למה מסוכן להיות מטפל או יועץ נפשי?

אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן דן בהן היא הסכנה שבלהיות מטפל או יועץ נפשי, בין אם מדובר בפסיכולוג, פסיכיאטר, מאמן אישי, או בכל סוג אחר של מטפל שמעניק עצות לאנשים שסובלים מבעיות נפשיות, חרדות, דיכאונות ותחושות שליליות.

אליעד מסביר תחילה שישנם סוגים שונים של ייעוץ: מצד אחד ייעוץ קליל, כמו ייעוץ זוגי לגבי בחירת אולם חתונות, שבו הזוג מגיע מתוך מצב רוח חיובי. מצד שני, ישנו ייעוץ לאנשים במצוקה נפשית, שבאים מתוך מקום שלילי ותחושות של ייאוש, דיכאון וחרדה.

מה ההבדל בין סוגי הייעוץ השונים, ואיך הוא משפיע על היועץ?

בייעוץ כמו בחירת אולם חתונה, האנרגיה היא חיובית, והשיחה מתנהלת מתוך שמחה ואופטימיות. לעומת זאת, בייעוץ נפשי, האדם מגיע מתוך מצוקה קשה. כאן אליעד מדגיש שכאשר מטפל נותן עצות, ישנן כמה גישות אפשריות:

• גישה ראשונה: הקשבה ואמפתיה - המטפל רק מקשיב למטופל, לא נותן פתרונות מעשיים ולא נוקט פעולה ישירה.
• גישה שנייה: מתן פתרון אופרטיבי - המטפל נותן הוראות מפורטות, מה לעשות ואיך לחשוב, לפי שיטות וספרים קיימים.
• גישה שלישית: להרגיש את הכאב של המטופל בעצמך - ממש לחוות את סבלו של המטופל ולהבין אותו דרך התחושות שלו.

אליעד מדגים באמצעות סיפור מרבי נחמן מברסלב, שמספר שכאשר באו לבקש ממנו להתפלל לרפואת חולה, הוא ממש היה מרגיש את הכאב של אותו אדם, את כאבי השיניים או כאבי המחלה, ורק אז היה מתפלל. לפי אליעד, הדבר מדגים שהדרך האמיתית לעזור לאדם היא להרגיש באמת את סבלו ולהזדהות איתו עד הסוף.

מדוע מסוכן כל כך להזדהות עם הכאב של המטופל?

אליעד מזהיר שהגישה של להזדהות לגמרי עם המטופל ולחוות את סבלו עלולה להיות מאוד מסוכנת ליועץ או למטפל, כי הוא עלול ליפול למצב דומה של חרדה, דיכאון ומצוקה נפשית בעצמו. אם אתה כמטפל כל היום עוזר לאנשים שנמצאים במצב שלילי, בסופו של דבר אתה עלול למצוא את עצמך סובל מאותם רגשות שליליים.

אליעד מביא דימוי נוסף שממחיש זאת: אדם שנמצא בבור ואתה מנסה לעזור לו לצאת מהבור, עלול למשוך אותך פנימה, ואז גם אתה תיפול. או אם אתה כל היום מחלץ אנשים מבוץ, בסופו של דבר גם אתה תתלכלך. הוא מציין את המושג של "קליפות", ואומר שצריך להיזהר מאוד שלא "יאחזו בך הקליפות" - שלא תיפול למצב שלילי בעקבות המטופל.

מהי הדרך הטובה ביותר להימנע מנפילה למצב נפשי שלילי בזמן טיפול?

לפי אליעד, הדרך הטובה ביותר לשמור על עצמך היא להגיע מתוך נקודת מבט שבה המצב של המטופל הוא מושלם כפי שהוא. כלומר, לראות מראש שאין שום דבר רע או לא תקין במצבו של האדם שפונה אליך, ואז אתה נותן לו עצות מתוך מקום רגוע ולא מתוך הזדהות מלאה עם הסבל.

הוא מדגיש שהמקום הכי יציב למטפל הוא לראות את העולם כשלם לחלוטין, גם את הסבל והמצוקה. רק אז, המטפל לא יושפע לרעה מהאנרגיה השלילית של המטופל. לדוגמה, אם מישהו מגיע אליך בדיכאון, אתה לא צריך מיד לנסות לשנות את מצבו. עליך לראות את הדיכאון כמשהו שאינו רע באופן מוחלט, ואז אם האדם רוצה לצאת מזה, אתה יכול לעזור לו מנקודת המוצא הזאת, ולא מנקודת מוצא שאתה חייב להציל אותו.

מדוע התייעצות, אפילו על נושאים חיוביים, יכולה להכניס את היועץ ללחץ?

אליעד מסביר שכל התייעצות במהותה היא סימן לכך שיש חיסרון מסוים. אפילו התייעצות חיובית, כמו בחירת אולם חתונה, נובעת מחוסר ביטחון או ספק. ברגע שהיועץ נכנס לעולם של המטופלים ומתחיל להתעסק בחסרונות ובספקות שלהם, הוא עצמו עלול להתחיל לחוות ספקות וחסרונות, מה שיכול להשפיע עליו לרעה.

הדרך הנכונה להימנע מכך, לפי אליעד, היא להחזיק תמיד בתפיסה שהכל מושלם כפי שהוא. לא משנה איזה בעיה או התייעצות האדם מציג לך, אם אתה שומר על נקודת המבט שהמצב טוב כפי שהוא, אז גם לא תהיה מושפע לרעה.

כיצד ניתן לתת עצות אפקטיביות בלי להיפגע?

אליעד אומר שהדרך לתת עצות אפקטיביות היא קודם כל להיכנס לעולם של האדם השני, לראות את המציאות מהפרספקטיבה שלו, ולא לכפות עליו את הפרספקטיבה שלך. לאחר מכן, להציע לו את העצה מתוך מקום שבו אתה מרגיש שגם המצב שלו מושלם כפי שהוא. רק אז אתה נותן את העצה ממקום בטוח, שלם ורגוע, ולא ממקום לחוץ או לחוץ מדי.

לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהסכנה הגדולה ביותר למטפלים ויועצים היא להזדהות מדי עם המטופלים. הדרך לשמור על עצמך היא לא להיכנס ל"בור" הנפשי של המטופל, אלא לראות כל מצב כמושלם, ורק אז לייעץ בנחת וברוגע.