🖨שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדיםכאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית / סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיו"ב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיו"ב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין.
ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש / התנהגות טורדנית כפייתית וכיו"ב.
והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות שהאדם שומע, לבין האדם עצמו. כי האדם ששומע קולות, והאדם שסובל מפיצול אישיות / סכיזופרניה פרנואידית וכיו"ב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר "ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת". וכיו"ב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות.
והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל שהוא לא מבין שזה המחשבות שבתוכו, ובגלל שהוא לא רוצה להזדהות עם המחשבות שבתוכו, מסיבות כאלו ואחרות, בגלל זה הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו.
ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיו"ב.
לדוגמה: הילד אומר: "הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו". במקרה כזה צריך לומר לילד, "הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו". ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. ז"א אם הילד אומר ש"הוא אומר לי לעשות כך או אחרת", לא צריך מיד להביע התנגדות (אא"כ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיו"ב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו.
ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה "הוא" למילה "הקול הפנימי שלך" / "המחשבה שלך" / "התחושה שלך". כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן הוא מדבר על אותם קולות בגוף שלישי, כאילו זה אדם זר ממש.
והאמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות האישיות שלו, כעל קולות של מישהו זר. ולכן, הדבר הראשון שצריך לעשות, זה להחזיר את האחריות לאותו אדם. ולכן יש לתקן אותו, או פשוט לחזור על המשפט שלו, ולהוסיף שם, את המילה שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם.
ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה "הוא" למילה "המחשבה שלך", וגם להוסיף את המילה "אולי" / "יכול" לאותו המשפט.
לדוגמה הילד אומר: "הוא אומר לי ללכת". להפוך את זה ל: "המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת". או "הוא אומר לי שאני צריך ללכת". להפוך את זה ל: "הוא אומר לי שאני יכול ללכת". דהיינו, את המחויב, להפוך לאפשרי. המחשבה לא מחייבת אותך לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת.
ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, "הוא אומר לי שאני צריך לעשות X". אפשר להחליף את זה ל: "הוא אומר לך שאתה יכול לעשות X". עם החלפה רק של המילה "צריך" למילה "יכול". וההחלפה הזאת משמעותה היא, שיש לך בחירה חופשית האם לעשות את הדבר. ושהקול ההוא, זאת רק המלצה בלבד, שאתה לא חייב להקשיב לה.
ובכל מקרה המסר הראשון הוא, שצריך להחזיר את השליטה לידיים של אותו האדם ששומע קולות בראש / סובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית. וצריך להבהיר לו, שזה לא מישהו חיצוני לו, אלא שזה קול פנימי בתוכו, קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול.
וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול.
וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיו"ב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיו"ב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם.
וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד /...
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 1פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 1פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 1 מהי סכיזופרניה והאם באמת אין לה פתרון? אליעד כהן מדבר בהרצאה זו על סכיזופרניה (שסעת), מחלות נפשיות, וטיפולים אפשריים בהפרעות נפשיות, תוך התייחסות מפורטת לתפיסות הרווחות בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה. הוא מתאר את הסכיזופרניה כמחלה נפשית המאופיינת בהתקפים פסיכוטיים, המובילים להתדרדרות מתמשכת לאורך הזמן. הוא מדגיש שקיים טיפול תרופתי, אך טוען שהתרופות ... חיים ממושכים, אך לא ריפוי מוחלט. לדבריו, זו בדיוק הטענה של פסיכיאטרים רבים לגבי סכיזופרניה. אליעד מעביר ביקורת נוקבת על התפיסה הזאת, וטוען כי ההצהרה שאין פתרון לסכיזופרניה אינה מוחלטת ומייצגת אינטרס כלשהו של אנשי המקצוע. הוא מסביר שלפסיכיאטרים יש אינטרס כלכלי ברור להשאיר אנשים תלויים בטיפול התרופתי, מה שמוביל לפרנסה ארוכת טווח עבורם. מה האינטרס של מומחים לומר שאין פתרון לסכיזופרניה? אליעד כהן טוען כי אנשי מקצוע, כמו פסיכיאטרים, אומרים שאין פתרון לבעיה משום שהם אינם מכירים פתרון אמיתי או מוחלט למחלה. לדבריו, אדם שאינו יודע את הפתרון מעדיף ... מאמין שאין פתרון לבעיה כלשהי, הוא לא אמור להרצות עליה. מה זה מחלת נפש לפי אליעד כהן? לפי אליעד, מחלת נפש היא למעשה צורת חשיבה חריגה שאינה מתיישבת עם הנורמות החברתיות המקובלות. הוא טוען שכל מחלה נפשית, כמו סכיזופרניה או הפרעות נפשיות אחרות, מקורה במבנה חשיבה מסוים, תפיסות ואמונות עמוקות של האדם כלפי עצמו וכלפי המציאות. לדבריו, אדם הסובל ממחלה נפשית הוא אדם שלא הצליח להסתגל באופן מלא למחויבים החברתיים, והוא סובל משום שהתפיסות שלו מתנגשות עם אלו של הסביבה. הוא ... גורם לסבל לא רק לו עצמו אלא גם לסביבתו, והסביבה מגדירה אותו כחולה נפש משום שהתנהגותו שונה וחריגה. אבל בפועל, לטענתו, אין גבול חד בין נורמלי לבין חולה, משום שבמידה מסוימת לכולם יש תפיסות חריגות שיכולות להיתפס כמחלת נפש. האם טיפול קוגניטיבי יכול לרפא סכיזופרניה והפרעות נפשיות אחרות? אליעד כהן מדבר בהרחבה על הטיפול הקוגניטיבי ומסביר שיש בו פוטנציאל לעזור מאוד לאנשים הסובלים מסכיזופרניה והפרעות נפשיות אחרות. הוא מציין כי המטרה של הטיפול הקוגניטיבי היא ליצור אצל המטופל סתירה פנימית בין מה שהוא חושב שקיים לבין מה ... בטוח יותר שנכון, הוא מפסיק לראות את הפיל, וכך משתפר מצבו. מדוע לחולי נפש יש סיכוי גבוה יותר להגיע לתובנות עמוקות? אליעד טוען שלאנשים הסובלים ממחלות נפש יש פוטנציאל גבוה יותר להגיע להבנה עמוקה של המציאות, דווקא בגלל החריגות שלהם והחשיבה הבלתי שגרתית. הוא מסביר כי בריא ... לאזן בין מחשבות מנוגדות ולא להיכנס לקונפליקט פנימי מתמשך. חולי נפש סובלים משום שהם אינם מצליחים לאזן בין מחשבותיהם הסותרות. יחד עם זאת, הוא מדגיש שחולי הנפש נמצאים במצב שבו הם מסוגלים לחוות מחשבות ופרספקטיבות שונות באופן קיצוני, ולכן, אם יצליחו לאזן בין הסתירות בתפיסתם, הם יוכלו להגיע להבנת המוחלט. איך אפשר באמת לרפא הפרעות נפשיות באופן עמוק ומוחלט? אליעד כהן מציע שהדרך האמיתית לריפוי מוחלט היא על ידי הבנת שורש החשיבה של המחלה. לשם כך, אדם שרוצה לעזור לאחר צריך למצוא בתוכו את המקום בו הוא בעצמו חולה נפש במידה מסוימת, להבין את ההיגיון והחוסר היגיון שבחשיבה הזו, ולהשתמש בתובנות האלו כדי לעזור לאחרים להשתחרר מאותה ... כל הזוויות האפשריות, ולכן כדי להגיע אליה אדם צריך להבין את כל ההפרעות הנפשיות לעומקן. האם יש ריפוי לסכיזופרניה? מהי מחלת נפש באמת? טיפול קוגניטיבי בסכיזופרניה מדוע פסיכיאטרים אומרים שאין פתרון? האם אפשר לרפא
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?