טיפול במחלות נפש, הדרכת הורים, טיפול בהפרעות נפשיות, איך להפוך משוגע לחכם? איך להפוך ילד קטן לילד בוגר? איך לגדל ילדים חכמים? איך לגרום לילד להתגבר? טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לחולה נפש כאל בריא, להתייחס לילד כאל בוגר, חינוך ילדים
איך להפוך ילד קטן או אדם עם הפרעות נפשיות לבוגר ואחראי?
אחת ההמלצות המרכזיות שאליעד כהן מציג בהרצאה זו עוסקת בשאלה כיצד ניתן לקחת ילד קטן, או אפילו אדם מבוגר עם הפרעות נפשיות, ולגרום להם להתנהג בצורה בוגרת, שקולה ואחראית יותר. לדבריו, ילד קטן דומה למעשה לאדם מבוגר הסובל מבעיות נפשיות, משום שההתנהגות הילדותית, אם הייתה מוצגת על ידי אדם בוגר, הייתה נתפסת כ"שיגעון" או כחוסר שפיות. ההבדל העיקרי הוא שילדים הם בעלי גוף קטן, ולכן החברה מקבלת את התנהגותם הילדותית כסבירה או טבעית, בעוד שאותה התנהגות אצל מבוגר נתפסת כבעייתית.
אליעד מסביר שלמעשה ההתנהגות הילדותית או ההתנהגות של אדם עם הפרעה נפשית הן תוצר ישיר של ההתייחסות של הסביבה אליו. ככל שהסביבה מתייחסת לאדם כאל משוגע או כאל ילד קטן חסר יכולת, היא בעצם מחזקת אצלו את הדימוי הזה וגורמת לכך שהוא יישאר באותו מצב בעייתי. אדם שמשדרים לו שהוא חלש, מוגבל או חסר יכולות, יאבד את המוטיבציה להתפתח וימשיך להתנהג באותו האופן.
מה הטעות העיקרית בגישה החינוכית לילדים ולאנשים עם בעיות נפשיות?
הטעות המרכזית שאליעד מזהיר מפניה היא היחס המקובל שבו מתייחסים לילדים קטנים בשפה ובגישה ילדותית. לדוגמה, כשמבוגרים משתמשים בביטויים כמו "פוצי מוצי", "מי, מי", ודיבור מתיילד כלפי ילדים, הם גורמים לילד להאמין שהוא אכן קטן, חסר אחריות, וחסר יכולת חשיבה עצמאית. התוצאה המיידית של הגישה הזו היא שהילד ממשיך להתנהג באופן שאינו בוגר, כי הוא למעשה מקבל אישור חברתי להישאר באותה נקודה שבה הוא נמצא.
כך בדיוק גם ביחס לאדם הסובל מבעיות נפשיות. אם מתייחסים אליו כאל "משוגע" ומאשרים לו בהתייחסות הזו את מצבו הנוכחי, האדם נשאר לכוד במצבו ואינו מצליח להיחלץ ממנו. היחס המשפיל או המזלזל מחזק את ההפרעה ואת תחושת חוסר הערך העצמי, ומונע מהאדם להתפתח ולהשתפר.
מהי הגישה הנכונה שתעזור לילד או לאדם עם בעיות נפשיות להתקדם?
הגישה המומלצת ביותר לפי אליעד היא להתייחס לאדם, בין אם הוא ילד קטן או מבוגר עם בעיות נפשיות, באופן שבו היינו מתייחסים לאדם נורמטיבי, בוגר וחכם. הגישה הזו כוללת מספר עקרונות בסיסיים:
מה לעשות כשלא מבינים את ההיגיון של הילד או האדם עם הפרעה נפשית?
אליעד מודה שיש מצבים שבהם אנחנו לא מבינים את ההיגיון של האדם השני. ייתכן שהוא טוען משהו שנראה לנו לא הגיוני לחלוטין, כמו "מפלצת בחדר" או "רודפים אחריי". במקרה כזה, ההמלצה היא להודות בפשטות ובכנות שאתם לא מבינים, אבל לעשות זאת בדרך מכבדת ואמיתית. למשל, להגיד "אני מבין שאתה מרגיש ככה, אני לא בטוח שאני מבין למה, אולי אתה צודק ואולי לא, אבל אני לא מבין את זה כרגע".
המטרה היא להראות לאדם שיש לגיטימציה לתחושותיו, גם אם הן שונות או מוזרות, ובו זמנית לשדר לו שהמצב פתוח לבירור והבנה הדדית. ברגע שאתם לא מזלזלים ולא מבטלים את האדם, אתם מאפשרים לו לפתח חשיבה יותר הגיונית ובריאה.
כיצד עקביות משפיעה על ההצלחה בחינוך ילדים ובטיפול נפשי?
אליעד מדגיש שוב ושוב את חשיבות העקביות. לא מספיק להתייחס פעם אחת בצורה בוגרת ולמחרת לחזור לדיבור ילדותי או מזלזל. הגישה חייבת להיות עקבית ומתמשכת, כדי שהאדם יפנים את המסר שהוא בוגר, מסוגל ואחראי, וכך יתחיל להתנהג בהתאם.
לסיכום, ההתייחסות הרצינית והמכבדת לילד או לאדם עם הפרעות נפשיות, בשפה בוגרת ועם הרבה סבלנות והבנה, יכולה להוביל אותם לפיתוח התנהגות בוגרת, שקולה ובריאה יותר.
אחת ההמלצות המרכזיות שאליעד כהן מציג בהרצאה זו עוסקת בשאלה כיצד ניתן לקחת ילד קטן, או אפילו אדם מבוגר עם הפרעות נפשיות, ולגרום להם להתנהג בצורה בוגרת, שקולה ואחראית יותר. לדבריו, ילד קטן דומה למעשה לאדם מבוגר הסובל מבעיות נפשיות, משום שההתנהגות הילדותית, אם הייתה מוצגת על ידי אדם בוגר, הייתה נתפסת כ"שיגעון" או כחוסר שפיות. ההבדל העיקרי הוא שילדים הם בעלי גוף קטן, ולכן החברה מקבלת את התנהגותם הילדותית כסבירה או טבעית, בעוד שאותה התנהגות אצל מבוגר נתפסת כבעייתית.
אליעד מסביר שלמעשה ההתנהגות הילדותית או ההתנהגות של אדם עם הפרעה נפשית הן תוצר ישיר של ההתייחסות של הסביבה אליו. ככל שהסביבה מתייחסת לאדם כאל משוגע או כאל ילד קטן חסר יכולת, היא בעצם מחזקת אצלו את הדימוי הזה וגורמת לכך שהוא יישאר באותו מצב בעייתי. אדם שמשדרים לו שהוא חלש, מוגבל או חסר יכולות, יאבד את המוטיבציה להתפתח וימשיך להתנהג באותו האופן.
מה הטעות העיקרית בגישה החינוכית לילדים ולאנשים עם בעיות נפשיות?
הטעות המרכזית שאליעד מזהיר מפניה היא היחס המקובל שבו מתייחסים לילדים קטנים בשפה ובגישה ילדותית. לדוגמה, כשמבוגרים משתמשים בביטויים כמו "פוצי מוצי", "מי, מי", ודיבור מתיילד כלפי ילדים, הם גורמים לילד להאמין שהוא אכן קטן, חסר אחריות, וחסר יכולת חשיבה עצמאית. התוצאה המיידית של הגישה הזו היא שהילד ממשיך להתנהג באופן שאינו בוגר, כי הוא למעשה מקבל אישור חברתי להישאר באותה נקודה שבה הוא נמצא.
כך בדיוק גם ביחס לאדם הסובל מבעיות נפשיות. אם מתייחסים אליו כאל "משוגע" ומאשרים לו בהתייחסות הזו את מצבו הנוכחי, האדם נשאר לכוד במצבו ואינו מצליח להיחלץ ממנו. היחס המשפיל או המזלזל מחזק את ההפרעה ואת תחושת חוסר הערך העצמי, ומונע מהאדם להתפתח ולהשתפר.
מהי הגישה הנכונה שתעזור לילד או לאדם עם בעיות נפשיות להתקדם?
הגישה המומלצת ביותר לפי אליעד היא להתייחס לאדם, בין אם הוא ילד קטן או מבוגר עם בעיות נפשיות, באופן שבו היינו מתייחסים לאדם נורמטיבי, בוגר וחכם. הגישה הזו כוללת מספר עקרונות בסיסיים:
- שימוש בשפה בוגרת ומכבדת, ללא שפה ילדותית או מתיילדת.
- התייחסות רצינית והגיונית לכל דבר שהילד או האדם אומר, גם אם זה נשמע לא הגיוני. למשל, אם ילד אומר שיש מפלצת בחדר, לא לבטל את דבריו מיידית אלא להגיב בצורה מכבדת ורצינית, למשל לומר: "אני מבין שאתה חושב שיש מפלצת, אני אישית לא רואה אותה, אני מבין שאתה מרגיש ככה".
- לנהל שיחות בגובה העיניים, שבהן המבוגר מנסה להבין את נקודת המבט של הילד או האדם בעל הפרעה נפשית, גם אם הוא לא מסכים איתה.
- לא להדביק תוויות של "משוגע" או "ילד קטן", כי התוויות האלה גורמות לילד או לאדם להמשיך ולהישאר במצבם ולא להתפתח.
מה לעשות כשלא מבינים את ההיגיון של הילד או האדם עם הפרעה נפשית?
אליעד מודה שיש מצבים שבהם אנחנו לא מבינים את ההיגיון של האדם השני. ייתכן שהוא טוען משהו שנראה לנו לא הגיוני לחלוטין, כמו "מפלצת בחדר" או "רודפים אחריי". במקרה כזה, ההמלצה היא להודות בפשטות ובכנות שאתם לא מבינים, אבל לעשות זאת בדרך מכבדת ואמיתית. למשל, להגיד "אני מבין שאתה מרגיש ככה, אני לא בטוח שאני מבין למה, אולי אתה צודק ואולי לא, אבל אני לא מבין את זה כרגע".
המטרה היא להראות לאדם שיש לגיטימציה לתחושותיו, גם אם הן שונות או מוזרות, ובו זמנית לשדר לו שהמצב פתוח לבירור והבנה הדדית. ברגע שאתם לא מזלזלים ולא מבטלים את האדם, אתם מאפשרים לו לפתח חשיבה יותר הגיונית ובריאה.
כיצד עקביות משפיעה על ההצלחה בחינוך ילדים ובטיפול נפשי?
אליעד מדגיש שוב ושוב את חשיבות העקביות. לא מספיק להתייחס פעם אחת בצורה בוגרת ולמחרת לחזור לדיבור ילדותי או מזלזל. הגישה חייבת להיות עקבית ומתמשכת, כדי שהאדם יפנים את המסר שהוא בוגר, מסוגל ואחראי, וכך יתחיל להתנהג בהתאם.
לסיכום, ההתייחסות הרצינית והמכבדת לילד או לאדם עם הפרעות נפשיות, בשפה בוגרת ועם הרבה סבלנות והבנה, יכולה להוביל אותם לפיתוח התנהגות בוגרת, שקולה ובריאה יותר.
- טיפול בהפרעות נפשיות
- טיפול במשוגעים
- איך לחנך ילדים בוגרים
- איך לגרום לילד להיות בוגר
- טעויות בחינוך ילדים
איך לגרום לילד קטן להתנהג בצורה בוגרת?
המרצה עוסק בהסבר על הדרך בה ניתן לגרום לילדים קטנים להתנהג בצורה בוגרת, תוך התמקדות בהבנת הצורך להתייחס אליהם כמו למבוגרים. אליעד מציין כי ילדים הם כמו אנשים עם "שכל של משוגע" רק בגוף קטן, ואם אדם מבוגר היה מתנהג כמו ילד קטן, היה נתפס כמשוגע. השאלה המרכזית היא איך לגרום לילד קטן להתנהג בצורה בוגרת, ומסתבר שהתשובה לכך היא התייחסות אליו כפי שמגיבים לאדם בוגר.
מה לא לעשות כדי לחנך ילד בצורה בוגרת?
אם מתייחסים לילד כמו לילד קטן ומדברים אליו בשפה "פוצי מוצי" או בשפת תינוקות, התוצאה עלולה להיות שהוא יישאר ילד קטן, עם שיקול דעת של ילד קטן. ההתייחסות הזאת יוצרת מצב שבו הילד לא מתפתח להתנהגות בוגרת. אליעד מדגיש שאם ילד קטן מתנהג בצורה לא נורמלית או לא מבוגרת, אין להאשים אותו על כך, אלא יש להתייחס אליו כמו לבוגר ולהציב לו ציפיות גבוהות. אם מתייחסים לילד בצורה פחותה, הוא יישאר פחות.
מה כן לעשות?
ההמלצה היא לדבר עם הילד בהיגיון, ולהתייחס אליו בצורה שמכבדת אותו כבוגר, תוך שמירה על היגיון של המבוגר. אליעד מסביר גם כיצד יש לתקשר עם ילדים או אנשים עם הפרעות נפשיות - אם ילד או אדם "משוגע" טוען שמשהו בלתי הגיוני קורה, יש לנסות להבין את עולמו ולדבר איתו בהיגיון. אם ילד טוען שיש "מפלצת" בחדר, על המורה או ההורה לא להתייחס לדברים כלא הגיוניים, אלא לנהל שיחה תוך שמירה על הקשר ההגיוני: "אני מבין את מה שאתה אומר, אני לא חושב שיש פה מפלצת, אבל אני מבין שאתה מרגיש כך". מדובר בהצגת הגישה של תקשורת מבוססת על כבוד הדדי, שמבוססת על היגיון ולא על גישה של "אתה לא בסדר".
מהו המפתח בחינוך ילדים ובטיפול בהפרעות נפשיות?
ההמלצה היא להיות עקביים בהתייחסות לבן אדם עם בעיות נפשיות כמו לנורמלי, ולהימנע מלכנות אותו כ"משוגע". אם מתייחסים אליו כאל משוגע, זה מגביר את הסיכוי שהוא יישאר במצבו הנוכחי. כשהורים או מורים מתייחסים לילד קטן כאל אדם בוגר, הם מעודדים אותו להתנהג בצורה בוגרת. התייחסות כזו נותנת סיכוי הרבה יותר גבוה להתפתחות בריאה.
המרצה עוסק בהסבר על הדרך בה ניתן לגרום לילדים קטנים להתנהג בצורה בוגרת, תוך התמקדות בהבנת הצורך להתייחס אליהם כמו למבוגרים. אליעד מציין כי ילדים הם כמו אנשים עם "שכל של משוגע" רק בגוף קטן, ואם אדם מבוגר היה מתנהג כמו ילד קטן, היה נתפס כמשוגע. השאלה המרכזית היא איך לגרום לילד קטן להתנהג בצורה בוגרת, ומסתבר שהתשובה לכך היא התייחסות אליו כפי שמגיבים לאדם בוגר.
מה לא לעשות כדי לחנך ילד בצורה בוגרת?
אם מתייחסים לילד כמו לילד קטן ומדברים אליו בשפה "פוצי מוצי" או בשפת תינוקות, התוצאה עלולה להיות שהוא יישאר ילד קטן, עם שיקול דעת של ילד קטן. ההתייחסות הזאת יוצרת מצב שבו הילד לא מתפתח להתנהגות בוגרת. אליעד מדגיש שאם ילד קטן מתנהג בצורה לא נורמלית או לא מבוגרת, אין להאשים אותו על כך, אלא יש להתייחס אליו כמו לבוגר ולהציב לו ציפיות גבוהות. אם מתייחסים לילד בצורה פחותה, הוא יישאר פחות.
מה כן לעשות?
ההמלצה היא לדבר עם הילד בהיגיון, ולהתייחס אליו בצורה שמכבדת אותו כבוגר, תוך שמירה על היגיון של המבוגר. אליעד מסביר גם כיצד יש לתקשר עם ילדים או אנשים עם הפרעות נפשיות - אם ילד או אדם "משוגע" טוען שמשהו בלתי הגיוני קורה, יש לנסות להבין את עולמו ולדבר איתו בהיגיון. אם ילד טוען שיש "מפלצת" בחדר, על המורה או ההורה לא להתייחס לדברים כלא הגיוניים, אלא לנהל שיחה תוך שמירה על הקשר ההגיוני: "אני מבין את מה שאתה אומר, אני לא חושב שיש פה מפלצת, אבל אני מבין שאתה מרגיש כך". מדובר בהצגת הגישה של תקשורת מבוססת על כבוד הדדי, שמבוססת על היגיון ולא על גישה של "אתה לא בסדר".
מהו המפתח בחינוך ילדים ובטיפול בהפרעות נפשיות?
ההמלצה היא להיות עקביים בהתייחסות לבן אדם עם בעיות נפשיות כמו לנורמלי, ולהימנע מלכנות אותו כ"משוגע". אם מתייחסים אליו כאל משוגע, זה מגביר את הסיכוי שהוא יישאר במצבו הנוכחי. כשהורים או מורים מתייחסים לילד קטן כאל אדם בוגר, הם מעודדים אותו להתנהג בצורה בוגרת. התייחסות כזו נותנת סיכוי הרבה יותר גבוה להתפתחות בריאה.
- טיפול בהפרעות נפשיות
- טיפול במשוגעים
- איך לחנך ילדים בוגרים
- איך לגרום לילד להיות בוגר
- טעויות בחינוך ילדים
050-3331-331