כיצד תזונה משפיעה על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו?

אליעד כהן פותח בשאלה מרכזית, כיצד התזונה משפיעה על המוח? המוח, כמו כל איבר בגוף, מושפע מהתזונה ומרכיבי המזון שאנחנו צורכים. אין זה חידוש גדול לטעון שהמוח מושפע מהתזונה, כי ברור שכשאנחנו צורכים מזונות מסוימים, אנחנו מכניסים לגוף חומרים המשפיעים על כל מערכות הגוף. לדוגמה, אם כואבת לאדם הבטן והוא אוכל משהו ספציפי, ייתכן שהכאבים ייעלמו. כך גם עם כאב באוזניים או בעיניים - ייתכן שמזון מסוים ישפיע עליהם לטובה או לרעה. אליעד מדגיש כי החידוש האמיתי הוא בכך שכיום אנשים מתחילים להכיר בכך שהמוח אינו חסין מפני השפעת המזון, ושניתן לטפל בבעיות מוחיות באמצעות שינוי תזונתי.

האם אפשר לרפא מחלות קשות באמצעות תזונה בריאה?

אליעד מתייחס לבעיות שנחשבו בעבר כחשוכות מרפא, כמו אלצהיימר, טרשת נפוצה ואפילו אוטיזם, וטוען שכיום יש גישות שמאמינות כי ניתן לרפא או לשפר מחלות אלו דרך תזונה ספציפית. הוא מביא כדוגמה מקרה של דוקטורית שסבלה מטרשת נפוצה וטענה כי ריפאה את עצמה באמצעות שינוי תזונתי משמעותי. לדבריו, הדוקטורית מציגה את עצמה כהוכחה לכך שהתזונה משפיעה באופן ישיר על המצב הבריאותי, ואף הצליחה להחלים בעקבות הקפדה על תפריט ספציפי ומוקפד.

אליעד מתעכב על השאלה מהו באמת החידוש כאן. לדבריו, הטענה שתזונה משפיעה על הבריאות שלנו, כולל על המוח, היא טענה הגיונית לחלוטין ומובנת מאליה. הוא מוסיף ואומר שכבר מזמן ידוע שמי שאוכל מזון בריא יחיה יותר זמן ויהיה בריא יותר. אך החידוש הגדול, לדעתו, הוא בכך שכיום מתחילים להכיר בתזונה ככלי לריפוי מחלות שעד לאחרונה הוגדרו כחשוכות מרפא, כמו אלצהיימר או טרשת נפוצה. הטענה החדשה והעיקרית היא שאם נאמץ סוגים מסוימים של תזונה, אפילו מחלות שנחשבו בעבר בלתי ניתנות לריפוי יוכלו להירפא.

האם כל מחלה יכולה להירפא באמצעות תזונה?

אליעד מתייחס גם לנושא המחלות שנחשבות "חשוכות מרפא". לדבריו, המונח "חשוכות מרפא" מתייחס רק לכך שטרם נמצאה תרופה שידועה ומוכרת באופן ודאי שתפעל בכל המקרים. אך אין זה אומר שלא יכול להיות שקיימת תזונה ספציפית או שילוב של מזונות מסוימים שיכולים לרפא אפילו את המחלות הקשות ביותר. לדבריו, כשאומרים "אין מזור" מתכוונים לכך שטרם נמצאה שיטה בדוקה שעובדת תמיד ובאופן וודאי. אליעד מדגיש כי האפשרות של תזונה לרפא מחלות קיימת תמיד, משום שתזונה היא חומר ביולוגי שמכניסים לגוף, וכפי שמזון משפיע על מערכת העיכול ועל איברים אחרים, אין סיבה שלא ישפיע על המוח או על מחלות קשות אחרות.

האם תזונה ספציפית יכולה לפגוע במערכות אחרות בגוף?

אליעד מתאר מצב שבו תזונה מסוימת, שיכולה לעזור בריפוי של מחלה ספציפית, עלולה לגרום לנזק או לבעיה אחרת במקום אחר בגוף. לדוגמה, אם אדם שיש לו סוכר גבוה יתבקש להפסיק לחלוטין לאכול סוכר, ייתכן שזה יעזור לו בתחום אחד, אך יגרום נזק במצב אחר, כמו למשל במצב שבו אדם עלול להתעלף בשל חוסר סוכר בדם. במקרה כזה, דווקא הסוכר, שנחשב בדרך כלל למזיק, הופך למועיל.

מדוע הרפואה המערבית מטפלת בעיקר בסימפטומים ולא בשורש הבעיה?

אליעד מצביע על כך שברפואה הרגילה מטפלים בעיקר בסימפטומים ולא בשורש הבעיה, ומסביר זאת...