אליעד אז מה שאת שואלת האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות.

אז קודם כל כקו מנחה, זה מין טיפ כזה, אם יש לך כמה אפשרויות שאחת מהן מפרידה בין דברים, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. זאת אומרת האם אני יעשה ככה או ככה, אם את רוצה טיפ, תמיד תדעי שזה לא משנה. שמצד האמת יש תמיד מכנה משותף לכל הדברים. בואי נגיד לדוגמא שכאב פיזי זה בעיה מסוג אחד וכאב מנטלי מסוג אחר, בסופו של דבר אם נכנס פנימה אנחנו נגיע לנקודה אחת. זה דבר אחד. לכן כעיקרון אם יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה איך אין הבדל, ברמה הפרקטית אני לקחתי למעשה את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי, איך זה יכול להיות? הרי כואב לך פיזי, אז איך אתה מגדיר את זה כנפשי. רבי נחמן אמר בספר שלו, כל הצרות והייסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת. זאת אומרת תלוי בכמה שכל חסר לך, והוא ממשיך ואומר שנישלם הדעת נישלם כל החסרונות. הוא אומר אם היית יודע, מה לדעת זו שאלה אחרת? אבל אם היית יודע לא היה לך כל חסרון. והוא אומר אפילו בנים ופרנסה ובריאות הגוף זה הכל מחמת חסרון הדעת. למשל רבי נחמן היה רואה אדם חולה סרטן, שצועק אני כואב אני סובל, רבי נחמן היה אומר לו, תקשיב זו לא בעיה בגוף הפיזי זו בעיה בנפש. מה הרעיון. ורבי נחמן גם בעצמו סבל מספיק ובכל זאת הוא נאחז בזה. למעשה הנושא הוא פשוט, אם אני אקח את הקיר וארביץ לו, לא מפריע לו, לפחות אנחנו תופסים את זה שזה לא מפריע לו, נכון אז מה לכאורה ההבדל בינו לבין בן האדם, מערכת העצבים זה לא הבדל אמיתי, בתכלס אנחנו והקיר עשויים מאותם אטומים, מערכת העצבים שלנו והקיר עשויים מאותו דבר, הנושא הוא פשוט, את אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב, המכנה המשותף לשני הדברים האלו לשאול למה, למה אני רוצה הנאה. למה אני רוצה להתרחק מכאב והמכנה המשותף של הלמה? נמצא שיש כוח אחד שמניע את הלמה. הלמה בפשיטות כי אתה רוצה למלא את רצונך, בסוף, בסוף כי ככה אני רוצה. אני לא רוצה כאב, אני רוצה הנאה, אבל למה אני רוצה הנאה, כדי למלא את רצוני, לא בגלל ההנאה. למשל דוגמא, אדם בדיכאון, אומרים לו בוא תהנה, הוא אומר לא בא לי ליהנות, למה? כי הוא אומר אני לא רוצה הנאה, זאת אומרת שהנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם רוצה שיכאיבו לו, גם במזוכיזם.

שאלה אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר, אני נהנה לדוגמא מאוכל, לשניהם יש ביטוי שונה של הנאה, ואז הם ילכו אחורה ויבינו אולי למה אחד נהנה מספרים והשני מאוכל, אבל כשכואב לך כאב פיזי, אתה לא צריך ללכת אחורה, כולם, כל האנושות באשר היא, חוץ מהחרדים והמזוכיזם.

אליעד אבל זה לא רק הם, אני אתן לך דוגמא, למשל בדת יש את הנושא של כפרת עוונות, מה זה יום כיפור? ועיניתם את נפשותיכם, אתה שמח שכואב לך, בסופו של תהליך השאלה היא מה אתה רוצה, הכאב הוא רק טריגר, אתה מתמודד עם הרצון לא עם הכאב.

שאלה אני בכוונה מדברת על כאב פיזי, שמדובר בכאב אף אחד לא רוצה אותו.

אליעד זה לא נכון, למשל תיקחי את היוגים בהודו, זה שזה לא מקובל זה לא אומר שזה לא נכון

שאלה הם אולי מנסים להתגבר על זה.

אליעד מה זה משנה, היוגי שמח שהצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמא, למשל את קוראת ספר ויתוש עקץ אותך ואת לא מרגישה את היתוש, האם זה מפריע לך וכואב לך לא? כי את לא מודעת לכאב.

שאלה עזוב יתוש, אם ידקרו אותי עכשיו בסכין.

אליעד למשל דוגמא, אדם נפצע במלחמה וכואב לו ואפילו מדמם הוא לא שם לב לזה.

אתן לך דוגמא נוספת, אימא שמרימה את הילד שלה וזה כבד לה, אבל האהבה שלה לילד מכילה בתוכה את הכאב, היא לא מרגישה את הכאב. למשל יש עכשיו שריפה, האדם מקבל פתאום הרבה כוחות, מאיפה הכוחות האלה, האדם יכול פתאום להתמודד עם כאב, הוא מרים דבר כבד מאוד שכואב לו הגוף, אבל הרצון של האדם להרים את הדלת או הרכב הוא כל כך חזק, שאתה כולך נמצא בו ואתה לא מרגיש את הכאב שהגוף שלך כואב.

מה שאני בעצם טוען הוא מאוד פשוט, יש תודעה, את ישות מודעת לעצמה, שאת אומרת אני, על התודעה הזאת, על האני הזה, מולבשים עכשיו רצונות, רצון לחיות, רצון לשרוד, להתפתח, להיות בריא, כל שאר הרצונות, והלוגיקה היא שכאשר הרצונות מתמלאים טוב לך וכאשר הם לא מתמלאים רע לך. זה הרעיון, מצד האמת אין הבדל בין כאב פיזי לכאב מנטלי.

אני רוצה להסביר משהו, לאן מוביל התהליך של השאלה למה, למשל אדם כואב לו הראש, ואני אומר לו אם תשאל למה כואב לך הראש, לא תהיה לך בעיה שכואב לך הראש, איך זה יכול להיות הנושא הוא פשוט? אם הוא מספיק פעמים ישאל למה, בסוף הוא יבין שכואב לו הראש בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו הראש, למה אני לא רוצה? כי יש משהו בתוכי שיוצר לי את הרצון הזה, משהו בתוכך גורם לך לא לרצות את הכאב, תתחיל לחפור פנימה, בסוף תגלה שיש ישות אחרת או מציאות, לא משנה איך תקרא לה אולי אלוהים, איך שבא לך? שהיא יוצרת את הרצון שלי, קודם כל אתה מבין שהרצון שלך שלא יכאב לך זה לא הרצון שלך, זה רצון של מישהו שמלביש דרכך. דבר ראשון אתה מבין שהרצון לא שלך, זה לא אני רוצה, יש ישות שיוצרת אותי, שיוצרת את הרצון שלי, שיוצרת את הכאב שלי, ועושה ביניהם אינטרקציה. כאשר אתה נמצא במצב התודעתי הזה הרבה זמן ומתבונן, התודעה של האדם עוברת לשלב הבא שאז הוא מבין שכשהוא אומר אני, הוא מתכוון לישות הראשונה - אלוהים - המציאות. אנחנו חלק ממערכת, כל אחד הוא חלק ויש את השלם. אם אתה מתבונן פנימה, בהתחלה אתה חווה את עצמך כאני, ואחר מבין שאתה חלק ממשהו אחר, שזה כמו היד הזאת, היא גם היד וגם אליעד, היא גם אצבע, וגם יד וגם זרוע וגם גוף. אותו דבר הבן אדם, בהתחלה הוא חושב אני זה אני, ואחר הוא רואה שהוא חלק מאני קולקטיבי, ואם הוא ממשיך לחפור למה למה למה הוא מגיע למצב שכאשר הוא אומר אני הוא מתכוון למציאות, ואז הוא מגיע לנקודה מסוימת בסוף התהליך, הא מגיע לפרספקטיבה מסוימת שבה הוא חווה את כל הרצונות שבעולם כביטוי של הרצון שלו.

בא נסביר מחדש, למשל אדם שמתעללים בו, ואני אומר שאם האדם ישאל למה, לא יפריע לו שמתעללים בו, השאלה איך זה יכול להיות אז קודם כל הגענו להבנה שהסיבה שרע לבן אדם כאשר כואב לו פיזי, זה לא בגלל שכואב לו פיזי, אלא בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו פיזי. עכשיו אם הבן אדם ישאל למה למה אני לא רוצה שיכאב לי הראש, אז מה אם כואב לי, זה שכולם מבינים שהם לא רוצים כאב זה לא אומר שאני גם לא רוצה, מה אכפת לי מכולם למה לקיר לא אכפת ולי אכפת מאיפה זה בא ואז אם הבן אדם מתבונן הוא מבין שיש תודעה? שהאדם עצמו הוא התודעה שאומרת אני, אני חושב, אני רוצה וכו, ולתודעה הזאת יש רצון שלא רוצה להרגיש כאב, אני מפרק את זה לגורמים, יש כאן תהליך, יש ישות שמודעת לעצמה, שיש לה רצון שלא יכאב לה הראש, שיש לה מודעות לכך שיש לה כאב ראש, ואז יש התנגשות בין המצב של הכאב ראש לבין הרצון שלא יהיה כאב ראש והוא למעשה יוצר את הכאב. זוהי הגדרת הרע במילון, יש התנגשות בין מה שאתה רוצה לבין מה שיש במציאות וזה הרע.

איך אנחנו מתקדמים מכאן, זה תהליך, הבן אדם שואל את עצמו מדוע אני לא רוצה שיכאב לי הראש, ובסופו של תהליך הוא מגיע להבנה שהסיבה שהוא לא רוצה שיכאב לו הראש...

שאלה רוב האנשים שאני מכיר ימצאו את התשובה מהר מאוד, למה אני לא רוצה שיכאב לי הראש? כי זה לא נוח לי וזהו.

אליעד טוב בא נתקדם, ולמה אני רוצה שיהיה לי נוח כי אכלו לי כי שתו לי, אבל למה אני רוצה שיהיה לי נוח

שאלה כי אני לא רוצה שזה יפריע לי.

אליעד למה אני רוצה שזה לא יפריע לי

שאלה כי זה עוצר אותי.

אליעד אז מה אם זה עוצר אותך מה הבעיה

שאלה יש לי תוכניות.

אליעד אז מה שינו לך את התוכניות, מה קרה אני מדבר ברצינות לא צוחק איתך. בן אדם הולך עכשיו ברחוב לחתונה? בדרך בא רכב ונכנס בו, הוא סובל וכואב לו ושינו לו את התוכניות, מה הבעיה

שאלה יש מחויבויות

אליעד שינו לך את המחויבויות.

שאלה מה התשובה

אליעד בשלב הראשון אתה מבין שהרצון שלך הוא לא בשליטתך.

שאלה זה אני כבר מסכים.

אליעד אתה מסכים איתי. כמה אנשים לא היו מסכימים עם זה. בן אדם שאומר שהוא רוצה משהו? האם הוא מבין שזה לא הוא הרוצה? אלא יש משהו שגורם לו לרצות. זה אומר שאין לך בחירה חופשית, זה לא דבר קטן, אבל תבין שאם משהו מקלל אותך ואתה כועס עליו תבין שזה גם טיפשי, כי אין לו בחירה חופשית. אם אתה מבין שהרצון שלך לא בשליטתך, אז אף אחד הרצון שלו לא בשליטתו. אז אתה לא יכול להאשים את היטלר, אתה לא יכול לתת קרדיט לאדם שמציל אנשים.

אז ההבנה הראשונה שבן האדם חוקר, למה אני לא רוצה לסבול? הוא מגיע להבנה שיש משהו ששולט ברצון שלו. שמשהו זה, זה לא הוא, אם הוא יסתכל מספיק פנימה הוא יראה שמשהו שולט לו ברצון. אפשר לקרוא לזה אלוהים, היקום, המציאות, העולם, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה, זה לא משנה.

מה אתה בעצם מבין אחר כך, אתה מבין שאתה לא שונה מהכסא, מצד האמת, מצד האמת אתה לא שונה מהכסא, יש מישהו שמחליט שאתה תהיה פה והכסא שם, כאילו משהו שמחליט לא מישהו, שגורם לקיר לעמוד ולי לדבר. אין הבדל, מצד האמת אין הבדל, זה אטומים וזה אטומים.

התפיסה של האדם את עצמו משתנה, הוא מבין שהוא לא יותר מגרגיר אבק, שיקרא לעצמו הרבה גרגרי אבק זה לא משנה, הוא מבין שהרצון שלו זה לא שלו, כשהוא אומר אני רוצה, אני עשיתי, מה אתה רוצה? מה עשית זה כמו שרובוט ינסה לקחת קרדיט על מה שהוא עשה או להאשים את עצמו על מה שהוא עשה.

זה עדיין לא פתר לו את הבעיה של הסבל אבל זה שינה לו את כל חווית המציאות? אתה מבין שאתה לא מי שחשבת שהוא אתה, אתה לא שונה מרובוט. למשל ניקח רובוט והרובוט יסתובב, אנחנו רואים מי מפעיל את הרובוט, ולכן אומרים שהוא רובוט, אבל זה שלא נראה מי מפעיל את הרובוט זה לא אומר שהוא לא רובוט. גם הרובוט לא רואה מי מפעיל אותו, אולי מי שמפעיל אותו נמצא רחוק, ואולי בעוד מאה שנה יהיו רובוטים שיראו כמוכם ויבואו להרצאה ולא תוכל לדעת מי הם. תצטרך לחתוך אותו ולראות ממה הוא עשוי. בסוף לא יהיה הבדל.

בכל מקרה התודעה של האדם משתנה בהתאם לרצון שלו, כשהוא מבין שהרצון שלו לא שלו, זה לא הוא הרוצה, זה משהו רוצה דרכי. זה קודם כל משחרר אותך מהזדהות עם הרצון. הרצון לא שלך, אלוהים רוצה דרכי.

השלב הבא, יש כאן שלבים שאני עברתי, ואני מסביר לכם איך אני הגעתי לתחנה הסופית, יש רצף ותהליך שאתה עובר משלב לשלב. אחרי שהבנת שהרצון לא שלך, אתה מגיע להבנה שגם התודעה לא שלך, כי בהתחלה אתה אומר יש אני ויש רצונות, המציאות נעשית דרכי, אבל כשאתה טיפה מתפתח אתה שואל, אבל מי זה אני בכלל, יש מישהו שעושה אותי, אדם לא יכול להתחייב שמחר ירד גשם או לא, ואתה גם לא יכול להתחייב שמחר תהיה קיים. האדם מתכנן תוכניות ותוכניות, אבל הוא לא יכול להיות בטוח שמחר הוא יהיה קיים, לא בקשר למציאות, הקיום העצמי, שמחר לא יהיה אני. יכול להיות שהגוף שלך ימשיך להסתובב אבל לא יהיה אני יותר, ידברו איתך, אבל את לא תהיי פה יותר

שאלה לא הבנתי

אליעד מי את את הישות שאומרת אני, נכון שזוכרת מה היה לה, שחווה, מאוד יכול להיות, האם יש לך תעודת ביטוח שמחר תהיי קיימת? קיימת (לא חיה)

שאלה קיימת כן

אליעד איך את יודעת

שאלה מה זה קיימת

אליעד האם היא יכולה להיות בטוחה שהיא תהיה מודעת לעצמה לקיום של עצמה היא עכשיו מודעת לכך שהיא קיימת, נכון את מודעת לכך שאת קיימת

שאלה כן

אליעד האם את יכולה להתחייב שבעוד דקה תהיי קיימת, אולי בעוד דקה תהיה לך תודעה כמו של קיר, מכאן שאת לא קיימת. את אומרת אני רוצה וכו' ואולי פתאום המנגנון של האני שלך יפסיק, יהיה קצר ואין יותר אני.

הדתיים לדוגמא בונים על הגן עדן, מי מבטיח לך שתהיה קיים שם בכלל? אף אחד לא מתחייב שיהיה עולם, אני מדבר על הקיום העצמי של האדם. האם כולם הבינו אותי

שאלה הדתיים המטרה שלהם לקיים את המצוות של הקבה וכך הם מושכים את האור של הקבה לעולם הזה

אליעד אני יזרום אתך בנושא הזה כדי לא להיכנס אליו. רבי נחמן אמר ולא תבוא עליו השמש, מה זאת אומרת? שלא יעשה את המצוות בגין ביאת שימשו, שלא תעשה את המצוות כדי לקבל שכר בעולם הבא.

ביומו תיתן שכרו, מה הכוונה ביומו תיתן שכרו? רבי נחמן אמר שבן אדם עושה מצוות, שיעשה אותם בצורה כזאת שכרגע יקבל שכר, כאשר בן אדם עושה מצווה לעולם הבא אף אחד לא מתחייב לו שהוא יגיע לעולם הבא. הכוונה לא דווקא לבן אדם דתי, גם אדם שאומר שהיום אני יעבוד ומחר אני אהיה מאושר, גם הוא בונה על העולם הבא, עולם הבא זה לא רק אחרי המוות, אם האדם אומר שאם הוא יקנה את הדירה הוא יהיה מאושר, זה גם נקרא שהוא בונה על העולם הבא, הוא אומר אני אתאמץ פה ומחר שאקבל את המשכורת או שאתחתן או שאתגרש יהיה לי יותר טוב, זה נקרא העולם הבא. והרעיון הוא, שאף אחד לא יכול להתחייב על העולם הבא, מה הכוונה? אתה לא בטוח שיהיה מחר ואולי פתאום אלוהים יחליט שאין עולם, כי ככה בא לו, כמו שהיה מפץ גדול ככה בשנייה יכול לא להיות מפץ גדול.

שאלה השאלה כאן למה אתה מתקשר, אם אתה מתקשר לחזל ולומד מה הם אמרו, אתה מבין מהו העולם הבא, אנשים יושבים ונהנים מהשגות אלוקיות, זה עולם הבא, נהנים מזיו השכינה.

אליעד הבנתי אותך, סך הכל אמרתי שבן אדם צריך להגיע למצב שכול מה שיש בעולם הבא שיוכל לחוות כאן, זה מה שאמרתי, לא התווכחתי איתך. מה שאתה רוצה יש בעולם הבא

שאלה עד גבול מסוים.

אליעד כמה שאפשר, בכל מקרה אני כרגע מדבר על היבט אחר, ההיבט הוא שהתודעה של האדם היא ביטוי של משהו אחר, שבן אדם אומר אני, זה בעצם כמו שהיד הזאת היא לא ישות עצמאית אלא חלק ממשהו אחר, אתה אומר אני, הכוונה היא חלק אלוה ממעל, מה זאת אומרת חלק אלוה ממעל? אלוהים יכול להווה אותה ויכול לא להווה אותה, זה נקרא אפשרי המציאות ומחויב המציאות, רבי נחמן אומר שהאדם כל זמן שלא חזר בתשובה שלמה, אין לו הוויה כלל. מה זאת אומרת שאין לו הוויה כלל, הכוונה שהוא לא קיים כלל, ורבי נחמן אומר שבן האדם חוזר בתשובה הוא בעצם מתהווה כי יש שני דברים, יש דבר שהוא מחויב המציאות ויש דבר שהוא אפשרי המציאות. כל דבר שקיים הוא אפשרי המציאות, מה זאת אומרת אפשרי המציאות? הוא יכול להיות קיים ויכול לא להיות קיים. כל הדברים בעולם הם אפשריים. אתה יכול להיות קיים ואתה יכול לא להיות קיים, יכול להיות עולם ויכול לא להיות עולם, חוץ מדבר אחד ששמו בישראל מחויב המציאות, שזה אלוהים, הבורא, המציאות הקוסמוס, דבר אחד חייב להיות קיים בסוף ולא משנה איך תסובב את העניין, זה כמו שאלוהים חושב אותנו, אם אדם מתבונן בלמה הזה, הוא בסוף מגיע להבנה שבסוף יש משהו שחושב אותך וחושב את הרצון שלך, וחושב את הכל. ובעצם אין לך הוויה, אתה לא קיים בזכות עצמך, אתה רק ביטוי של משהו אחר, זה כמו נגיד שמישהו חולם חלום, ובתוך החלום מישהו בא ואומר לו אתה לא באמת קיים אתה בתוך החלום, מי שולט בך? ההוא שחולם את החלום, אם הוא מתעורר אתה לא קיים, זאת הכוונה שאמרתי שהאדם לא יכול לבטח את הקיום שלו, כי אם אלוהים יפסיק לחשוב אותך, אתה לא תהיה קיים. אתה בתוך המחשבה של אלוהים, הוא חושב אותך. הוא כרגע חושב שיהיה פה קיר, הוא כרגע חושב שאתה תבין אותי

שאלה הוא מחייה אותי

אליעד כן מחייה, מהווה? חולם זה הכל אותו הדבר, כל הרעיון הוא שקיומך לא תלוי בעצמך, יש משהו שמחייה אותך.

מה אחר כך קורה, התחלנו שכואב לי הראש, שאלנו למה כואב לי הראש, למה יש לי רצון כזה? למה יש לי רצון? מישהו מכניס לי את הרצון? אחר מגיע להבנה שהרצון לא שלו וגם התודעה שאומרת אני, ואני, האני לא שונה משולחן, כמו שיש שולחן יש אני, אנשים עושים הפרדה. מצד הפרספקטיבה של אלוהים, שולחן, אליעד, מצלמה - זה אחד, יש דבר שמהווה את הכל. זה כבר עשה לבן אדם ניתוק חלקי עם הרצונות שלך, זה בודד אותך מהרצונות, מה שקורה בשלב הבא בעצם? אם אתה נמצא בזה מספיק זמן אתה מגיע להבנה, מי אתה באמת? שאתה באמת אלוהים. מה הכוונה שנניח שליד הזאת יש תודעה עצמית והיא עושה פעולות, ואז פתאום היא חושבת לעצמה, מי אני? מה אני? מה מפעיל אותי ואז היא מבינה שהיא בכלל חלק ממשהו אחר? ואז היא בשלב מסוים, כשהיא תגיד אני, היא תתכוון לאליעד, ואליעד בשלב מסוים שהוא אומר אני הוא מתכוון למציאות, להוויה הכללית, זה כמו ישות בתוך חלום, שבן אדם נמצא בתוך חלום ואומר אני, אז הוא מתכוון לאני ואתה וזה וזה, אבל אם הוא היה יודע שהוא בתוך חלום, למי הוא אמור להתכוון לישות שחולמת את החלום, למי שחולם את החלום. זה בכלל משנה את כל תפיסת המציאות שלך. עכשיו כאשר אתה קולט שמי שאתה באמת זה בכלל ההוויה הראשונה, הכוח הראשון שמניע את הכל, א כבר יש פה משהו חדש, זה נקרא שאתה באמת קיים, כי עכשיו אתה באמת אלוהים, ואתה מתחבר לזה, ואז כל מה שקורה בעולם זה ביטוי של הרצון שלך, אם עלה נופל מהעץ הוא נופל כי אתה רוצה שהוא ייפול, אם כשאתה אומר אני, אתה מתכוון לאלוהים, יש גם אלוהים שהוא כרגע מפעיל את אליעד, ומעמיד את הקיר, יש כמה אני, יש האני הראשון, והאני הזה עושה את הגוף ואת הצמצום, וכו' ואז אתה מגיע להבנה, אם אתה באמת מבין את זה, אז החוויה היא תוצאה של הבנה. אם לבן אדם כואב הראש, זה לא יפריע לך כמו שזה יפריע לך אם לך יכאב הראש, למה כי את אומרת זה אני? וזה לא אני, אבל אם אתה מבין באמת שאתה זה בכלל השורש, אז אתה חווה את הכאב ראש של עצמך, שזה בכלל אתה שרוצה שיכאב לו הראש, אתה עכשיו רוצה להיות קיים, ואתה רוצה שיהיה כאב ראש, ואתה רוצה שאליעד יסבול מזה וכו'. כל מה שבאתי להגיד שזה כאילו מתהפך, איך מתחיל הרע הרע מתחיל מהתנגדות רצון? מהי התנגדות רצון שיש מציאות שלא תלויה בך? שאין לך עליה בחירה, יש רצון שהוא שלי ואני לא רוצה אותו, ואז יש התנגשות ואתה בבלגן. אבל אם אתה חוזר לנקודת ההתחלה, לפני הבריאה, אתה כאילו מתחבר לשורש, מה שנקרא עשה רצונך כרצונו? בטל רצונך לפני רצונו, שאז אתה כאילו מזדהה עם הכוח הראשון שמניע את הכל, אז ממילא כל מה שקורה זה ביטוי של רצונך.

מה שרבי נחמן באותו הקשר אמר שלא תבוא עליו השמש, אל תעשה את המצוות בשביל העולם הבא, ביומו תעשה שכרו, תנסה לעשות את המצוות בשמחה כזאת שתהנה מעצם קיום המצווה. ורבי נחמן מסביר מהי דרגת השמחה, ישמח ישראל בעושיו, כמו שבן אדם יוצר כלי, אז האומן שמח בכלי שהוא יצר, אז אתה צריך להגיע לחווית מציאות כזאת, שאת כל המציאות אתה תחווה שאתה זה שיוצר אותה.

מה שאני אומר בסופו של התהליך, שאם עכשיו את הבמאית של הסרט טום וג'רי, שאני מאוד אוהב אותם, למה אני אוהב אותם? כי הם כל הזמן רבים אבל אוהבים אחד את השני, וזה הכי יפה בעולם, אין יותר יפה מזה, בעצם כל הרעיון הוא שאין מריבות אלא אהבה, אז אם את הבמאית של הסרט ואת רואה שמתעללים בתום או בג'רי את מרוצה מזה, למה כי זה ביטוי של הרצון שלך? אני רוצה שתום יסבול, אני רוצה שג'רי יסבול, אם את מספיק מתבוננת פנימה את מצליחה להגיע למצב שבו את מסתכלת על כאב ראש כמו להסתכל על דמות בסרט מצויר. זה הרעיון, זה נקרא ביטול, מעל זה יש עוד דברים, אבל זה הבסיס.

שאלה אנחנו לא שמה בחוויה

אליעד כל מה שטענתי בסיכום, הכאב הפיזי הוא לא בעיה בכאב הפיסי הוא בגלל חוסר התאמה בין הרצון שלך לבין המציאות. ואם היית בהבנה אמיתית מי את, ומה את, ומה את רוצה, היית מגיעה לחווית מציאות כזאת שכל מה שהיית רואה, היית חווה שזה ביטוי של רצונך. אם זה ביטוי של רצונך, זה נקרא ביטול מוחלט, ביטול כל הרגשותיו, מה שנקרא התפשטות הגשמיות.

רבי נחמן אומר בביטול כל הרגשותיו? שלא תרגיש שאתה קיים כישות נפרדת, שתגיד אני תתכוון לאלוהים הראשון, למציאות, הוויה הראשונה, ואז אתה לא יכול להיות בהתנגדות עם העולם, כי אתה עושה את העולם.

שאלה האם אפשר להגיע לזה

אליעד ברור, הסברתי לך גם איך. קודם כל זאת ההבנה, בשורה התחתונה ההתבוננות הפנימית משנה את התפיסה שלך את עצמך, את הרצונות שלך, את התודעה שלך, ואז היא גם משנה את החוויה שלך. זאת הפואנטה.

שאלה אתה הסברת באתר לגבי אהבה עצמית, שהאדם צריך לאהוב את כל ההיבטים שבמציאות, אולי אתה יכול להסביר איך בן אדם יכול לאהוב את אותם חלקים שהוא לא אוהב.

אליעד זוהי בדיוק התשובה, יש פה כמה תשובות. קודם כל אם אתה מסתכל מספיק פנימה, בסוף התהליך אתה מזדהה עם הישות הראשונה שעושה את הכל, ואז לא תוכל להגיד זה טוב וזה רע, מאוד פשוט.

שאלה אבל איך זה משנה את התפיסה, לגבי אותם תמונות שהוא רגיל לראות שהם לא מוצאות חן בעיניו

אליעד כשאתה אומר לא מוצא חן בעיני, אתה מתכוון שאתה לא רוצה את המציאות, נכון יש אותי, יש את המציאות, ואין התאמה ביניהם. ואם אתה היית חווה את עצמך שאתה הוא אלוהים, אז לא היית אומר שאתה לא רוצה את המציאות, אני צודק או לא צודק

שאלה לא כל כך הבנתי את זה.

אליעד אני אסביר שוב, כאשר אתה מסתכל על עצמך, אתה אומר אני לא אוהב את המציאות שלי, את מה שאני חושב, ומה שאני מבין.

שאלה חלקים מסוימים

אליעד בסדר, חלקים, זה לא בשליטתך, אם תבין כשאתה מסתכל פנימה, תבין שאתה אלוהים הראשון, כמו ישות בתוך חלום, שרואה תמונה ולא אוהב את התמונה, אבל אם תבין שאתה הוא זה שחולם את החלום, אתה תבין שאתה הוא זה שרוצה שתהיה שם התמונה. אתה לא יכול לכעוס על זה, אתה רוצה את זה.

שאלה וזה שבחר בשבילי, מדוע הוא בחר דווקא בזה

אליעד זאת שאלה מאוד מעניינת? אתה שואל למה אלוהים עושה דווקא את זה ולא אחרת, אבל מבחינתך אם אתה מבין שאתה הוא הרוצה, אז הסתדרת. קודם כל אין אצלך התנגדות רצון, כי אני רוצה את המציאות

שאלה זאת אומרת לקבל את המציאות כמו שהיא.

אליעד זאת תוצאה, לקבל את המציאות כמו שהיא זאת לא דרך, זה לא טוב אני אתחיל לקבל את המציאות כמו שהיא, כי זה לא יעבוד לך, כולם ניסו ולא הצליחו, אם זה היה מצליח, לא היית בא לכאן, כי שמעת את השיטה כבר קודם, ניסית לקבל את המציאות וזה לא עבד ולכן באת.

הנושא פשוט, למה שאני אקבל את המציאות כמו שהיא אם אני לא רוצה אותה

שאלה כי אני יודע שהוא בחר אותה בשבילי

אליעד אבל למה שתרצה אותה יש לך ברירה להתלונן.

שאלה הוא יכול לשנות.

אליעד אם אתה יכול לשנות אז אין שאלה בכלל? הרעיון הוא יותר מזה שגם כאשר אתה יכול לשנות, אתה תשנה מתוך בחירה ולא מתוך שרע לך. אלוהים משנה מסיבותיו שלו, הוא משנה את היד שלי למשל מפה לשם אבל הוא לא משנה בגלל שרע לו, בן אדם שרע לו משנה, למה משנה כי רע לו? אבל זאת לא השלמות, אתה צריך לשנות מתוך מקום שטוב לך. גם אלוהים משנה אבל זה אחרי שטוב לו. המציאות מתהווה מתוך האחדות למרות שיש שינוי, אבל בבסיס יש אחדות. זאת אומרת שאין שום סיבה שיהיה או לא יהיה עולם, ואף על פי כן יש לנו עולם. יש לנו במציאות של הזמן שינויים שזה בעצם מבטא תכליתיות, מטרה, להגיע לאיזה שהוא מקום, אחרת לא היה שינוי, אבל מצד אלוהים אין לו באמת מטרה, אין לו צריך או לא צריך, יש פה שני תהליכים בו זמנית, מה שאני רוצה להגיד שאם אתה מצליח להזדהות עם התודעה הראשונה אז אתה גם חווה כמוה את המציאות? כאשר אתה עושה פעולה זה לא בגלל שרע לי כאן ואני רוצה לשנות, אלא שניהם טובים לי ובכל זאת אני רוצה לשנות. אצל אלוהים הכל אחד ובכל זאת הוא משנה. זה לא עניין שבו אני אומר שאני אוהב את הכל, זה לא עובד.

שאלה הבנתי בהרצאה ומהספר שלך שהאדם צריך לאהוב את הטוב וגם את הרע כמכלול המציאות ואז כפועל יוצא אתה תאהב כל דבר.

אליעד ואז נשאלת השאלה איך ואז אני עונה לך שאם תבין את המציאות, תאהב אותה, מה זאת אומרת אם תבין את הסיבה ואת כל התהליכים

שאלה אבל עדיין זה לא מביא אותי לאהבה

אליעד השאלה היא האם אתה חווה את זה אם מישהו זורק עליך אבן? האם אתה מבין שאלוהים זורק עליך אבן

שאלה נניח שכן.

אליעד לא נניח? טוב, אם נניח שכן וזה יהיה לך 24 שעות ביממה, ואם תבין שכשאתה אומר אני רוצה, זה אלוהים שרוצה, אז תגיע להבנה שאתה בעצם רוצה את כל המציאות, ואז נפתרות לך כל הבעיות.

שאלה אני יכול לשאול למה רציתי שיזרקו עלי אבן

אליעד אתה צריך להבין למה דברים קורים, אז קודם כל תגיע להבנה שזרקו עליך אבן לא בגלל שמישהו שונא אותך, אלא בגלל שעכשיו אלוהים רוצה שיזרקו עליך אבן.

שאלה או קי

אליעד אתה מרגיש את זה

שאלה כן

אליעד עכשיו מישהו מקלל אותך ונותן לך מכה, לא אכפת לך אתה אומר זה אלוהים רצה אתה באמת מרגיש את זה

שאלה אני שואל למה זה קרה, למה אלוהים או העצמי הגבוה שלי זימן לי את החוויה הזאת. מה יש לי ללמוד מזה.

אליעד אבל מבחינתך שאתה רוצה משהו? האם יש לך בחירה חופשית

שאלה לא

אליעד לשום דבר? האם הגעת לתכלית

שאלה הגעתי לידי הבנה שמהות גבוהה מנחה אותי ובוחרת בשבילי? יש לי איזו שהיא תחושה שאני בחרתי, אבל ברמה המהותית משהו יותר גבוה עשה את הבחירה.

אליעד למשל כשאתה מדבר על המנורה למעלה האם אתה חווה שאתה והמנורה אחד האם אתה אומר זה מנורה וזה אדם - הם דברים שונים מה אתה חווה, הפרדה או אותו הדבר

שאלה יש איזה מכנה משותף

אליעד לא, מה אתה חווה כשאתה עכשיו מדבר על עצמך? אתה חווה משהו, האם שכשאתה תדבר על משהו אחר תחווה אותו הדבר דוגמא למשל אתה מדבר על הכסא? אתה חווה כסא, אתה מדבר על השולחן אתה חווה שולחן, נכון כסא ושולחן זה אותו הדבר, אבל כשאתה מדבר על עצמך, נגיד מישהו יחתוך את הכסא, תגיד תראו חותכים את הכסא, עכשיו מישהו יחתוך אותך, ואתה תגיד עכשיו חותכים אותי, האם תרגיש אותו הדבר

שאלה לא

אליעד למה לא? הרי זה אותו הדבר

שאלה כי יש עדיין הפרדה

אליעד כי אתה לא ממש חווה את זה.

שאלה אי אפשר

אליעד אתה החלטת שאי אפשר, איך אתה יודע שאי אפשר קודם כל אל תגיד אי אפשר

שאלה אני אשאל אותך? האם אתה אומר שכן אפשר

אליעד כן

שאלה אתה אומר שיש אנשים שהם במצב הזה

אליעד כן

שאלה אם יש שני אנשים? האם תוכל להגיד שזה במצב הזה והשני לא במצב הזה

אליעד רק אם הם ידברו. רק אם הם יפתחו את הפה ויסבירו משהו? אני אוכל לדעת. אין אפשרות לדעת, יכול להיות שאתה אולי באת להתעלל בי, אני אומר לך דוגרי, אני יכול לבוא להרצאה של מישהו, לשאול אותו שאלות בנאליות, ואני יודעת את התשובות וכו'. אי אפשר לדעת זה הכל פונקציה של שכל, זה לא עניין חיצוני.

תראה גם אני אם יחתכו את השולחן או אותי יהיה אצלי הבדל.

שאלה אז הגעת לזה או לא

אליעד התכוונתי שכרגע יהיה הבדל, ואני אסביר לך, הנושא פשוט, בעולם הפרקטי שלנו אם הייתי בתודעה הזאת לא הייתי בא להרצאה היום, כי אם באמת הייתי חווה שהכל אחד, לא הייתי מדבר איתך עכשיו, אין רצון, אין תודעה, אני לא אוכל ולא שותה, אין כלום. העניין הוא שיש כמה פרספקטיבות, יש את הפרספקטיבה הפנימית והפרספקטיבה החיצונית, אותו דבר לגבי הנושא של אלוהים, כשאני אומר שיש שני אלוהים, ואם מישהו שמע את זה באתר, אני יסביר למה אני מתכוון, שני אלוהים הכוונה שיש תפיסות שונות של אלוהים, זאת הכוונה. אם זה מעניין מישהו, אז רבי נחמו אמר שבעולם הבא יחזרו בתשובה אלו שתפסו את אלוהים בצורה מעוותת בעולם הזה. מה הכוונה ומי שרוצה קבלה יש שכינה פנימית ושכינה חיצונית, הכוונה שכלפי חוץ אלוהים מתגלה אלינו כישות שמשנה דברים כל הזמן, הוא בורא עולם, כל הזמן מחליף את המצבים בתוך העולם וכו', אבל בתוכו אין אצלו שינוי. עכשיו כרגע אצל אלוהים אין שינוי ויש שינוי זה באותו רגע, בא נחליף את המילה אלוהים לחדר למצבים, כרגע המקום הזה כולו למרות שהוא נפרד, הצד הזה נפרד מהצד השני ומחר נפרד מאתמול, אף על פי כרגע הם בו זמנית גם ישות אחת. מה זאת אומרת מבחינה פיסיקלית, בואו נבדוק, מהו כסא - אטומים? נבדוק פנימה, פנימה, אלקטרונים וכו' בסוף נגיע למסקנה שכל דבר עשוי ממקום ומזמן, ובסופו של דבר נגיע להבנה שהמקום והזמן עשויים מאין מקום וזמן, לפני המפץ הגדול. לפני בריאת העולם לא היה כלום, נכון ממה נהיה הכל מכלום, מה זה אומר שזה עשוי מכלום

שאלה זאת אנרגיה דחוסה.

אליעד לא אכפת לי? מבחינתי היא ללא מקום וללא זמן, נכון לפני ההתהוות של העולם לא היה מקום וזמן, מסכימים על הנושא הזה אם אנחנו טוענים שהמקום והזמן מתהווים, זה אומר שהם מתהווים מאין מקום וזמן. מה זה אומר פרקטית, זה אומר שכרגע המציאות שלנו עשויה מאין מקום וזמן שבעברים קוראים לזה כלום. מה אני רוצה להגיד בעצם, שיש כמה פרספקטיבות, יש את הפרספקטיבה החיצונית והפרספקטיבה הפנימית. הפרספקטיבה הפנימית היא הכל אחד, אין שום שינוי, אין הבדל בין לפני הבריאה ואחרי הבריאה, ובפרספקטיבה החיצונית יש שינויים, לכן ברמה הפרקטית ביום יום, האדם כן חי בעולם של שינויים, הוא אוכל שותה וכו' אבל ברמה הפנימית אין הבדל בין מקום וזמן, ליש ואין וכו'.

שאלה אמרת שאם היו מנסרים את השולחן או אותך היית חווה את זה אחרת.

אליעד אני כרגע שתיתי, אם שתיתי זה אומר שאני חווה הבדל בין צמא ללא צמא, יש ההבדל, אף על פי כן יש שני פרספקטיבות, יש את הרובד של השינויים וברובד הפנימי בתוך תוך תוך תוכי אין אצלי הבדל ביניהם, בין לפני אחרי, לשם לפה, לטוב לרע, בדיוק כמו אצל אלוהים או במציאות, שמצד האמת אין הבדל ובכל זאת הוא בורא ויוצר ומשנה.

שאלה אז אם עכשיו אתה נפצע, אתה הולך לבית חולים

אליעד ברור

שאלה אבל גם אומר שזה קורה ולא קורה

אליעד בנוסף אין הבדל בין קורה ללא קורה

שאלה מה אגיד לך

אליעד זה נשמע לך מדע בדיוני. אבל השאלה היא, מה היא האמת אם באמת תתבונני במציאות את תגלי שמצד האמת כל הדברים מתרחשים וגם לא מתרחשים? אני יחזור איתך לדוגמא של החלום. את עכשיו ישנה וחולמת חלום, ובחלום קורים מלא התרחשויות, עכשיו אנחנו מסתכלים עליך כשאת חולמת, האם ההתרחשויות באמת מתרחשות

שאלה כן

אליעד לא? פה, פה באמת בחדר, האם הם מתרחשות באמת

שאלה לא

אליעד אז הם מתרחשות או לא מתרחשות גם וגם? הם בתוך החלום מתרחשות ובחוץ הם לא מתרחשות

שאלה במימד אחר

אליעד אבל הם גם מתרחשות, וגם לא מתרחשות. הרעיון הוא שמצד אלוהים אין הבדל.

שאלה מבחינתך הם לא מתרחשות

אליעד מבחינת האמת

שאלה למשל עכשיו אני חושבת מחשבה, היא קיימת במציאות.

אליעד היא קיימת וגם לא קיימת בו זמנית, אם אני מדמיין פיל הוא קיים ולא קיים בו זמנית

שאלה היא קיימת

אליעד האם היא קיימת כמו השולחן הזה כולכם רואים את השולחן הזה. המחשבה קיימת בדרגה אחרת.

שאלה קיימת בדרגה אחרת זה לא, לא קיימת.

אליעד אני אסביר לך למה אמרתי את זה, כי מבחינת הפרספקטיבה הגדולה ביותר זה בכלל לא קיים.

שאלה יש לי עכשיו מחשבה בראש, אתה אומר שהיא גם קיימת וגם לא קיימת...

אליעד אני אסביר לך את מה ששאלת, את אומרת למה אתה אומר שזה לא קיים, תגיד שזה קיים בדרגה אחרת. למשל את חולמת חלום, יש כאן כמה מצבים, דבר אחד הוא קיים התוך החלום שלך, דבר שני מבחינת החדר שלנו זה קיים פחות, זה קיים אבל אנחנו לא רואים את זה, ומצד התודעה הראשונה זה לא קיים בכלל. אני אתן לך דוגמא, את מכירה את המושג שנקרא חלום בתוך חלום בתוך חלום בתוך חלום, אדם חולם וכשהוא מתעורר הוא רואה שהוא בתוך חלום ואחר שוב הוא רואה שהוא בתוך חלום, עכשיו אנחנו צריכים להסכים שככול שהחלום פנימי יותר כך הוא פחות אמיתי.

לחולם זה ממש אמיתי, אבל פחות אמיתי מהצד שלנו, זה חלום ולא מציאות, יש הבדל בין חלום למציאות

שאלה כן, אבל זה קיים וזה קיים

אליעד אני לא מתווכח איתך, אז את שואלת למה אני קורא לזה לא קיים

שאלה תגיד קיים ברמה אחרת

אליעד אני אסביר לך למה אני קורא לזה לא קיים, מה הכוונה במושג לא קיים? לא קיים פירושו שכל הדברים קיימים כישות אחת, זה נקרא לא קיים, לא שזה לא קיים, זה קיים כישות אחת. אם ניקח את הכוס והכסא ואותך ואת כל הדברים ונכניס אותם לתוך נקודה אחת, האם הם קיימים כן? וגם לא, הם קיימים, ניקח את הקוסמוס כולו ונדחס אותו לנקודה אחת, ונסתכל על זה, יש שם שולחן כן, באמת יש שם שולחן לא, זה גם וגם.

מה את חושבת שהיה פעם המפץ הגדול

שאלה כן

אליעד יופי, לפני המפץ הגדול היה השולחן הזה

שאלה כנראה שבפוטנציה

אליעד אז היה פוטנציאל, בסדר ומה היה לפני הפוטנציאל, זאת הכוונה שלי שזה קיים כפוטנציאל. אם היינו עכשיו לפני המפץ הגדול והיינו מסתכלים סביבנו, האם היינו יכולים להגיד פה השולחן לא? כי עדיין אין מקום, אין זמן. זאת הכוונה לא קיים, הכוונה לא קיים כישויות נפרדות.

האם הבנת למה הכוונה לא קיים, אפילו אם לא קיים כרגע אבל הפוטנציאל שלו תמיד קיים. הכוונה לא קיים כישות נפרדת, זה קיים כישות אחת.

תסתכלי, יש לך שכל ואת רואה כרגע כסא, ואת חווה כסא, יש לך חושים שרואים כסא, והשכל שלך רואה כסא, אותו שכל בדיוק מהיכן הוא מקבל את המידע, התודעה שלך חווה כסא, כי המידע נכנס דרך החושים, השכל מנתח את החושים וחווה והתודעה חווה את הכסא. עכשיו השכל שלך יכול להסתכל לעוד מקום הוא יכול להסתכל על הכסא אבל יכול להסתכל על הדברים מפרספקטיבה נוספת, מפרספקטיבה של לפני הבריאה, הפרספקטיבה של המהות של הדברים, או קי

אני אסביר שוב, זה כמו שיעור בסינית למי שלא מכיר את הנושאים האלו, אבל צריך להסביר זאת, הדבר האחרון שמעניין אותי בחיי היום יום זה הנושאים האלו, זה לא מעניין אבל צריך לעבור את זה, לדוגמא לימוד אנגלית, אחרי שתלמד אנגלית, תדע אנגלית אבל בתחילה עליך ללמוד אנגלית ולהבין את המושגים, צריך לדעת את כללי המשחק ואחרי לא תצטרך להתעסק איתם.

יש פה כסא, יש פה דברים שונים, מה זה כסא ממה עשוי הכסא עשוי מחומר ועץ? ואני זה תודעה וזה חומר וזה מדבר, בסוף התהליך מגיעים להבנה שהכל מתהווה מדבר אחד, מה זה הדבר ואיך זה קשור להכל אחד מה הדבר הבסיסי ביותר בקיום שלנו? מקום וזמן. המקום זה ימינה שמאלה וכו' והזמן אתמול היום מחר וכו'. ממה עשוי הזמן ממה עשוי מימד המקום לפי כל התיאוריות אז הזמן והמקום עשויים מישות אחת שהיא לא זמן ולא מקום.

שאני אומר לא זמן ולא מקום איך זה נראה לא מקום ולא זמן, תדמיינו שניקח את כל הקוסמוס ונלחץ אותו לנקודה, תיקחו את כל רצף האירועים, תדחסו אותם לנקודה, תקבלו נקודה אחת ואחר כך תמחקו אותה, זה נקרא כלום. זאת אומרת שכרגע זה עשוי מכלום, השכל שלך מקבל מידע דרך החושים שיש פה כסא ופה כוס וכו' וכו' שיש ישויות נפרדות. אבל השכל שלך אם הוא מתבונן לתוך המציאות הוא גם יכול לקבל מידע נוסף ולחוות את האחדות. יש לך שתי חוויות בו זמנית. ואת גם חווה את האחד, אין טעם שתגידי הצלחתי או לא הצלחתי כי אין שום הבדל ביניהם, גם האירועים בכלל לא קורים, ובו זמנית הם גם קורים, וזה באמת ככה.

שאלה זאת אומרת שהנפרדות היא אשליה

אליעד לא, יש כאן פרספקטיבה שיש גם נפרדות וגם אחדות.

שאלה איך ניתן להגיע לזה

אליעד על ידי חקירה מתמדת, זה עניין של הבנה, לא ביום אחד מגיעים לזה, זה תהליכים. קודם כל צריך לרצות ליהנות יותר, איך נהנה יותר? אתה בסופו של דבר מבין שזה לא משנה מה קורה לך, אלא מה שחשוב זה איך אתה חווה את מה שקורה לך. אתה מגיע להבנה זאת מאוד מהר, אתה מבין שמה שחשוב זה מה אתה חווה.

שאלה אפשר להשתגע מזה

אליעד זה לא מיד, בהתחלה הלכתי עם דעות שצריך לאהוב את מה שיש, וחשיבה חיובית, ויישמתי אותם וזה עבד לי, ואז גיליתי שאני רוצה יותר טוב, וגיליתי שאני לא מצליח לעשות את זה 24 שעות ביממה בלי הפסקה, אתה יכול לאהוב את מה שיש אבל אתה לא באמת אוהב את מה שיש, אם רע לך האם אתה רוצה שיהיה לך רע ואז הבנתי שאני חייב להבין את מנגנון הרצון, הבנתי שהכל בסופו של דבר סובב סביב הרצון, ככול שאני רוצה את המציאות - יותר טוב, ככול שאני רוצה פחות ככה - יותר רע, אמרתי שאני צריך לפצח את הרצון, מה פשר הרצון אמרתי לעצמי אם אתה חכם כל כך גדול ומכיר את כל התיאוריות ויודע בדיוק איך להיות מאושר? אז למה אתה לא מאושר, ואז חשבתי אני חייב להבין מה קורה כאן. בשלב ראשון הבנתי שאני בכלל לא בוחר, שרק חשבתי שאני בוחר, אחר הבנתי שיש משהו ששולט בי ברצון, אמרתי יש מישהו שמתעלל בי, שולט בי, ואז התחלתי להתבונן, מהו רצון? מי הוא האני? האם אני זה המחשבה שלי? האם המחשבה חושבת אותי? אולי אני בתוך חלום של עצמי, אולי אני זה העולם, חשבתי את כל האפשרויות הקיימות, בסוף התהליך הבנתי שיש רק דבר אחד שעושה את התודעה שלי, בהתחלה זה היה הרצון, אחר הבנתי שהרצון הוא לא שלי, ואז הבנתי שהכל קורה דרכי, ואחר הבנתי שזה לא דרכי אפילו, מי זה דרכי? מה אני הכל קורה? יש התרחשויות שאחדים מהם זה אני, אני רוצה, או לא רוצה, זה כואב לי וכו'. במצב כזה כאילו מתבטלת לך התודעה, הכוונה שמתבטלת לך ההגדרה של החוויה של אני אליעד רוצה, יש מציאות שיש אליעד, יש הרבה דברים ואחד מהם זה גם אליעד, ואז לדוגמא הייתי יותר בחוויה של שאם יחתכו אותי או את השולחן זה אותו דבר, כי כל כולי התבוננתי בדברים, עם כל הראש שלי הייתי בנושא הזה. ומפה לשם ומשם לפה אחרי תקופה מסוימת כשאדם מתבונן בזה הישות שלו נעלמת, זה נקרא ענווה, אין אני וענווה יכולים לגור בכפיפה, ויש ישות אחת שמנהלת את הכל, ואז פתאום אתה מגלה שאתה בתוך חלום, שבעצם אתה בתוך חלום, חולמים אותך, ואז מה שקורה לך אחר כך שהתודעה שלך, אומרת שבעצם אני זה מי שחולם את החלום, אז כאן כל הסיפור משתנה לך, זה הכל עניין של התבוננות, זה תהליך שקורה לך, ואז אתה נמצא באשליה שמנהלים אותך, אבל למעשה אתה גם רוצה את זה. למעשה זה הרבה חוויות שאתה עובר בדרך. ואז אתה אומר אני רוצה את זה, אבל למה שארצה את זה, הקטע הוא שכמו שבן אדם שואל את עצמו למה אני רוצה את מה שאני רוצה, כאשר הוא יגיע להבנה שהוא זה אלוהים, הוא גם ישאל את עצמו מדוע אני רוצה את מה שאני רוצה, אבל הוא לא ישאל על אלוהים למה הוא רוצה, אלא ישאל למה אני רוצה ויתכוון לאלוהים. הוא ישאל למה אלוהים רוצה בגוף ראשון. זאת בכלל הבנה וחוויה אחרת לגמרי, ואז אתה מגלה דרך התבוננות זו מה בכלל מניע את אלוהים, ואז אתה מגלה שיש לך את המחוץ למקום והזמן, שזה בכלל אחד, שהמציאות והאמת זה הכל אחד, וברגע שסיימת להבין את זה, זה מתחיל לעבוד.

שאלה האם התוצאה היא הרגשת אושר

אליעד אני יכול להגיד לך שבדרך הייתי הרבה יותר מאושר מהיום. כאילו בהגדרה. היום ברור שאני יותר מאושר מאתמול, כשאתה מסתובב בכדור הארץ בלי להבין מה אתה רוצה מעצמך, ופתאום אתה מתחיל להבין, רגע, יש כאן משהו אחר, כמו שהבחור כאן דבר שבעולם הבא יש השגות אלוהיות, מה זה אומר? שאתה חווה את האלוהות, מבין את רצונו, מה הוא רצה? למה הוא רוצה דרכי? אתה מבין את כל התהליכים, מה שנקרא כאילו מהו עולם האמת? אתה מתחיל לראות מהי האמת, אז בהתחלה זה מאוד כיף לך, למה זה כיף לך? זה כמו בן אדם עני שזוכה בלוטו, אז הוא מאוד שמח, אבל אחר כך אתה מתרגל שטוב לך, לכן היום אני פחות שמח ממקודם, אבל אני מעדיף את המצב היום.

שאלה שמעתי את ההרצאה של הקבצנים, ודווקא הבן אדם הכי מסכן יש לו את העצה הכי טובה לתת לך.

אליעד נכון, בעצם מה אתה שואל

שאלה האם יש לך התנגדות לזה

אליעד אני אסביר למה הוא מתכוון, רבי נחמן היה בחור מאוד חכם

שאלה אתה תמיד מצטט אותו.

אליעד הוא היחיד שאני מצטט אותו, למרות שהוא אמר בדיוק ההיפך ממני, הוא היחיד שאני יודע שהוא מסכים איתי. יש סיפור של רבי נחמן שנקרא שבעת הקבצנים, מעשה בשבעה קבצנים בספר סיפורי מעשיות, ושם רבי נחמן מדבר על התפיסה של הזמן ושל המקום, יש באתר פירוש של הסיפור, רבי נחמן אומר שהאדם דומה לילד שהלך לאיבוד ביער, הוא לא יודע מי הוא, חיות טורפות אותו, אז מי שמציל אותו זה בעצם קבצן, מה הכוונה קבצן מישהו זקן? מה הסיפור בקבצנים? אותו קבצן שהציל את הילדים ביער, היה עיוור, חרש, כבד פה, ללא ידיים, ללא רגליים, צוואר עקום ועם גיבנת, אתה אומר זה תחתית המין האנושי, בא נגאל אותו מיסוריו, והוא גם קבצן שמקבץ נדבות, ובכלל הם גם חשבו שהוא לא מבין אותם, למעשה הוא הציל אותם. מה זה אומר, ואני הסברתי שם מה הנושא של הקבצנים, וכל הסיפור זה שהקבצן אומר לילדים אני ייתן לכם את החיים הטובים שלי, כי כולם סובלים ולי טוב, לי טוב מבפנים, ואפילו העשירים מסכימים שיש לי חיים הכי טובים, למעשה רבי נחמן מנפץ את הקונספט של מה זה חיים טובים. עכשיו, לדוגמא הוא אומר שהקבצן החירש אמר, שכולם אף פעם לא טוב להם כי תמיד חסר להם, גם כאשר מישהו אומר קניתי רכב חדש, הוא מתכוון שהיה חסר לו ולכן קנה, למשל מישהו אומר, אני התחתנתי, הוא אומר שהיה בודד וסבל ולכן התחתן והוא לא לבד עכשיו, אף אחד באמת לא נהנה מהדברים כפי שהם, כולם מחפשים סיבות להנאה, אבל הקבצן החירש אמר שהוא חי חיים טובים שאין בהם שום חסרון. כי לי טוב לא בגלל שיש לי, אלא בגלל שלא חסר לי, זה משהו אחר, זה העדר הרצון, אני לא חווה נפרדות לכן טוב לי, אין התנגדות ביני לבין המציאות.

הקבצנים האלה נחשבו לנחותים, שכאשר אני מסביר משהו מסוים לדוגמא, האדם ששומע לפי הפרוטוקול אם אתם רוצים לדעת, ההגדרה של משוגע במילון זה מה שאני אומר, כאילו אם נצטרך להגדיר מהו חכם ומה משוגע, בשפה האנושית, אז אני נכנס לרובריקת המשוגעים, למה נכנס לרובריקת המשוגע? כי הם נוגדים את ההיגיון הבסיסי, ההיגיון הבסיסי אומר שזה נפרד וזהו, ואני אומר שזה גם נפרד וגם אחד בו זמנית, זה גם כאן וגם לא כאן, אני כאילו לוקח את הקצה האחרון של השכל, השכל אומר לך שזה שתיים ואני אומר אחד, כי גם המשוגעים בבית משוגעים עדיין מסכימים שזה חדר, ושזה כדור הארץ, יש להם עדיין הסכמה בסיסית, אבל אני כאילו שולל את כל מה שהשכל אומר, הכל. מה אני רוצה להגיד, שכאשר האדם שומע את ההבנה שלי, אני כביכול נחשב לגביו לקבצן בלי ידיים, בלי רגליים וכו' וכו', למה כי ההבנה שלי כאילו מנטרלת לך את המרוץ של החיים? מנטרלת לך את הרצון, אבל מה שרבי נחמן בא ללמד אותך שתדע לך שדווקא ההבנה הזאת היא זאת שתגאל אותך, זה הרעיון. כלפי חוץ אתה מזלזל, אתה אומר, הוא לא מבין מה קורה פה, הוא עיוור, הוא לא שומע, הוא כנראה לא ראה עולם, הוא לא הולך לטייל, הוא לא עושה שום דבר, אבל רבי נחמן אומר הקבצן הזה שלא שומע, הוא חי חיים טובים, אם תיצמד להבנה שלו תחיה חיים טובים כמוהו.

שאלה גם בספר שיחות עם אלוהים הוא כותב שאת החוכמה הגדולה ביותר תקבל מפשוטי העם ולא מהמסטר.

אליעד יכול להיות, אני לא רוצה להשוות.

שאלה מה ההבדל בין הגוף לנשמה

אליעד מה את רוצה לדעת עליהם

שאלה האם הם נפרדים

אליעד מהי נשמה נשמה פירושו הכוח שמניע את הדבר, נגיד שהבורסה עולה ויורדת, גם לזה יש נשמה, השכל שמניע את התהליך הוא הנשמה של התהליך, הוא זה שמחייה את התהליך. עכשיו יש הרבה נשמות בעולם, יש הרבה תהליכים, ולכל תהליך יש משהו שמחייה אותו, אבל יש גם דבר שנקרא נשמה כללית, הנשמה של העולם, העולם כולו הוא הגוף של אלוהים, לאלוהים גם יש גוף, הגוף של אלוהים זה העולם. ויש נשמה ראשית, ואם את שואלת שאלות למשל מה הסיבה מה המהות מה מהווה אותו מה דוחף אותו מה היה לפניו מה מאלץ אותו להיות כפי שהוא אז את מגיעה לנשמה הראשונה. את שואלת למשל למה הוא מדבר כי יש לו תודעה, למה לקיר אין תודעה למה אנחנו חושבים שאין לו תודעה כי הוא לא עושה כלום? אנחנו עושים והוא לא לכן לנו יש נשמה, לקיר אין נשמה בגלל שהוא לא עושה, למעשה איך הגענו להתגלות הנשמה של האדם, איך אנו יודעים שלאדם יש נשמה בגלל ששאלנו? מה הוא עושה? נכון מה מניע את האדם הנשמה, למה הוא זוכר בגלל הנשמה? אז אם אתה מתבונן על כל העולם בסוף אתה מגלה את הנשמה של העולם, זה בעצם הכוח הראשון, הסיבה הראשונה, האלוהים.

זה מתחבר למה שדברנו קודם על מחויב המציאות ואפשרי המציאות, מבחינת האמת אף אחד בעולם לא יכול להתחייב לך שמשהו ישרוד, שום דבר, לא רק שאתה לא יכול להתחייב שאתה תחיה אחרי המוות.

שאלה האם יש חיים אחרי המוות

אליעד לא רק שאני לא מתחייב לך שתחיה אחרי המוות, גם אני לא יכול להבטיח לך שתחיה בעוד שנייה, כי התודעה שלך יכולה להיעלם, לא הגוף שלך, אלא התודעה שלך, הישות שאומרת אני, יכולה להיעלם בעוד שנייה, ואף אל פי כן אתה לא יכול להיעלם, למה אתה לא יכול להיעלם נניח שאתה בתוך חלום? ותעלם, האם אתה באמת נעלם לא נעלם? אתה בסך הכל מתחבר לתודעה אחרת, אם אתה בתוך חלום ומישהו הפסיק לחלום את החלום, האם אתה נעלם מה קורה לאנשים כאשר הם חולמים חלום ומתעוררים מה קרה לאנשים שבתוך החלום? מתו הם לא ממש נעלמו, הם התחברו אליך, האם זה מפריע למישהו שהם נעלמו לא? אתה לא יכול להיעלם, אתה רק יכול להחליף מצב, אתה יכול להיות יש, אתה יכול להיות כלום, בתודעה כזאת או אחרת, אבל אתה לא יכול להיעלם, כי מה שקיים קיים, זה רק משתנה. לכן מה שרבי נחמן אמר שרק מי שבתודעה של האלוהים, רק הוא חי לנצח. מה זה אומר, שהוא מבין שהוא חי לנצח, אתה לא יכול לפחד. כמו שמישהו פעם שאל אותי, מה אתה לא רוצה ילדים אתה לא רוצה להתרבות אמרתי לו אני לא יכול להתרבות? למה בן אדם מצד האמת בתודעה גדולה לא יכול להתרבות כי הגודל שלך הוא אין סופי? זה אני, כל מה שקיים זה אני, אז איפה אני אתרבה, אני בגודל אינסופי אז איך אני יכול להתרבות. אני לא יכול למות, לא יכול להיעלם, לא כלום. בתוך הצמצום אתה יכול להגיד אני רוצה, אבל בהבנה הפנימית איך תוכל להתרבות

שאלה אמרת שעכשיו אתה כן חווה את הנפרדות, אז מה אתה חווה עכשיו, אמרת שאתה היית יותר מאושר מאשר עכשיו, אני רוצה לדעת מה אתה חווה עכשיו לאחר שסיימת את הדרך.

אליעד אני אסביר לך, יש תת מודע ויש מודע, למשל בן אדם שרוצה לשתות קולה, מה הוא באמת רוצה הוא רוצה באמת לשתות? אבל בלבוש החיצוני הוא רוצה לשתות קולה, וקולה קרה, בו זמנית הוא רוצה לשתות קולה קרה, לשתות קולה, וגם לשתות, וגם רוצה לא להיות צמא, זה כאילו יש הרבה דרגות חוויה, עכשיו, בחוויה החיצונית אני כמוך, כמעט כמוך, רע, בן אדם רגיל, קצת שונה אבל רגיל בעיקרון, ההבדל היחיד הוא שאצלי החוויה הפנימית יותר חזקה, זה הכל, מה יש בחוויה הפנימית. את שואלת אם זה טוב או רע? שמחה או עצב, אני אסביר לך, תדמייני הכי שמחה בעולם, נשמע לך ממש טוב, נכון תדמייני הכי עצב בעולם, נשמע לך הכי רע שבעולם, נכון תדמייני את שניהם בבת אחת, זה מה שאני חווה. נכון שלא הבנת

שאלה נכון שלא הבנתי אותך.

אליעד גם להבין שאת לא מבינה, זה גם נקרא הבנה.

שאלה התשובה שלך שאתה חווה אושר עילאי עם עצב, אז לא ברור לי מדוע אני צריכה להגיע לשם.

אליעד אל תגיעי לשם, את לא מבינה מה זה בכלל.

תחשבי לרגע על אלוהים, הוא כרגע עושה כסא, עושה עולם, מה זה אומר שהוא ממש רוצה שיהיה פה כסא? אם הוא לא היה רוצה שיהיה פה קיר לא היה פה קיר, נכון בא ננסה לחשוב מה אלוהים רצה לפני שהוא עשה את העולם, מה הוא רצה

שאלה שיהיה עולם

אליעד לא? שאלתי שנייה לפני שהוא רצה לברוא עולם

שאלה היה כלום

אליעד יפה, יש מושג שנקרא רצון אין סוף מה זאת אומרת, רצון לא מוגדר, יש לך רצון שהוא לא מוגדר, אתה רוצה דבר לא מוגדר, אין לך הגדרת רצון, רצון בלתי מוגדר, כאילו ללא זהות ללא הגדרה, ללא גבול, זה נקרא אחדות, לפני הטוב והרע

רבי נחמן בסיפור אמר שצריך להגיד שזה טוב, כי איך אפשר להשתמש במילה אחרת, אבל מצד האמת זה הרבה יותר מטוב, אני ביום יום לא חווה את זה כל כך כי אני רגיל לזה, אבל כאשר אני נתקל בבעיות אני כאילו מבין כמה טוב לי, אבל אני לא באמת חווה כמה טוב לי, כי זה רגיל, אתה חי ברגיל, אתה לא מתלהב מזה שטוב לך, אבל כאשר אני רואה את הבית משוגעים, אני רואה איפה אני, אז אני חווה כאילו התרוממות רוח, כי אני כאילו רואה את הקונטרסט.

שאלה כל אחד שרואה מישהו סובל יראה שהוא מרגיש יותר טוב.

אליעד אבל אני חווה את זה בקצה של האין סבל, אבל אני אסביר לך שוב, מדובר פה על חוויה שכל מה שאת רוצה זה אותה, אני יוכיח לך. את אמרת אולי אני לא רוצה להגיע אליה, נכון אני עכשיו רוצה לגלות לך סוד, את יודעת מה את באמת רוצה, את יודעת למה באת לפה, למה באת לפה כי יש משהו שגרם לך לבוא לפה? את יודעת מה באמת את רוצה, את רוצה לחוות את החוויה הזאת. תוכיח אני יוכיח לך, אם עכשיו תשבי עם עצמך ותעצמי את העיניים, ותדמייני את עצמך חווה כל חוויה שהיא את תראי שאת לא חווה שביעות רצון, תדמייני את עצמך הכי שמחה, תראי שחסר לך משהו, תבדקי, לא משנה איזה חוויה נחווה מהכי עצוב להכי שמח, כל מקום שלא נשים אותך בסקלה, תמיד תהיה שם אי שביעות רצון, מה האינדיקציה של מרוצה או לא? נבדוק האם את רוצה יותר טוב או לא, האם את מפחדת שיהיה לך פחות טוב או לא? אם את לא רוצה לאבד את הטוב שלך, זה גם נקרא שאת לא מספיק שבעת רצון

שאלה אני רואה שיושב מולי מרצה בדיוק כמוני.

אליעד מה אכפת לך ממני, אני מדבר על העיקרון, למה הבן אדם אף פעם לא מרוצה משום סוג של חוויה? כי יש חוויה שאותה אתה באמת רוצה, שהיא חווית החוסר הגדרה, שהיא החוויה של שתי החוויות ההפוכות בו זמנית, שזה מה שאת רוצה בכלל. זה הדבר היחיד שכולם רוצים אותו, למה אף אחד לא מאושר כל הזמן? כי כולם רוצים להגיע לחוויה הזאת, וכשאת מגיעה אליה זה בא לידי ביטוי שאת מפסיקה לרצות משהו אחר. אני יום אחד שמתי לב, אחרי שכל הזמן הייתי בחיפוש, אמרתי לעצמי כבר הרבה זמן אתה לא מחפש להיות יותר מאושר, ואז הבנתי שאני מאושר, ואז גם הבנתי שמאושר זה מישהו שלא מחפש להיות מאושר. כל הזמן חיפשתי איך ארגיש יותר טוב, ואז אמרתי, אתה כבר לא מחפש להרגיש יותר טוב, טוב או רע לך זה אותו הדבר, נכון שכשרע לי אני מתמודד עם זה, אבל לא חווה את זה כרע, זה נקרא מאושר, שלא מחפש את האושר יותר, כשאתה מגיע לזה, או בדרך לזה אתה כל הזמן חווה רגעי אושר, אבל אחרי שאתה מגיע לזה הכל מתאפס אצלך וזהו, ואתה חי רגיל, לא מתלהב יותר מדי ולא פחות מדי, יש אולי פיקים אבל בפנימית זה אחד.

מה הבנת

שאלה באתי לראות מישהו שטוען שהוא גילה משהו, ואני לא רואה.

אליעד אגלה לך סוד, גם אף פעם לא תראי

שאלה לא תראי כי זה בחוויה הפנימית שלו ולא בחיצונית.

אליעד מה הוא שאל אותי קודם, האם אני יכול לראות על מישהו שהוא הגיע? אמרתי לו שלא, אבל אמרתי שאני כן אוכל לראות אם הוא ידבר.

שאלה אתה אומר שהמציאות זה ביטוי של הרצון שלנו, נכון אז הרובד החיצוני חשוב כמו הרובד הפנימי, וכל הדיבור שלך עכשיו אתה מפריד בין החיצוני לפנימי, בחיצוני אני כמוך ובפנימי לא. אני רואה מישהו שהוא לא שונה ממני.

אליעד אני אסביר לך

שאלה ציפיתי לשמוע דברים אחרים

אליעד אם ציפית לשמוע דברים אחרים, אני מציע לך לשמוע אנשים שלא ציפית לשמוע מה הם אומרים, כי אם ציפית לשמוע דברים אחרים ואת יודעת מה הכיוון של החשיבה, זה כבר לא מעניין, ככל שהדברים יותר מוזרים ככה יהיה לך יותר מעניין, כי אני יכול לחדש לך יותר. או לחדש לך שתביני טוב יותר או לחדש לך, אבל הקונטרס הוא זה שמעורר אצלך דברים.

אני אגיד לך איך קוראים לחוויה הזאת, פחד! קונטרס זה אומר הפוך מכל מה שאת חושבת, מה שציפית הפוך? אז כל מה שציפית אני אגיד לך הפוך

תסתכלי שנייה, הרבה אנשים שראו אותי התאכזבו, למה אכזבה ראשונה שאני בן אדם? מאוד מאכזב. לפני שהיו וידיואים באתר אז אנשים חשבו שזה אולי אלוהים עשה אתר, אחר כך ראו שזה בן אדם, אמרו לא רציני, לא יכול להיות, היו כאלה שחשבו שאני בגיל שבעים. היו כאלה שכשפגשו אותי, אמרו אנחנו ציפינו שכשנפגוש אותך נחווה איזה משהו מיוחד, ולצורך זה אני אומר שיש בית קברות, בבית הקברות נמצאים האנשים המוארים באמת, תבואי אליו הוא אפילו לא יענה לך, הוא כל כך מרוכז בעצמו שהוא לא ידבר איתך ולא יענה לך, תירקי עליו הוא לא יעשה לך שום דבר, רוצה לראות ישות מאוד מוארת, זה הקיר הזה, מה שלא תעשי לו הוא לא יגיב. אבל זה לא העניין? האנשים לדוגמא שרואים בעלי חיים הם נרגעים, למה כי הם חווים כאילו את השקט? בסקלה יש לנו את כל החוויות, ויש חוויה אחת שנמצאת אחרי הקצה, זה כמו שאם ניקח את כל מרחב המקום, בקצוות זה כאילו התחבר לנו, את כל ציר הזמן, בקצוות זה יתחבר לנו, למה זה יתחבר? לחווית האין סוף לחווית השלמות. מה זה חווית השלמות, זוהי חווית אחדות ההפכים, מה זאת אומרת חווית אחדות ההפכים? שיש לך שתי חוויות מנוגדות בו זמנית, וזה נקרא חווית האלוהים, ככה אלוהים חווה את המציאות, זה נקרא חווית השלמות. למה זה נקרא חווית השלמות, כי כל חוויה בעולם חסרה את שאר החוויות. אתה חווה עצב, אתה תרצה שמחה. אתה תחווה שמחה יותר מדי ותתרגל לזה אתה תרצה עצב, ככה זה עובד, חוץ מחוויה אחת שבה יש לך את שתיהן בו זמנית. ועכשיו השאלה הנשאלת היא איך להגיע לשתיהן בו זמנית אני אסביר, אם תתבונן על המציאות בסופו של תהליך תבין שאתה גם נפרד וגם אחד, שזה גם ישנו וגם איננו, וזה עצמו ישנה לך גם את החוויה, ההבנה, שבן אדם נולד מלמדים אותו, זה אתה זה לא אתה, זה מדבר זה לא מדבר, לזה יש תודעה לזה אין תודעה, עושים את כל ההפרדה, זה טוב זה רע, אם תעשה ככה תצליח אם תעשה ככה תפסיד.

שאלה אתה יכול להסביר איך אפשר להתאמן במחשבות, תיקח שתי מצבים הפוכים שמתקיימים בו זמנית.

אליעד הדבר הבסיסי ביותר שהאדם לא יכול לעשות, זה לחשוב על דבר והיפוכו

שאלה בוא נתאמן על זה

אליעד אני אסביר לך למה את לא יכולה, כי דבר והיפוכו זה דבר בלתי מוגדר, את יכולה לדמיין שיא השמחה ושיא העצב בו זמנית את לא יכולה כי כל החוויה של העולם שלנו זאת חוויה של נפרדות, זה כסא, זה ארון, הכל נפרד לא יכול להיות גם וגם, זה או פה או שם. אי אפשר גם וגם, ושאלת השאלות זה איך להגיע לחווית האחדות, איך אני יכול להגיע אליה? איך לחשוב על דבר והיפוכו? ומה שאני טוען שיש את השכל האנושי הרגיל שהוא חווה את הכל כנפרד, טוב ורע וכו'. אבל בשכל האנושי עצמו אם אתה תיקח אותו לקצה שלו, כאילו אל תתפשר במקום בו אתה רוצה שיהיה לך נוח, תחקור אותו עד הקצה האחרון, מה שיקרה לך שם? רבי נחמן כותב, נפתחו שערי השמיים ואראה מראות אלוהים, ראיתי את אלוהים, מה זאת אומרת ראיתי את אלוהים? רבי נחמן כותב שנתגלו לו כל השכליות, שהוא הבין שכל חדש, שהוא קלט את הקטע, מה זאת אומרת שהוא קלט? שהוא מבין שזה אחד, שהוא רואה בשכל שהדבר הזה שהוא שניים הוא בכלל אחד, וכאשר אתה רואה את אלוהים במו עיניך, מהו אלוהים אלוהים הוא ההוויה של המציאות? כאשר אתה רואה במו עיניך ששני הדברים האלו הם אחד, זה משנה לך את כל תפיסת המציאות שלך, אתה נזכר, מה הכוונה נזכר שברירת המחדל בתוך האדם יש זיכרון? למה הבן אדם אף פעם לא מאושר? כי הוא לא אמור להיות מאושר כבן אדם, האדם לא אמור להיות מאושר רק כבן אדם, זה כמו מלך שהכניסו אותו לכלא, וסיממו אותו ועשו לא שטיפת מוח שהוא עבד, בתוך תוכו בתת מודע בפנים יש משהו באינסטינק שלו שלא מסתדר לו, הרי אני לא רגיל לזה אני מלך, זה מה שכול אחד חווה בעולם, מצד האמת אתה אלוהים, אבל במציאות נדמה לך שאתה תרנגול הודו, כמו שרבי נחמן מספר על הבן מלך שחשב שהוא תרנגול הודו, או המלך שהשתגע, אדם שחולם חלום ואז הוא חולם חלום זוועתי וזה נקרא כאילו הוא שכח מיהו, שכחת מי אתה, מה אתה לא זוכר שאתה זה אלוהים? מה שכחת והסיבה שהאדם אף פעם לא מאושר כי צרוב בתוכו התשוקה לחזור אלוהים? לשלוט בכל, להתרחב. יש אי שביעות רצון תמידית כי היא מבטאת את הכמיהה שלך להתאחד עם השורש. וכאשר אתה מתבונן אז אתה מבין את המציאות ואז אתה נזכר, למה אתה נזכר כי אתה מבין? כל הסיפור הוא לשנות את החוויה, אנחנו מדברים על שינוי החוויה.

בן אדם שואל למשל אני מאוד רוצה זוגיות, איך אני יכול להגיע למצב? שלמרות שאני מאוד רוצה זוגיות ואף על פי כן טוב לי גם בלי זוגיות איך אפשר שתי חוויות בו זמנית, התשובה, אם אתה תחווה את אלוהים, אתה בעצם הראשון שרוצה את הכל, והכל אחד וכו', ותבין שבו זמנית זה גם אחד וגם שתיים וגם הנפרדות זה אחד, גם משנה את הדברים וזה גם אחד אצלו, זה כל הרעיון כולו. ההבנה שזה אחד, למרות שזה נגד השכל, מה ההגדרה של לוגיקה? אני עכשיו עשיתי באתר הרבה הרצאות שמוכיחות שאין אלוהים, איך אני מוכיח שאין אלוהים? מאוד פשוט, לקחתי את כל מה שהסברתי עכשיו, והסברתי למה זה לא לוגי, בעצם הסברתי שתפיסת האלוהים היא שמאין נהיה יש והסברתי למה זה לא הגיוני, אז הוכחתי שאין אלוהים, אבל זה לא נכון, הוכחתי שבלוגיקה אין אלוהים, אבל מצד האמת יש אלוהים, והלוגיקה צריך להסתדר איתה, הרעיון הוא שהלוגיקה שלנו, על מה בנויים חוקי הלוגיקה שלנו, על חוסר היכולת לחוות דבר והיפוכו, לדוגמא, אני אומר זה נמצא שם, האם הוא גם כאן לא? כי ההגדרה של כאן זה כאן ושם זה שם, כי אם הוא שם הוא לא פה, וכל מה שאני מסביר שאם תהיה מספיק אמיתי עם עצמך, אז בעצם תגיע להבנה שזה אחד.

שאלה למה רבי נחמן

אליעד אני קראתי הרבה ספרים וכו', ואז אתה מגיע לעניין של אלוהים, ויש את שאלת המפתח בקבלה, שנקראת שאלת הצמצום, מהי שאלת הצמצום הארי זל? ספר שמונה שערים, רבי חיים ויטל, כל חוכמת הקבלה כולה מתחילה בדבר הבסיסי שלפני הבריאה הכל היה אין סוף וכאשר רצה לברוא את הבריאה צמצם את עצמו, עשה חלל פנוי, ועשה ספירות וכו', ככה מתחילה כל תורת הקבלה, היה אינסוף רק אינסוף, אחדות, אין גבול ואז איכשהו צמצם ועשה עולם וחלל פנוי וכו'. כמובן שהדבר הזה לא ברור, איך אינסוף יכול לצמצם את עצמו אם מהותו היא אינסופית ללא אפשרות של גבולות אז איך נהיה גבול אין אפשרות? וכמובן שכולם כתבו על זה ספרים, איך יכול להיות צמצום? וכולם מתרצים תירוצים ולמדתי את התירוצים, וכמובן שלא הבנתי אותם, ולא הבנתי אם אני טיפש או שהספר טיפש, עד שבא רבי נחמן בתורה המפורסמת בליקוטי מוהרן בחלק א' בתורה סד, ואמר לי תקשיב אתה לא טיפש, הסביר לי את השאלה שלי, כאילו הסביר את השכל של השאלה, ואמר אין לזה תשובה, שלא יעבדו עליך, מי שאמר שיש תשובה או שהוא לא מבין את השאלה או שהוא מטעה אותך או שהוא לא מבין את עצמו? עבדו עליך, אין לזה תשובה.

איך שלא נסובב את זה יש כאן פרדוקס, בסיפור של אלוהים יש פרדוקס, כל הקונספט של אלוהים שיש ישות שהיא מחוץ לזמן ולמקום, שהיא אחראית על הזמן והמקום.

כאשר אתה מתבונן על הנושא של אלוהים, יש בעיקרון שתי שיטות, השיטה של העולם המחודש מול השיטה שאומרת שהעולם קדמון, יש את הדעה שאומרת שאלוהים ברא את העולם יש מאין, ויש את הדעה שאומרת שהכל קיים כל הזמן, עזוב אותי מאלוהים, זה תמיד קיים זה תמיד היה קיים, כשהרב שואל מי ברא את העולם התשובה אף אחד לא ברא אותו זה תמיד היה קיים. קודם כל תוכיח לי שהוא לא תמיד היה קיים ואחר כך תשאל אותי מי ברא אותו, כי הוא תמיד היה קיים, ולא צריך לערבב את אלוהים בסיפור. כאשר אומרים ברא יש מאין, אבל זה לא הגיוני, איך זה שברא את העולם יש מאין? בלי מקום ובלי זמן זה כלום, אז איך מכלום נהיו משהו, כי אם אתה אומר שמכלום נהיה משהו, אז הוא לא באמת כלום, כי היה בתוכו פוטנציאל של המשהו, ולא יכול להיות שהכלום יעשה משהו

בקיצור רבי נחמן אומר זה פרדוקס, אין לזה תשובה, משה רבנו לא ידע את התשובה, אי אפשר למצוא לזה תשובה וכו', ואז הוא מוסיף ואומר, אבל צריך להאמין בשכל שזה ככה, למרות שזה לא יכול להיות צריך להאמין שזה ככה. זה היה הדבר שרבי נחמן קנה אותי, היו הרבה דברים שהוא קנה אותי, אחד הדברים שהוא קנה אותי זה השחצנות שלו, רבי נחמן היה שחצן, זה משהו שאני מאמץ אותו קצת, אולי מספיק ואולי לא מספיק, השחצנות שהוא התגר, הוא אמר אני הכי חכם, אני פקח, אני זה ואני זה, רבי נחמן התגר, הוא לא פחד, הוא אמר או שאני ממש צודק ואני חכם או שאני ממש טיפש, אבל אין ביניים, הוא כאילו אמר בא נלך עד הסוף, בא נקצין את הכל, זה כמו שיש בטעמים, יש כמה טעמים ויש את התבלין החמישי שנקרא סודיום גלוקאמאט, מה הדבר הזה עושה. הוא מקצין את הטעמים? לוקח את הטעמים ועושה אותם יותר חזק, זה לא טעם, רק יותר חזק, רבי נחמן היה בקטע של הקצנה, כל דבר לקח עד הסוף, עד סוף האמת, תבטל את כל הבריאה, עד סוף השכל, כל דבר הוא לקח לקצה, גם מבחינת החוויה, הוא כל הזמן אמר אני חווה כל הזמן התחדשות, מה שאין לאף אחד בעולם? הוא אמר אני כל רגע חי חיים חדשים, ותמיד סיפר על החוויות וכמה שזה טוב. זה התגר אותי, אבל במה הוא קנה אותי, בזה שהוא לא שיקר, כולם שיקרו וניסו לתרץ תירוצים ולהסביר לך כל מיני דברים, אבל הוא לא שיקר, הוא אמר תקשיב אין לזה תשובה, לפחות לא שיקר וזה לעצמו דבר גדול, אם אחד לא משקר זה דבר מאוד גדול, כי כולם מקמבנים אותך, והוא לא שיקר ובזה הוא קנה אותי, ולכן החזקתי ממנו, אבל אמרתי הוא אומר שצריך להאמין, אני לא מאמין, אבל לפחות הוא איש אמת, והמשכתי לחיות את החיים שלי כרגיל, כמו כולם, ותמיד התבוננתי על השכל שלו, אמרתי לעצמי בן אדם חכם יש לו שכל, בא נראה מה הוא אומר, ובסוף התהליך הבנתי למה שהוא התכוון אז, מה שבעצם רבי נחמו אמר אז? תקשיב אין לך תשובה ולא תוכל למצוא תשובה, אבל הוא התכוון להגיד שאין לזה תשובה בשכל שאתה מנסה למצוא תשובה, אבל מצד האמת זה ככה ואין אפילו שאלה, רבי נחמן אמר מהו שכר העולם הבא מה יש בעולם הבא רבי נחמן אמר שתבין שהכל אחד, זה השכר, שתבין שהיש והאין הם אחד, זוהי חווית האלוהים, למה אלוהים כי אלוהים פירושו לפני הבריאה? ולפני הבריאה היש והאין היו אחד, להבין שהיש והאין הם אחד זה נקרא חווית האלוהים. עכשיו מה זה נקרא לחזור בתשובה, רבי נחמן אומר שאתה משיב את הדבר למקום שממנו נלקח, למשל יש לך רצון לאכול או להיות בריא או שלא יכאב לך הראש, ואתה משיב אותו להתחלה שלו, אתה מבין שזה בכלל ביטוי של מקום שאין שם רצון, זה נקרא לחזור בתשובה, אתה אומר אני ומבין שזה ביטוי של משהו אחר, זה נקרא לחזור בתשובה.

שאלה בספר שיחות עם אלוהים הוא אומר שאם אתה רוצה להבין את אלוהים עליך לצאת מדעתך.

אליעד יש רק שתי אפשרויות או שהוא חשב כמוני והוא צדק, או שהוא חשב לא כמוני והוא טעה. עכשיו אולי אתה מבין אותו כמוני, ואולי לא, למרות שאיני חושב שאתה מבין אותי עד הסוף.

שאלה אני מבין אותך טוב מאוד.

אליעד כמוני, אתה יכול להחליף אותי ואני ישאל אותך את השאלות

שאלה בסדר

אליעד תסביר לי מה הסיבה הראשונה של כל הסיבות

שאלה למה אתה מתכוון לסיבה הראשונה

אליעד למה המציאות היא כרגע כמו שהיא

שאלה מפני שהוויה מסוימת

אליעד למה הוויה זו ככה

שאלה היא בחרה

אליעד למה היא בחרה

שאלה אני לא עשיתי הכנה

אליעד לא צריך הכנה אם תעיר אותי באמצע הלילה אני אתן לך את אותן התשובות.

שאלה טוב, אז תשאל

אליעד אני מנסה להבין למה כרגע יש פה מצלמה, למה

שאלה אתה בחרת בזה כדי שזה ישרת אותך

אליעד ולמה בחרתי בזה

שאלה זה אחד מהכלים שיכולים לעלות את החומר לאתר

אליעד ולמה אני רוצה את זה? מה מניע את הרצון שלי

שאלה אתה רוצה לתרום.

אליעד ולמה אני רוצה לתרום

שאלה רוצה להרחיב

אליעד ולמה אני רוצה להרחיב

שאלה אתה חווה את עצמך בתור אדם שנותן.

אליעד ולמה אני חווה את עצמי ככה

שאלה זאת הבחירה שלך.

אליעד למה

שאלה באותה מידה אתה יכול לבחור גם דברים אחרים.

אליעד זאת בדיוק השאלה שלי? אם אני יכול לבחור דברים אחרים מדוע אני בוחר בזה

שאלה זה הרצון שלך.

אליעד למה זה הרצון שלי

יש דבר אחד בעולם שאתה מבין למה הוא קורה

מה לדוגמא

שאלה למה באתי לכאן.

אליעד למה באת לפה

שאלה כדי ללמוד ממך דברים שאני לא יודע.

אליעד למה אתה רוצה ללמוד

שאלה כי אני רוצה להתפתח.

אליעד למה

שאלה כי המקום שאני נמצא בו, אני מרגיש שחסרים לי דברים.

אליעד למה אתה מרגיש שחסרים לך דברים

שאלה זאת התחושה.

אליעד למה זאת התחושה

שאלה כי זה הרצון שלי.

אליעד למה זה הרצון שלך

שאלה העצמי הגבוה שלי מכוון אותי.

אליעד למה הוא מכוון אותך

שאלה באמצעותי הוא חווה את עצמו.

אליעד למה הוא רוצה לחוות את עצמו למה אלוהים רוצה שכרגע תהיה פה

שאלה כי הוא חושב

אליעד למה הוא חושב את זה

שאלה הגענו לשורש הראשוני, כי הוא רוצה לחוות את עצמו

אליעד אבל למה

שאלה כי הוא ידע דברים מסוימים והידיעה לא הספיקה לו

אליעד למה לא הספיקה לו

שאלה כי לדעת דבר ולחוות אותו זה לא אותו הדבר.

אליעד למה זה לא אותו דבר, מי החליט הרי הוא אלוהים והוא יכול להחליט אחרת? למה הוא החליט את זה ולא אחרת

שאלה זה לא עניין של החלטה? זה עניין של המהות הבסיסית שהייתה כשהוא היה לבד, הוא היה בידיעה בלבד, הידיעה הזאת פשוט שעממה אותו

אליעד זה לא נכון

שאלה מאיפה אתה יודע

אליעד אני אסביר לך. בשביל הפרוטוקול יש הרצאה באתר שנקראת השעמום של אלוהים, אם אומרים שהוא ברא את העולם כי הוא השתעמם, הסברתי למה זה לא נכון ואסביר עכשיו שוב.

שאלה אבל עכשיו אתה עושה סטייה, התחלנו בשרשרת של השאלות והפסקנו שאמרתי שהוא ידע דבר מה, והידיעה הזאת לא סיפקה אותו והוא רצה לחוות את עצמו לא רק ברמת ידיעה אלא ברמת חוויה. הוא התפשר כי באמצעותי הוא חווה דבר מה, באמצעותה דבר מה, באמצעות החומר הוא חווה דבר מה, הוא הגדיל את מרחב החוויות שלו.

אליעד למה הוא רצה להרחיב את מרחב החוויות שלו

שאלה כי שעמם לו.

אליעד למה שעמם לו.

שאלה כי דרך הניגוד של דבר מה, ניתן להבין את הדבר.

אליעד למה, מי חוקק את החוק הזה

שאלה זוהי תפיסה.

אליעד מי החליט שכדי להכיר את הדבר צריך את הניגוד שלו

הוא החליט מי החליט הרי הוא כאלוהים יכול להחליט שלא יהיה לו משעמם? הוא יכול להחליט אני אמלא את כל החוויות שלי

שאלה אם הוא לא היה בורא העולם היה נשאר סטטי

אליעד שיישאר סטטי למי זה מפריע.

שאלה זה לא סיפק אותו.

אליעד למה לא סיפק אותו

שאלה זה מה שאמרתי שהידיעה שלו לא הספיקה.

שאלה אולי תתחלפו ואתה תשאל למה.

אליעד לא, לא, כדי שהוא יבין אותי

שאלה הידיעה שלו את עצמו, זה עדיין איני יודע

אליעד זה מה שאני שואל, מה אתה עדיין לא יודע

שאלה את זה עדיין איני יודע

אליעד אז אתה לא יכול להחליף אותי

שאלה בהיבט מסויים אולי כן.

אליעד אני מאוד ישמח שמישהו יחליף אותי.

שאלה כל הזמן אנו עושים דבר מה ומפסיקים וככה דברים מתפספסים.

אליעד טוב? בא נמשיך איתך

שאלה אתה אמרת שאתה כן יודע למה הוא ידע, ואני אומר שאני לא יודע למה הוא ידע, אז בא תסביר למה הוא ידע

אליעד אני אסביר את העניין, למה שאלתי אותו את השאלות כדי שהוא יבין את התשובה? כדי שהוא יחווה אותה הוא חייב לשאול אותה, השאלה היא ככלי קיבול למידע, מי שרוצה לחזור בתשובה צריך לשאול שאלה? אתה רוצה לחיות יותר טוב אתה צריך לחזור בתשובה, מה זה נקרא לחזור בתשובה שיהיה לך עוד שכל? שיהיו לך עוד תשובות, תשאל יותר שאלות אז תוכל לחזור בתשובה כי יהיה לך שכל וחוויה חדשה, לכן הוא צריך לחוות את השאלה מתוכו.

אז אני אסביר יותר טוב את השאלה, ואז אסביר את התשובה. אני אסביר את מהות השאלה, יש פה פרדוקס, אני בעצם מה שאלתי אותו מה הסיבה, למה ולמה ולמה לכל דבר? מה הלוגיקה פה הלוגיקה פה מאוד פשוטה? שום דבר הוא לא מחויב, הכל זה אפשרי, אפשרי ככה ואפשרי ככה, אבל גם רצונו של אלוהים הוא לא מחויב המציאות וגם קיומו של אלוהים לא מחויב המציאות, למה זה באמת לא מחויב כי מאחר שיש עולם ויש אלוהים ואלו שתי ישויות נפרדות? אז זה אומר שקיומו של אלוהים כישות עצמאית הוא לא מחויב, כי יכול להיות אלוהים עם עולם ואלוהים בלי עולם. זאת אומרת שגם המצב לפני בריאת העולם ולפני המפץ הגדול גם הוא לא מחויב המציאות, ולכן אנחנו תמיד נשאל למה, גם אם נאמר שאין מקום ואין זמן, גם אז נשאל למה אין מקום ואין זמן, כי גם אין מקום וזמן זה גם רק אפשרות אחת משתי אפשרויות, כי יש אפשרות של יש מקום וזמן, ויש אפשרות של אין מקום וזמן, זה כמו נגיד שאומרים שלפני הבריאה לא היה מקום וזמן ולכן אי אפשר לשאול למה ברא את זה, גם אין מקום וזמן אתה יכול לשאול מה ברא את זה, מה ברא את האין מקום וזמן? יכול להיות כן מקום וזמן, בכל מקרה שום דבר בעולם הוא לא מחויב, ולכן תמיד אפשר לשאול למה. עכשיו אם נתבונן על העניין בסוף התהליך נגיע לשתי מסקנות הפוכות, וכנל לגבי כל תהליך בעולם, אם נתבונן עליו נגיע לשתי מסקנות הפוכות, מה זאת אומרת שתי מסקנות הפוכות? מצד אחד נבין שיש, ובו זמנית נבין שאין, כל תחום, מה זה אומר לגבינו לגבי השאלה הספציפית הזאת? אם נחקור למה הוא רצה, למה בכלל יש לו רצון? למה בכלל הוא יודע שהוא קיים

שאלה איך הוא ידע

אליעד אתה בכלל צריך לשאול איך נוצרה ידיעה. איך נוצר הפיצול הראשון? להגיד שאלוהים ידע, זה לא אומר כלום, איך הוא ידע

שאלה אתה אמור לענות על זה.

אליעד אני מסביר את השאלה.

שאלה השאלה ברורה.

אליעד אז לי היא לא ברורה.

אני רוצה להסביר את השאלה יותר טוב? שתבין בדיוק את העניין. תבין משהו גם אם אין תשובה להבין את השאלה זה דבר גדול. בא נבין את השאלה שוב.

הנושא פשוט, נגיד שאלוהים יודע משהו ואין עולם, גם אז יש לנו שאלה רצינית, למה כי אלוהים והידיעה שלו עשויים ממהות אחת? ואז השאלה הנשאלת מה הפריד בין אלוהים לבין הידיעה שלו, איך נוצר הפיצול הראשון? בין אלוהים לבין ידיעתו. איך נוצר הפיצול בין אלוהים לבין רצונו, איך נוצר הפיצול הראשון. ופה יש דבר והיפוכו? מצד אחד אתה יכול להבין במאה אחוז שיש סיבה, כי יש פה תהליך של סיבה ותוצאה, ומצד שני אתה מבין שאין פה סיבה, כי כל סיבה שלא תיתן יש לפניה, זה דבר והיפוכו, מה אנחנו שואלים אנחנו שואלים מה הסיבה שמהאחדות נוצרה נפרדות? נכון זאת בעצם השאלה.

האם הבנתם את השאלה טוב טוב

שאלה לא

אליעד אנחנו מדברים עכשיו על מה היה לפני בריאת העולם בקשר לאלוהים. אנחנו מנסים להבין את הכוח שמניע את העולם, זה נושא השיחה. אנחנו מנסים להבין את התודעה, הישות, הלוגיקה החוקיות שמפעילה את העולם, אנו קוראים לזה אלוהים.

שאלה האכסיומה הראשונה היא שהיה דבר אחד שמהותו אנרגיה טהורה ללא מקום וזמן מוגדרים שהתפשטה וכו'. לפי מה שקראתי, עדיין לא חוויתי, ואני מצטט, כמו שאתה מצטט את רבי נחמן.

אליעד אני לא מצטט

שאלה אני מצטט את הספר שיחות עם אלוהים, את העובדה הזאת שהייתה אנרגיה גדולה והתפשטה וכו' והוא היה אחד ויחיד, את זה הוא ידע

אליעד לא ידע

שאלה זאת נקודת החיבור ביני ובינך, שהוא אומר שהוא ידע אבל לא הסתפק בידיעה ורצה לחוות את גדולתו. ועכשיו אני שאלתי את עצמי, איך הוא ידע

אליעד שזה בדיוק מה שאמרתי קודם? שאני ניסיתי להבין איך אלוהים צמצם את עצמו, וכולם כתבו לי תשובות ולא הבנתי אותם, זאת אותה שאלה.

אני שוב רוצה להסביר את מהות השאלה שלך

שאלה עדיין לא להשיב עליה

אליעד נכון, כי אם תבין את השורש של השאלה תבין את התשובה. השאלה שלך היא ביטוי של שאלה כללית יותר, השאלה הכללית יותר היא איך התהווה השינוי הראשון איך התהווה הפיצול הראשון יש ישות אחת איך ממנה התהווה ישות שמודעת לעצמה גם זאת שאלה, כי היא יכולה להיות מודעת וגם לא מודעת. אז למה היא מודעת איך נוצר בכלל הבדל בין הישות לבין התודעה העצמית שלה זאת אומרת ששאלת כל השאלות היא איך נוצר הפיצול הראשון. ופה התשובה הפשוטה ביותר שהמתחמקים אומרים שזה לא נוצר אלא תמיד היה קיים, ומה שאני בעצם אומר שאם תחקור באמת פנימה אתה תגלה ששני ההפכים נכונים, השאלה שלך היא שאלה של סיבה ותוצאה, של זמן, לפני אנחנו יודעים שהיה אחד, עכשיו יש שתיים, איך זוהי סיבה ותוצאה.

השורש של השאלה שלך? הסיבה שבגללה אתה שואל את השאלה, היא בגלל שאתה לא מסוגל להבין שדבר והיפוכו זה אחד, אם הייתי מסוגל להבין שיש ואין זה אחד, שנפרדות ואחדות זה אחד, לא הייתה לך שאלה. האם אתה מסכים על כך

שאלה כן.

אליעד יש לך שאלה והשאלה נובעת מכך שאתה לא מסוגל להבין שדבר והיפוכו זה אחד, אם היית מסוגל להבין שיש ואין זה אחד, לא הייתה לך שאלה, מה שאני טוען? שאתה צריך לנסות להבין מה האמת, האם הוא באמת רצה או אולי לא רצה וכו' ואז תבין שדבר והיפוכו זה אחד? שלפני ואחרי זה אחד וכו'. וכאשר תבין שזה אחד ממילא לא תהיה לך שאלה. עוד פעם השאלה שלך נובעת מכך שאתה מסוגל להבין שדבר והיפוכו הם אחד. בתוך השכל שלא מבין שדבר והיפוכו זה אחד אין תשובה לשאלה.

שאלה האם תוכל לעזור לנו איך נדע שהכל זה אחד

אליעד על ידי שתשאל מה הסיבה שלו, למה אני רוצה את מה שאני רוצה? מה הסיבה שזה קורה? שאלה בנאלית למה זה קורה, למה דברים קורים לי

שאלה תן לי שיעורי בית.

אליעד אני אומר לך אם אתה תשאל את עצמך מה הסיבה של כל דבר בסוף התהליך אתה תגיע לכך שיש סיבה ואין סיבה זה אותו הדבר.

שאלה תן לי דוגמא לתהליך.

אליעד אבל זה תהליך ארוך? זה מה שניסינו לעשות

שאלה אבל זה לא הלך.

אליעד גם אם לא הלך לא משנה, זה תהליך ארוך, תהליך לוגי ארוך, צריך להבין אותו, מה הסיבה? יש סיבה וכו' ואז בסוף בסוף בסוף שבכל השכל שלך אתה מנסה להבין מה הסיבה, אתה בסוף מגיע להבנה שיש ואין זה אחד, וכשאתה מבין את זה אין לך שאלה, כל זמן שאינך מבין את זה תשאל שאלות, ומה הסיבה ואיך זה נוצר בסוף התהליך אתה מגיע להבנה שיש ואין זה אחד, וכאשר יש ואין זה אחד אין שאלה, וכך התחלנו את ההמשך של הפעם הבאה.