טיפול בסכיזופרניה, טעויות בטיפול בסכיזופרניה, גישות בטיפול בסכיזופרניה, אינטרסים בחיפוש האמת בטיפול בסכיזופרניה, לחפש את האמת בלי אינטרסים בטיפול בסכיזופרניה, איך להפסיק לשמוע קולות? איך להתרפא מסכיזופרניה? טיפול פסיכיאטרי
מהם האתגרים בטיפול בסכיזופרניה וכיצד לגשת אליהם?
במהלך הרצאתו, אליעד כהן מתאר את הדרך בה יש לגשת לטיפול בסכיזופרניה, תוך שמירה על התמקדות באדם הסובל מההפרעה והצורך להימנע ממניפולציות אינטרסנטיות מצד המטפל. הכוונה כאן היא לשמור על גישה שמבוססת על חיפוש האמת, ללא ניסיון לשנות או להדחיק את מה שהמטופל מרגיש. להלן הסבר מפורט על הגישות המומלצות והטעויות הנפוצות בטיפול בסכיזופרניה.
איך מתבטאת הבקשה של הסכיזופרן לקבל עזרה?
הסכיזופרן, או כל אדם שסובל מהזיות ומחשבות שגויות, בדרך כלל פונה לטיפול כשהוא חווה סבל ממה שהוא שומע, רואה או מאמין. פעמים רבות הוא מתאר את חווייתו בכך שהוא שומע קולות או מאמין שהוא רודף אחריו שדים או שהוא המשיח. הסכיזופרן מבקש לעיתים להפסיק את הקולות שהוא שומע, מתוך הנחה שהם הגורם לסבלו.
מדוע לא כדאי לומר "אני אעזור לך להפסיק לשמוע קולות"?
כשהמטפל אומר את המשפט הזה, הוא למעשה מניח מראש כי הקולות אינם אמיתיים, ושהמטופל לא באמת שומע אותם. גישה כזו יכולה לעורר התנגדות רבה אצל הסכיזופרן, שכן הוא מרגיש שהמטפל מנסה לשכנע אותו להתעלם מהמציאות שהוא חווה. בנוסף, הסכיזופרן מפחד משקר עצמי: הוא חושש שאם הוא יתחיל להאמין שהקולות אינם אמיתיים, הוא יתעלם מהמציאות כפי שהוא תופס אותה.
כיצד בא לידי ביטוי הפחד "לשקר את עצמי"?
הפחד לשקר את עצמו הוא פחד מרכזי בסכיזופrenia, ואדם הסובל ממנה חושש שמה שהוא תופס כאמת, כמו שמיעת הקולות או האמונה שהוא רודף אחרי שדים, עשוי להיות אמיתי, ושאם יתעלם מזה, הוא יחיה בשקר. המטפל, אם כן, לא יכול לשאול את הסכיזופרן להפסיק לשמוע קולות מבלי לקחת בחשבון את הפחד העמוק הזה.
מה הבעיה בחיפוש אמת עם אינטרס?
כאשר המטפל מציב מטרה מראש - להוכיח שהסכיזופרן לא שומע קולות - הוא למעשה חותך את הדרך שמובילה לתובנה אמיתית. יש כאן אינטרס לסתור את החוויה של המטופל, דבר שיכול להוביל להתנגדות פנימית של הסכיזופרן. חשוב להימנע מגישה שבה מראש יש נחרצות בתוצאה של "אין קולות", במקום לבדוק את האמת יחד עם המטופל באופן פתוח.
כיצד נכון לגשת לאדם שחושב שהוא שומע קולות או שנרדף על ידי שדים?
הגישה הנכונה היא לשאול את המטופל על חוויותיו, מבלי להכחיש או להמעיט בערך החוויות שהוא מתאר. למשל, במקום להבטיח לו שהוא לא שומע קולות, יש לנסות להבין מהם הקולות, מה הם אומרים, ומי עומד מאחוריהם. התהליך הזה לא אמור להיות ניסיון לשכנע את המטופל לשנות את דעתו, אלא הזמנה לפתוח דיאלוג כנה על מה שהוא חווה.
מה הבעיה בהבטחת פתרון מהיר לבעיה?
הסכיזופרן, כשהוא מצהיר שהוא רוצה להפסיק לשמוע קולות, עשוי להיתקל בגישה טיפולית שמציעה פתרון מהיר. הבעיה כאן היא שברגע שמטפל מציע פתרון "פשוט" מידי, המטופל עשוי להרגיש שמנסים לשכנע אותו לשקר את עצמו או להדחיק את החוויה. יש לאפשר למטופל לבחון את המציאות ולהגיע לתובנה אודות מצבו בכוחות עצמו.
כיצד מיישמים את הגישה של "בוא נבדוק מה האמת"?
כשהמטפל ניגש לבעיה, עליו להציע לבדוק את מה שהסכיזופרן חווה צעד אחר צעד. על המטפל לא להתעקש על כך שהקולות אינם קיימים, אלא עליהם להתייחס לבעיה כפי שהיא, ולהיות מוכנים להעמיק ולבדוק אם יש מציאות מאחורי חוויותיו של המטופל. למשל, אם המטופל אומר שהוא שומע קולות, על המטפל לשאול: "מה הם אומרים? מי נמצא שם? מה אתה מרגיש כשאתה שומע אותם?" המטרה כאן היא לבדוק את האמת בשיתוף פעולה עם המטופל.
מה החשיבות של חוסר אינטרס בחיפוש האמת?
כאשר המטפל מבצע את החיפוש אחר האמת ללא אינטרס, הוא לא רק משאיר את הדלת פתוחה לכל תוצאה אפשרית, אלא הוא גם מונע תחושת איום אצל המטופל. המטופל לא מרגיש שמטפלים בו מתוך רצון לשנות את חוויותיו או לשכנע אותו בתוצאה מסוימת. גישה כזו מייצרת תחושת ביטחון אצל המטופל, ויוצרת סביבה טיפולית שבה הוא יכול לשתף פעולה בצורה כנה.
כיצד מסייעים לאדם להתמודד עם הגישה הזו בפועל?
כדי ליישם את הגישה הזו, על המטפל להסביר למטופל, "אני לא בא לשנות אותך. אני רוצה לבדוק את המציאות שלך ביחד, ואנחנו נלך צעד אחרי צעד. אם זה אמיתי, ננסה להבין את זה יחד, ואם לא - נבחן את זה יחד גם כן." הדרך הזו מונעת התנגדות, ומאפשרת למטופל להבין שהוא לא נתון למניפולציות אלא מתנהל חיפוש משותף אחר האמת.
מהו המסר הכללי שצריך לזכור בטיפול בסכיזופrenia?
המסר המרכזי הוא שהטיפול בסכיזופרן צריך להיעשות מתוך הבנה עמוקה של מצבו הפנימי, ולהימנע מכל ניסיון לכפות על המטופל פתרונות או להוכיח לו שהוא טועה. במקום זאת, יש לנהל שיח כנה וגמיש שבו נבדוק את החוויות של המטופל צעד אחר צעד, וניתן לו את הכלים לבדוק את האמת בכוחות עצמו.
במהלך הרצאתו, אליעד כהן מתאר את הדרך בה יש לגשת לטיפול בסכיזופרניה, תוך שמירה על התמקדות באדם הסובל מההפרעה והצורך להימנע ממניפולציות אינטרסנטיות מצד המטפל. הכוונה כאן היא לשמור על גישה שמבוססת על חיפוש האמת, ללא ניסיון לשנות או להדחיק את מה שהמטופל מרגיש. להלן הסבר מפורט על הגישות המומלצות והטעויות הנפוצות בטיפול בסכיזופרניה.
איך מתבטאת הבקשה של הסכיזופרן לקבל עזרה?
הסכיזופרן, או כל אדם שסובל מהזיות ומחשבות שגויות, בדרך כלל פונה לטיפול כשהוא חווה סבל ממה שהוא שומע, רואה או מאמין. פעמים רבות הוא מתאר את חווייתו בכך שהוא שומע קולות או מאמין שהוא רודף אחריו שדים או שהוא המשיח. הסכיזופרן מבקש לעיתים להפסיק את הקולות שהוא שומע, מתוך הנחה שהם הגורם לסבלו.
מדוע לא כדאי לומר "אני אעזור לך להפסיק לשמוע קולות"?
כשהמטפל אומר את המשפט הזה, הוא למעשה מניח מראש כי הקולות אינם אמיתיים, ושהמטופל לא באמת שומע אותם. גישה כזו יכולה לעורר התנגדות רבה אצל הסכיזופרן, שכן הוא מרגיש שהמטפל מנסה לשכנע אותו להתעלם מהמציאות שהוא חווה. בנוסף, הסכיזופרן מפחד משקר עצמי: הוא חושש שאם הוא יתחיל להאמין שהקולות אינם אמיתיים, הוא יתעלם מהמציאות כפי שהוא תופס אותה.
כיצד בא לידי ביטוי הפחד "לשקר את עצמי"?
הפחד לשקר את עצמו הוא פחד מרכזי בסכיזופrenia, ואדם הסובל ממנה חושש שמה שהוא תופס כאמת, כמו שמיעת הקולות או האמונה שהוא רודף אחרי שדים, עשוי להיות אמיתי, ושאם יתעלם מזה, הוא יחיה בשקר. המטפל, אם כן, לא יכול לשאול את הסכיזופרן להפסיק לשמוע קולות מבלי לקחת בחשבון את הפחד העמוק הזה.
מה הבעיה בחיפוש אמת עם אינטרס?
כאשר המטפל מציב מטרה מראש - להוכיח שהסכיזופרן לא שומע קולות - הוא למעשה חותך את הדרך שמובילה לתובנה אמיתית. יש כאן אינטרס לסתור את החוויה של המטופל, דבר שיכול להוביל להתנגדות פנימית של הסכיזופרן. חשוב להימנע מגישה שבה מראש יש נחרצות בתוצאה של "אין קולות", במקום לבדוק את האמת יחד עם המטופל באופן פתוח.
כיצד נכון לגשת לאדם שחושב שהוא שומע קולות או שנרדף על ידי שדים?
הגישה הנכונה היא לשאול את המטופל על חוויותיו, מבלי להכחיש או להמעיט בערך החוויות שהוא מתאר. למשל, במקום להבטיח לו שהוא לא שומע קולות, יש לנסות להבין מהם הקולות, מה הם אומרים, ומי עומד מאחוריהם. התהליך הזה לא אמור להיות ניסיון לשכנע את המטופל לשנות את דעתו, אלא הזמנה לפתוח דיאלוג כנה על מה שהוא חווה.
מה הבעיה בהבטחת פתרון מהיר לבעיה?
הסכיזופרן, כשהוא מצהיר שהוא רוצה להפסיק לשמוע קולות, עשוי להיתקל בגישה טיפולית שמציעה פתרון מהיר. הבעיה כאן היא שברגע שמטפל מציע פתרון "פשוט" מידי, המטופל עשוי להרגיש שמנסים לשכנע אותו לשקר את עצמו או להדחיק את החוויה. יש לאפשר למטופל לבחון את המציאות ולהגיע לתובנה אודות מצבו בכוחות עצמו.
כיצד מיישמים את הגישה של "בוא נבדוק מה האמת"?
כשהמטפל ניגש לבעיה, עליו להציע לבדוק את מה שהסכיזופרן חווה צעד אחר צעד. על המטפל לא להתעקש על כך שהקולות אינם קיימים, אלא עליהם להתייחס לבעיה כפי שהיא, ולהיות מוכנים להעמיק ולבדוק אם יש מציאות מאחורי חוויותיו של המטופל. למשל, אם המטופל אומר שהוא שומע קולות, על המטפל לשאול: "מה הם אומרים? מי נמצא שם? מה אתה מרגיש כשאתה שומע אותם?" המטרה כאן היא לבדוק את האמת בשיתוף פעולה עם המטופל.
מה החשיבות של חוסר אינטרס בחיפוש האמת?
כאשר המטפל מבצע את החיפוש אחר האמת ללא אינטרס, הוא לא רק משאיר את הדלת פתוחה לכל תוצאה אפשרית, אלא הוא גם מונע תחושת איום אצל המטופל. המטופל לא מרגיש שמטפלים בו מתוך רצון לשנות את חוויותיו או לשכנע אותו בתוצאה מסוימת. גישה כזו מייצרת תחושת ביטחון אצל המטופל, ויוצרת סביבה טיפולית שבה הוא יכול לשתף פעולה בצורה כנה.
כיצד מסייעים לאדם להתמודד עם הגישה הזו בפועל?
כדי ליישם את הגישה הזו, על המטפל להסביר למטופל, "אני לא בא לשנות אותך. אני רוצה לבדוק את המציאות שלך ביחד, ואנחנו נלך צעד אחרי צעד. אם זה אמיתי, ננסה להבין את זה יחד, ואם לא - נבחן את זה יחד גם כן." הדרך הזו מונעת התנגדות, ומאפשרת למטופל להבין שהוא לא נתון למניפולציות אלא מתנהל חיפוש משותף אחר האמת.
מהו המסר הכללי שצריך לזכור בטיפול בסכיזופrenia?
המסר המרכזי הוא שהטיפול בסכיזופרן צריך להיעשות מתוך הבנה עמוקה של מצבו הפנימי, ולהימנע מכל ניסיון לכפות על המטופל פתרונות או להוכיח לו שהוא טועה. במקום זאת, יש לנהל שיח כנה וגמיש שבו נבדוק את החוויות של המטופל צעד אחר צעד, וניתן לו את הכלים לבדוק את האמת בכוחות עצמו.
- טיפול בסכיזופרניה והפרעות נפשיות
- חיפוש האמת בלי אינטרס
- התמודדות עם פחד לשקר לעצמך
- שיטות לזיהוי אמונות ומחשבות מוטעות
כיצד מתבטאת הבקשה של הסכיזופרן לקבל עזרה?
הרבה פעמים אדם עם סכיזופרניה בא ואומר שהוא רוצה עזרה. הוא מספר שהוא סובל, ושומע קולות, או מאמין שרודפים אותו שדים, או שהוא המשיח, או כל תסריט אחר שמפריע לו. הוא מבקש להפסיק לשמוע קולות או להיפטר מהמחשבות האלו, מתוך הנחה שהן לא אמורות להיות קיימות אצלו ושזה הגורם לסבל שלו.
מדוע לא כדאי לומר "אני אעזור לך להפסיק לשמוע קולות"?
כשהסכיזופרן אומר "אני שומע קולות", הוא בטוח שהוא באמת שומע אותם. המטפל, לעומת זאת, בטוח שהאדם לא באמת שומע קולות, ולכן הוא רוצה לעזור לו להפסיק "לשמוע" את אותם קולות. אבל אם המטפל ניגש ישירות ומבטיח "אני אעזור לך לא לשמוע קולות", אז בעיני האדם הסכיזופרן זה מרגיש כאילו המטפל מנסה לשכנע אותו להתעלם ממשהו שהוא תופס כאמיתי.
יש כאן גם פחד עמוק של האדם הסכיזופרן "לשקר" לעצמו. מצד אחד הוא אומר שהוא רוצה להיפטר ממה שהוא חושב או שומע, אך מצד שני הוא חושש שאולי זה באמת קורה, ושהמטפל עלול "להטעות" אותו כך שיפסיק לשים לב למשהו אמיתי.
כיצד בא לידי ביטוי הפחד "לשקר את עצמי"?
האדם הסכיזופרן, או כל מטופל שמאמין במשהו שמפריע לו, מפחד להגיע למצב שהוא יתעלם ממשהו אמיתי. למשל, הוא יכול לפחד שאשתו באמת בוגדת בו, והוא רק משכנע את עצמו שהיא לא בוגדת. כך גם עם הקולות שהוא שומע: הוא חושש שאולי הוא באמת שומע אותם, ואם הוא רק "ידחיק" אותם, אז הוא יחיה בשקר. לכן, גם אם הוא אומר "אני רוצה להפסיק לשמוע קולות", הוא לא רוצה לעשות זאת בדרך שתדרוש ממנו לכפות על עצמו שקר.
למה חיפוש אמת עם אינטרס הוא בעייתי?
אם המטפל אומר, "אני אעזור לך להפסיק לשמוע קולות", הוא מציב מראש מטרה: להוכיח למטופל שהוא לא שומע קולות ולהעלים אותם. זו גישה מוטה שמתעלמת מהאפשרות שהמטופל מרגיש שלפחות חלק מהחוויה אמיתית מבחינתו. במקום זאת, צריך לעזור לו "לבדוק מה האמת" בלי להחליט מראש מה יתגלה.
כיצד נכון לגשת לאדם שחושב שרודפים אותו או שהוא שומע קולות?
הדרך הנכונה היא להציע לו לבדוק יחד מה בדיוק קורה. במקום להבטיח לו ש"נעלים את הקולות", המטפל יכול לומר "בוא נבדוק ביחד מהם הקולות, מה הם אומרים, מי רודף אותך, האם באמת שדים שולטים בך, האם באמת אתה המשיח". צריך לגשת לנושא כאילו מדובר בבעיה מציאותית, ולהישאר פתוחים לכל אפשרות, גם אם המטפל עצמו בטוח שזו אשליה. כך האדם הסכיזופרן לא ירגיש שרוצים לכפות עליו לשקר או להדחיק משהו שאולי הוא סבור שהוא אמיתי.
מה הבעיה בהבטחת פתרון מהיר לבעיה?
אם אומרים לאדם הסכיזופרן "אנחנו נעזור לך להיפטר ממה שמטריד אותך" רק משום שהוא הצהיר שהוא רוצה בכך, שוכחים שיש בו חלק נוסף שמעדיף להמשיך להאמין למה שהוא שומע או רואה, או לכל הפחות לא רוצה להתכחש לכך בכוח. ברגע שהמטפל בא עם כוונה "לחסל" את האמונה בשמיעת הקולות, עולה התנגדות פנימית, כי האדם לא רוצה לוותר על משהו שבעיניו עשוי להיות אמיתי.
כיצד מיישמים את הגישה של "בוא נבדוק מה האמת"?
היישום מעשי מאוד: כאשר האדם מספר שהוא שומע קולות או מפחד משדים, המטפל מתייחס לזה בדיוק כפי שהיה מתייחס למישהו שמתלונן על רעש מהשכן. שואלים: "מה שמעת? מי הרעיש? כיצד אתה יודע שיש רעש? בא נבדוק יחד". במקום לשכנע אותו שזה לא קיים, בודקים שלב אחר שלב האם הדבר אמיתי, מה פשרו, ומה אפשר לעשות לגביו.
האם המטפל באמת בטוח שהקולות לא קיימים?
מבחינת המציאות "הרגילה", ייתכן שהמטפל משוכנע שאין קולות אמיתיים. אבל כלפי האדם הסכיזופרן, צריך להציג את הגישה: "יכול להיות שאתה צודק, יכול להיות שיש קולות. בא נראה יחד". לא דוחפים אותו להתחיל לחשוב שהוא משקר או מדמיין, ולא מנסים להצהיר מראש שאכן אין קולות. מדגישים לו שרק רוצים לברר את האמת צעד - אחר - צעד, כי אם היא באמת כזאת - גם הוא יגיע אליה בסופו של דבר.
מה החשיבות של חוסר האינטרס בחיפוש האמת?
כשבאים עם גישה נייטרלית, האדם לא מרגיש איום. הוא לא חושב "רוצים לשנות אותי בכוח" או "רוצים לגרום לי לשקר את עצמי". חיפוש אמת ללא אינטרס מייצר ביטחון למטופל, גם כי הוא לא חושש שיפספס משהו אמיתי, וגם כי הוא מבין שלא קובעים מראש שהמסקנה חייבת להיות שהוא "הוזה".
כיצד מסייעים לאדם להתמודד עם הגישה הזו בפועל?
אומרים לו: "אני רוצה לבדוק איתך אם באמת אתה שומע קולות, מה הם אומרים, איך הם מזיקים לך, האם הם באמת קיימים. אני לא מנסה לגרום לך להתעלם מהם או להפסיק לשמוע אותם בכוח. אני רוצה לבדוק אתך יחד את האמת, ואם נגלה שבעצם אין שם כלום - גם אתה תגיע לזה, ואם נגלה שכן יש משהו - אז נטפל בו בדרך שתתאים למצב האמיתי".
מהו המסר הכללי שצריך לזכור?
צריך להבהיר לאדם הסכיזופרן שלא באים להכריח אותו להפסיק לשמוע קולות. במקום זאת, בודקים איתו צעד - אחר - צעד את מה שקורה, כדי להבין אם באמת יש קולות או לא. גישה זו מונעת את ההתנגדות שלו מפני "שקר עצמי" ומאפשרת לו לסמוך על המטפל ולשתף פעולה.
כיצד ניתן להעמיק עוד בנושא?
כשמנסים "למכור" למישהו רעיון טיפולי באופן ישיר מדי, ובפרט כאשר האדם מפחד לשקר לעצמו, נוצרת הרגשה של חיפוש אמת עם אינטרס. הדבר עלול ליצור בעיות רבות ומציף התנגדויות פנימיות. לכן, במקום למכור את הרעיון ש"נעלים לך את ההזיות", עדיף להציג את זה כ"חיפוש משותף אחרי האמת" באופן כנה.
הרבה פעמים אדם עם סכיזופרניה בא ואומר שהוא רוצה עזרה. הוא מספר שהוא סובל, ושומע קולות, או מאמין שרודפים אותו שדים, או שהוא המשיח, או כל תסריט אחר שמפריע לו. הוא מבקש להפסיק לשמוע קולות או להיפטר מהמחשבות האלו, מתוך הנחה שהן לא אמורות להיות קיימות אצלו ושזה הגורם לסבל שלו.
מדוע לא כדאי לומר "אני אעזור לך להפסיק לשמוע קולות"?
כשהסכיזופרן אומר "אני שומע קולות", הוא בטוח שהוא באמת שומע אותם. המטפל, לעומת זאת, בטוח שהאדם לא באמת שומע קולות, ולכן הוא רוצה לעזור לו להפסיק "לשמוע" את אותם קולות. אבל אם המטפל ניגש ישירות ומבטיח "אני אעזור לך לא לשמוע קולות", אז בעיני האדם הסכיזופרן זה מרגיש כאילו המטפל מנסה לשכנע אותו להתעלם ממשהו שהוא תופס כאמיתי.
יש כאן גם פחד עמוק של האדם הסכיזופרן "לשקר" לעצמו. מצד אחד הוא אומר שהוא רוצה להיפטר ממה שהוא חושב או שומע, אך מצד שני הוא חושש שאולי זה באמת קורה, ושהמטפל עלול "להטעות" אותו כך שיפסיק לשים לב למשהו אמיתי.
כיצד בא לידי ביטוי הפחד "לשקר את עצמי"?
האדם הסכיזופרן, או כל מטופל שמאמין במשהו שמפריע לו, מפחד להגיע למצב שהוא יתעלם ממשהו אמיתי. למשל, הוא יכול לפחד שאשתו באמת בוגדת בו, והוא רק משכנע את עצמו שהיא לא בוגדת. כך גם עם הקולות שהוא שומע: הוא חושש שאולי הוא באמת שומע אותם, ואם הוא רק "ידחיק" אותם, אז הוא יחיה בשקר. לכן, גם אם הוא אומר "אני רוצה להפסיק לשמוע קולות", הוא לא רוצה לעשות זאת בדרך שתדרוש ממנו לכפות על עצמו שקר.
למה חיפוש אמת עם אינטרס הוא בעייתי?
אם המטפל אומר, "אני אעזור לך להפסיק לשמוע קולות", הוא מציב מראש מטרה: להוכיח למטופל שהוא לא שומע קולות ולהעלים אותם. זו גישה מוטה שמתעלמת מהאפשרות שהמטופל מרגיש שלפחות חלק מהחוויה אמיתית מבחינתו. במקום זאת, צריך לעזור לו "לבדוק מה האמת" בלי להחליט מראש מה יתגלה.
כיצד נכון לגשת לאדם שחושב שרודפים אותו או שהוא שומע קולות?
הדרך הנכונה היא להציע לו לבדוק יחד מה בדיוק קורה. במקום להבטיח לו ש"נעלים את הקולות", המטפל יכול לומר "בוא נבדוק ביחד מהם הקולות, מה הם אומרים, מי רודף אותך, האם באמת שדים שולטים בך, האם באמת אתה המשיח". צריך לגשת לנושא כאילו מדובר בבעיה מציאותית, ולהישאר פתוחים לכל אפשרות, גם אם המטפל עצמו בטוח שזו אשליה. כך האדם הסכיזופרן לא ירגיש שרוצים לכפות עליו לשקר או להדחיק משהו שאולי הוא סבור שהוא אמיתי.
מה הבעיה בהבטחת פתרון מהיר לבעיה?
אם אומרים לאדם הסכיזופרן "אנחנו נעזור לך להיפטר ממה שמטריד אותך" רק משום שהוא הצהיר שהוא רוצה בכך, שוכחים שיש בו חלק נוסף שמעדיף להמשיך להאמין למה שהוא שומע או רואה, או לכל הפחות לא רוצה להתכחש לכך בכוח. ברגע שהמטפל בא עם כוונה "לחסל" את האמונה בשמיעת הקולות, עולה התנגדות פנימית, כי האדם לא רוצה לוותר על משהו שבעיניו עשוי להיות אמיתי.
כיצד מיישמים את הגישה של "בוא נבדוק מה האמת"?
היישום מעשי מאוד: כאשר האדם מספר שהוא שומע קולות או מפחד משדים, המטפל מתייחס לזה בדיוק כפי שהיה מתייחס למישהו שמתלונן על רעש מהשכן. שואלים: "מה שמעת? מי הרעיש? כיצד אתה יודע שיש רעש? בא נבדוק יחד". במקום לשכנע אותו שזה לא קיים, בודקים שלב אחר שלב האם הדבר אמיתי, מה פשרו, ומה אפשר לעשות לגביו.
האם המטפל באמת בטוח שהקולות לא קיימים?
מבחינת המציאות "הרגילה", ייתכן שהמטפל משוכנע שאין קולות אמיתיים. אבל כלפי האדם הסכיזופרן, צריך להציג את הגישה: "יכול להיות שאתה צודק, יכול להיות שיש קולות. בא נראה יחד". לא דוחפים אותו להתחיל לחשוב שהוא משקר או מדמיין, ולא מנסים להצהיר מראש שאכן אין קולות. מדגישים לו שרק רוצים לברר את האמת צעד - אחר - צעד, כי אם היא באמת כזאת - גם הוא יגיע אליה בסופו של דבר.
מה החשיבות של חוסר האינטרס בחיפוש האמת?
כשבאים עם גישה נייטרלית, האדם לא מרגיש איום. הוא לא חושב "רוצים לשנות אותי בכוח" או "רוצים לגרום לי לשקר את עצמי". חיפוש אמת ללא אינטרס מייצר ביטחון למטופל, גם כי הוא לא חושש שיפספס משהו אמיתי, וגם כי הוא מבין שלא קובעים מראש שהמסקנה חייבת להיות שהוא "הוזה".
כיצד מסייעים לאדם להתמודד עם הגישה הזו בפועל?
אומרים לו: "אני רוצה לבדוק איתך אם באמת אתה שומע קולות, מה הם אומרים, איך הם מזיקים לך, האם הם באמת קיימים. אני לא מנסה לגרום לך להתעלם מהם או להפסיק לשמוע אותם בכוח. אני רוצה לבדוק אתך יחד את האמת, ואם נגלה שבעצם אין שם כלום - גם אתה תגיע לזה, ואם נגלה שכן יש משהו - אז נטפל בו בדרך שתתאים למצב האמיתי".
מהו המסר הכללי שצריך לזכור?
צריך להבהיר לאדם הסכיזופרן שלא באים להכריח אותו להפסיק לשמוע קולות. במקום זאת, בודקים איתו צעד - אחר - צעד את מה שקורה, כדי להבין אם באמת יש קולות או לא. גישה זו מונעת את ההתנגדות שלו מפני "שקר עצמי" ומאפשרת לו לסמוך על המטפל ולשתף פעולה.
כיצד ניתן להעמיק עוד בנושא?
כשמנסים "למכור" למישהו רעיון טיפולי באופן ישיר מדי, ובפרט כאשר האדם מפחד לשקר לעצמו, נוצרת הרגשה של חיפוש אמת עם אינטרס. הדבר עלול ליצור בעיות רבות ומציף התנגדויות פנימיות. לכן, במקום למכור את הרעיון ש"נעלים לך את ההזיות", עדיף להציג את זה כ"חיפוש משותף אחרי האמת" באופן כנה.
- טיפול בסכיזופרניה והפרעות נפשיות
- חיפוש האמת בלי אינטרס
- התמודדות עם פחד לשקר לעצמך
- שיטות לזיהוי אמונות ומחשבות מוטעות
050-3331-331