שמפריד בינו לבין המקום שאליו הוא צריך להגיע. במקום לומר לו שהוא "משוגע" כי אין אריה, יש להסביר לו את הלוגיקה מאחורי החשיבה שלו. כלומר, להראות לו כיצד הוא סומך על זיכרון ועל חושים, וללמד אותו להשתמש בזיכרון ובעובדות כדי להסיק מסקנות. אם האדם ילמד להשתמש בתהליכים אלה, הפחד ייחלש כי הוא יבין שהסיכוי לאירוע כזה אפסי.

מהי חשיבות הסקת המסקנות בטיפול בהפרעות נפשיות?

אליעד מדגיש את חשיבות ההסבר והשימוש במשחקי חשיבה ופיתוח מיומנויות קוגניטיביות. לדבריו, הסיבה שחולי נפש "נתקעים" במחשבות ההזויות שלהם היא כי השכל שלהם נשאר "ילדותי" או לא מפותח מספיק בתחום ההסקה הלוגית. ולכן, חשוב ללמד אותם לפתח את השכל שלהם על ידי משחקי זיכרון, פאזלים ותרגילים המאלצים את המוח לבצע תהליכים של הסקת מסקנות. ככל שיכולת ההסקה משתפרת, כך הם מסוגלים להבדיל בין סיכוי אמיתי לבין אפשרות תאורטית.

לדוגמה, אם אדם חושש ללכת על רצפה מסוימת מתוך חשש שהיא תיפול, צריך להסביר לו מדוע סביר שהרצפה לא תיפול. אליעד מציע ללמד אותו דרך הסקת מסקנות פשוטות: "אם הלכתי על רצפות דומות בעבר והן לא נפלו, סביר שגם הרצפה הזאת לא תיפול". למרות שלא ניתן להיות בטוחים בכך ב - 100%, ההסתברות כל כך נמוכה שאינה מצדיקה פחד ממשי.

מהו ההבדל בין אפשרות לבין הסתברות בטיפול בפחדים לא הגיוניים?

נקודה מרכזית נוספת בהרצאתו של אליעד היא ההבחנה בין "אפשרות" ל"הסתברות". כל...