למה לא להתייאש? האם המוח שלי נדפק? האם יש לי שכל? האם השתגעתי? האם התחרפנתי? האם נדפק לי השכל? האם נדפק לי המוח? האם נהרס לי המוח? האם אני משוגע? האם יש לי מחלת נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? בעיה ללא פתרון, קרוב לפתרון
📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
מהו הפתרון כאשר מרגישים שהמוח "נדפק"? איך יודעים אם השתגעתי?
אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלה כיצד אדם יכול לדעת אם הוא עדיין נורמלי, או שהוא השתגע. הוא מסביר כי לעיתים אדם מרגיש שהשכל שלו לא עובד, שהוא אבוד, ולפעמים לא מצליח להרגיש קשר למציאות. השאלה הזו מטרידה הרבה אנשים, במיוחד כאשר הם מרגישים שהם הלכו לאיבוד או שמה שהם חווים הוא בלתי נסבל.
ההסבר הראשון של אליעד כהן הוא שאין שום סיבה להתייאש. הוא טוען שהמוח של כל אחד עדיין עובד בצורה תקינה, כל עוד הוא מסוגל להבדיל בין יש לבין אין. לדוגמה, אם אדם מסוגל להבדיל בין קיר לדלת, בין סכין למזלג, או בין שקל לכסף אחר, המשמעות היא שהשכל שלו פועל בצורה תקינה. אליעד מוסיף כי כל פעולה שאדם עושה, כמו לדוגמה הבחנה בין אצבע אחת לשתיים, היא תוצאה של היכולת להבדיל בין יש לבין אין, וזו הוכחה לכך שהשכל פועל בצורה תקינה.
בנקודה זו הוא מסביר כי אם אדם מסוגל להבחין בין שני דברים, אפילו אם הוא מרגיש שהוא השתגע, זו הוכחה לכך שההיגיון שלו עובד. כל עוד יש לו את היכולת להבחין בין אובייקטים ולבצע פעולות בצורה רציונלית, יש לו את הכלים להתמודד עם כל בעיה.
מה הקשר בין תחושת אובדן לבין פתרון קרוב?
אליעד מדבר גם על תחושת האובדן שיכולה להיווצר כאשר אדם מרגיש שהוא מחפש פתרון במשך זמן רב ולא מצליח למצוא אותו. הוא מציין דימוי מתוך סיפור של רבי נחמן, שבו אדם הולך לאיבוד ומחפש את הדרך חזרה במשך ימים רבים. הוא מסביר כי לעיתים, גם אם אדם מרגיש שהוא התרחק מאוד מהפתרון, ייתכן שהוא למעשה קרוב לפתרון יותר ממה שהוא חושב.
הדימוי שהוא מביא הוא של אדם שיצא מחללית והתרחק ממנה. אליעד מציין כי אף שהאדם התרחק מאוד, עדיין יכול להיות שהוא קרוב מאוד למקום שבו יוכל לחזור, כי לעיתים הבעיה נראית גדולה יותר ממה שהיא באמת. אליעד מדבר על רעיון דומה, שבו אדם מחפש פתרון במשך זמן רב ועד שמרגיש שהוא התייאש. הוא מציין את הדימוי של אדם בכלא שדיווח על מאמציו לחפור מנהרה כדי לברוח, עד שלבסוף, כשהוא התייאש, נתן מכה לקיר, והמכה הזו גרמה לכך שהקיר התמוטט, והאדם הצליח לברוח.
המסר העיקרי כאן הוא שאין סיבה להפסיק לחפש פתרון, גם אם הזמן עובר ואין תוצאה מיידית. לעיתים הפתרון יכול להיות קרוב הרבה יותר ממה שמרגישים.
האם כל בעיה באמת אין לה פתרון?
אליעד כהן עובר לנושא של יאוש ושואל האם באמת יש בעיות שאין להן פתרון. הוא טוען שכל בעיה, הייתה קשה ומסובכת, יש לה פתרון. הוא מסביר כי גם אם לא מצליחים למצוא את הפתרון באופן מיידי, זה לא אומר שהבעיה היא בלתי ניתנת לפתרון. הוא מציין כי לעיתים הבעיה נראית קשה בגלל חוסר ידע או הבנה, אבל זה לא אומר שאין פתרון.
הוא מסביר זאת תוך שימוש בדימוי מתמטי: גם התרגיל המסובך ביותר במתמטיקה עשוי להיראות כבעיה קשה, אך כאשר יודעים את הפתרון, הוא יכול להתגלות כפשוט. זו הדרך שבה יש להתייחס לכל בעיה, גם אם היא נראית בלתי אפשרית. אליעד ממליץ לא להאמין למישהו שאומר שאין פתרון, כי הוא בסך הכל מראה על חוסר ידע או חוסר יכולת למצוא את הפתרון.
לסיום, אליעד מדגיש שהמוח שלנו תמיד עובד, ולכל בעיה יש פתרון. הוא מסביר שאין סיבה להתייאש, ושיש תמיד מה לעשות כדי להתמודד עם כל אתגר.
אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלה כיצד אדם יכול לדעת אם הוא עדיין נורמלי, או שהוא השתגע. הוא מסביר כי לעיתים אדם מרגיש שהשכל שלו לא עובד, שהוא אבוד, ולפעמים לא מצליח להרגיש קשר למציאות. השאלה הזו מטרידה הרבה אנשים, במיוחד כאשר הם מרגישים שהם הלכו לאיבוד או שמה שהם חווים הוא בלתי נסבל.
ההסבר הראשון של אליעד כהן הוא שאין שום סיבה להתייאש. הוא טוען שהמוח של כל אחד עדיין עובד בצורה תקינה, כל עוד הוא מסוגל להבדיל בין יש לבין אין. לדוגמה, אם אדם מסוגל להבדיל בין קיר לדלת, בין סכין למזלג, או בין שקל לכסף אחר, המשמעות היא שהשכל שלו פועל בצורה תקינה. אליעד מוסיף כי כל פעולה שאדם עושה, כמו לדוגמה הבחנה בין אצבע אחת לשתיים, היא תוצאה של היכולת להבדיל בין יש לבין אין, וזו הוכחה לכך שהשכל פועל בצורה תקינה.
בנקודה זו הוא מסביר כי אם אדם מסוגל להבחין בין שני דברים, אפילו אם הוא מרגיש שהוא השתגע, זו הוכחה לכך שההיגיון שלו עובד. כל עוד יש לו את היכולת להבחין בין אובייקטים ולבצע פעולות בצורה רציונלית, יש לו את הכלים להתמודד עם כל בעיה.
מה הקשר בין תחושת אובדן לבין פתרון קרוב?
אליעד מדבר גם על תחושת האובדן שיכולה להיווצר כאשר אדם מרגיש שהוא מחפש פתרון במשך זמן רב ולא מצליח למצוא אותו. הוא מציין דימוי מתוך סיפור של רבי נחמן, שבו אדם הולך לאיבוד ומחפש את הדרך חזרה במשך ימים רבים. הוא מסביר כי לעיתים, גם אם אדם מרגיש שהוא התרחק מאוד מהפתרון, ייתכן שהוא למעשה קרוב לפתרון יותר ממה שהוא חושב.
הדימוי שהוא מביא הוא של אדם שיצא מחללית והתרחק ממנה. אליעד מציין כי אף שהאדם התרחק מאוד, עדיין יכול להיות שהוא קרוב מאוד למקום שבו יוכל לחזור, כי לעיתים הבעיה נראית גדולה יותר ממה שהיא באמת. אליעד מדבר על רעיון דומה, שבו אדם מחפש פתרון במשך זמן רב ועד שמרגיש שהוא התייאש. הוא מציין את הדימוי של אדם בכלא שדיווח על מאמציו לחפור מנהרה כדי לברוח, עד שלבסוף, כשהוא התייאש, נתן מכה לקיר, והמכה הזו גרמה לכך שהקיר התמוטט, והאדם הצליח לברוח.
המסר העיקרי כאן הוא שאין סיבה להפסיק לחפש פתרון, גם אם הזמן עובר ואין תוצאה מיידית. לעיתים הפתרון יכול להיות קרוב הרבה יותר ממה שמרגישים.
האם כל בעיה באמת אין לה פתרון?
אליעד כהן עובר לנושא של יאוש ושואל האם באמת יש בעיות שאין להן פתרון. הוא טוען שכל בעיה, הייתה קשה ומסובכת, יש לה פתרון. הוא מסביר כי גם אם לא מצליחים למצוא את הפתרון באופן מיידי, זה לא אומר שהבעיה היא בלתי ניתנת לפתרון. הוא מציין כי לעיתים הבעיה נראית קשה בגלל חוסר ידע או הבנה, אבל זה לא אומר שאין פתרון.
הוא מסביר זאת תוך שימוש בדימוי מתמטי: גם התרגיל המסובך ביותר במתמטיקה עשוי להיראות כבעיה קשה, אך כאשר יודעים את הפתרון, הוא יכול להתגלות כפשוט. זו הדרך שבה יש להתייחס לכל בעיה, גם אם היא נראית בלתי אפשרית. אליעד ממליץ לא להאמין למישהו שאומר שאין פתרון, כי הוא בסך הכל מראה על חוסר ידע או חוסר יכולת למצוא את הפתרון.
לסיום, אליעד מדגיש שהמוח שלנו תמיד עובד, ולכל בעיה יש פתרון. הוא מסביר שאין סיבה להתייאש, ושיש תמיד מה לעשות כדי להתמודד עם כל אתגר.
050-3331-331