האם כדאי לאשפז מישהו באשפוז פסיכיאטרי בכפייה?

אליעד כהן מסביר כי השאלה לגבי אשפוז פסיכיאטרי, בעיקר אשפוז בכפייה, אינה חד - משמעית, ויש להפריד בין שני מצבים מרכזיים:

• מצב חירום מיידי, בו האדם מסוכן לעצמו או לסביבתו ויש צורך למנוע ממנו לגרום נזק באופן מיידי.
• מצב שבו רוצים לעזור לאדם ולהפוך אותו לנורמלי, לטפל בו באמת לטווח ארוך.

כדוגמה למצב הראשון, אליעד נותן דימוי של אדם שעומד לקפוץ מהגג. במקרה כזה, האם מותר ואף מומלץ לקשור את האדם לעמוד כדי למנוע ממנו את הקפיצה? אליעד מציין כי במקרה זה כולם יסכימו שזה מוצדק לחלוטין, כי אנחנו מונעים את הנזק באופן מיידי. אבל הוא מדגיש שזה פתרון זמני בלבד: אף אחד לא יחשוב שבגלל שקשרנו אדם לעמוד, הוא הפסיק לרצות לקפוץ מהגג באופן קבוע.

באופן דומה, במקרה של אדם עם הפרעות נפשיות קשות שמסכן את עצמו או אחרים, אשפוז בכפייה ותרופות פסיכיאטריות ייתכן ויהיו פתרון זמני וחשוב כדי להרגיע אותו, לסמם אותו זמנית ולמנוע נזק. אך אליעד מדגיש שהדבר לא יפתור את הבעיה האמיתית ולא יהפוך אותו לאדם בריא או שפוי יותר. כלומר, האשפוז בכפייה יכול להציל חיים בטווח הקצר, אבל הוא אינו מרפא ואינו מיועד לרפא את האדם בטווח הארוך.

האם אשפוז פסיכיאטרי יכול להפוך אדם לנורמלי?

אליעד כהן מתייחס לאשליה הקיימת לפיה אשפוז פסיכיאטרי יהפוך אנשים לנורמליים. לדבריו, ברוב המקרים זה לא עובד ואינו אמור לעבוד. אנשים שמאושפזים בכפייה לרוב אינם יוצאים בריאים יותר, ולעיתים קרובות אפילו מתדרדרים מבחינה נפשית.

הסיבה לכך נעוצה בהשפעת הסביבה: אליעד מסביר שכאשר לוקחים אדם ומשאירים אותו בסביבה של אנשים עם הפרעות נפשיות, הסיכוי שיחלים או יחזור להיות נורמלי הוא נמוך מאוד, אפילו אפסי. כדוגמה, הוא מציע לקחת אדם נורמלי לחלוטין ולשים אותו במחלקה פסיכיאטרית מלאה באנשים משוגעים, ככל שיעבור הזמן, הסיכוי שהוא יאבד משפיותו גדל, משום שאדם מושפע מאוד מסביבתו. כך, אם מישהו נחשף באופן ממושך לאנשים שמתנהגים בצורה לא נורמלית, גדל הסיכוי שגם הוא יאמץ התנהגויות כאלה.

האם תרופות פסיכיאטריות פותרות בעיות נפשיות?

אליעד מתייחס לתרופות פסיכיאטריות כאל אמצעי נוסף שאינו באמת פותר בעיות נפשיות. הוא מסביר שתרופות פסיכיאטריות אינן מטפלות בשורש הבעיה, אלא רק מטשטשות או מרגיעות את התסמינים באופן זמני. כדוגמה הוא מציג מצב שבו אדם נמצא בדיכאון כי החברה שלו עזבה אותו, והוא חושב להתאבד. אם מאשפזים אותו ומטפלים בו בתרופות פסיכיאטריות, ייתכן שלאחר חודש הוא כבר לא יהיה מדוכא. אך אליעד מסביר שהשיפור במצבו של האדם הוא מקרי או זמני בלבד, הבעיה המקורית לא באמת טופלה, אלא פשוט חלפה או נשכחה באופן זמני.

הוא משווה את השימוש בתרופות פסיכיאטריות לצריכת סוכר או אכילת עוגיות כדי לשפר את מצב הרוח. גם אלו יכולים לעזור לזמן קצר, אך אף אחד לא באמת חושב שאכילת שוקולד או סוכר מטפלת בדיכאון באופן אמיתי. כך גם תרופות פסיכיאטריות אינן טיפול אמיתי ואינן מרפאות דיכאון או בעיות נפשיות אחרות, למרות שיש תאוריות האומרות שהבעיה נעוצה בחוסר בסרוטונין או בכימיקלים אחרים במוח.

מה הדרך הנכונה והיעילה לטפל בהפרעות נפשיות ללא תרופות ואשפוז?

אליעד כהן טוען שהדרך הנכונה והיעילה ביותר לטיפול בהפרעות נפשיות היא באמצעות הבנת השורש האמיתי של הבעיה הנפשית, והטיפול בו בעזרת היגיון, שכל והבנה עמוקה של הבעיה. לפי אליעד, כמעט כל בעיה נפשית ניתן לפתור באמצעות הבנה ושימוש בהיגיון בלבד, ללא צורך בתרופות פסיכיאטריות או באשפוז כפוי.

לדבריו, הטיפול האמיתי הוא באמצעות בירור הסיבה המדויקת שמביאה את האדם להרגיש את מה שהוא מרגיש, ולטפל בה ישירות, במקום לנסות לטשטש או להרגיע את התסמינים עם תרופות ואשפוזים.

אליעד מדגיש כי הפתרון הזה אינו "הוקוס - פוקוס" או קסם, אלא תהליך שדורש חשיבה מעמיקה ואמיתית. הוא מסכם באומרו שבאתר שלו קיימים הסברים מפורטים כיצד לטפל בכל סוגי ההפרעות הנפשיות בעזרת שכל, לוגיקה והבנת האמת מאחורי הרגש והבעיה.