מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש?
📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
האם ניתן לרפא את כל מחלות הנפש?
אליעד מתחיל את ההרצאה בשאלה עקרונית: האם אפשר לרפא כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות ובלי טיפולים פסיכיאטריים? הוא טוען שהתשובה היא כן, וההיגיון שמאחורי תשובה זו יוסבר במהלך ההרצאה. אליעד מציין כי לא מדובר בקסם, אך יש תהליך אפשרי שבו כל אדם עם הפרעה נפשית, אפילו בעיות חמורות כמו סכיזופרניה או פיצול אישיות, יכול להשתפר ולחזור לתפקוד רגיל אם יתקבל טיפול נכון.
הוא מתחיל להסביר את הרעיון באמצעות דוגמה של ילד קטן שמפחד להישאר לבד בחדר בגלל מפלצת דמיונית. במקרה של ילד קטן, לא היינו מגדירים את פחדו כהפרעה נפשית, אך אם אדם מבוגר היה מצהיר על אותו פחד, הוא היה נחשב לחולה נפש. אליעד טוען כי ההבדל בין ילד קטן לבין מבוגר נובע מהמבחן של התפיסה המפותחת: אנו מצפים שמבוגר יחשוב בצורה רציונלית, בעוד שילד לא יכול להבין זאת. הוא שואל: מה היה קורה אם למבוגר היה מוח של ילד? ואז, הוא מסביר, היינו מגדירים אותו כחולה נפש.
בהמשך, אליעד מבהיר כי כל ההגדרה של "חולי נפש" מבוססת על השוואה לתפיסה "הנורמלית". אם אדם לא חושב כמו רוב האנשים, אם הוא לא מתפקד כמוהם, אנו מגדירים אותו כחולה נפש. כל הסיווגים שנעשים במערכת הרפואית, כמו אבחנה של סכיזופרניה או אוטיזם, מבוססים על העובדה שמישהו לא מתפקד כמו "הנורמלי" של החברה.
הוא מסביר כי ההגדרה הזו אינה בהכרח נכונה. במקרים רבים, אנו לא יודעים איך לגרום לאדם לחזור לתפקוד רגיל, ולכן קל לנו להדביק לו את התווית של "חולה נפש". אך, הוא טוען, כל אדם, גם אם הוא סובל מהפרעה נפשית, יכול להתפתח ולהפוך לאדם חכם עם תפיסה בריאה. הוא מזכיר כי גם תינוקות מתחילים ללא שום ידע, אך עם הזמן הם מתפתחים, ולמעשה, כל אדם יכול לעבור תהליך דומה ולהגיע לרמת התפתחות גבוהה.
עם זאת, אליעד מציין שזהו תהליך ארוך ומורכב. הוא מסביר שהתהליך דורש הבנה עמוקה של המוח, איך לתקשר עם אדם שסובל מהפרעה נפשית, ואיך לעזור לו להתפתח באופן טבעי כפי שתינוק מתפתח.
אחת השאלות החשובות שעולות במהלך ההרצאה היא איך ניתן לשוחח עם אדם שמציב לעצמו היגיון לא תואם. לדוגמה, מה קורה אם אדם משוכנע שהכוכבים הם מצלמות שמתעדות אותו? אליעד מציין כי הדרך הנכונה היא לא להתווכח ישירות, אלא להתחיל לשאול את עצמך "אולי הוא צודק?" ולבדוק את ההיגיון הפנימי של האדם. הוא מסביר שזהו תהליך מסוכן, כי זה יכול להטיל ספק במציאות גם אצל מי שנחשב "נורמלי".
הוא גם שואל אם השימוש בכדורים ותרופות פסיכיאטריות הוא חובה. אליעד טוען כי לעיתים הכדורים יכולים לעזור לאנשים, אך הם אינם הפתרון המוחלט. הוא מוסיף כי השימוש בכדורים לא תמיד פותר את הבעיה הבסיסית, שהיא חוסר ההתפתחות השכלית של אותו אדם.
לסיום, אליעד מסכם כי כל מחלת נפש נובעת מכך שהאדם חושב בצורה שונה מהנורמל, אך אין זה אומר שאין פתרון. אם נלמד להכיר את המנגנונים של המחשבה וההיגיון הפנימי של אדם חולה נפש, ניתן לעזור לו לפתח את השכל ולהפוך אותו לאדם מתפקד ומחונך.
אליעד מתחיל את ההרצאה בשאלה עקרונית: האם אפשר לרפא כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות ובלי טיפולים פסיכיאטריים? הוא טוען שהתשובה היא כן, וההיגיון שמאחורי תשובה זו יוסבר במהלך ההרצאה. אליעד מציין כי לא מדובר בקסם, אך יש תהליך אפשרי שבו כל אדם עם הפרעה נפשית, אפילו בעיות חמורות כמו סכיזופרניה או פיצול אישיות, יכול להשתפר ולחזור לתפקוד רגיל אם יתקבל טיפול נכון.
הוא מתחיל להסביר את הרעיון באמצעות דוגמה של ילד קטן שמפחד להישאר לבד בחדר בגלל מפלצת דמיונית. במקרה של ילד קטן, לא היינו מגדירים את פחדו כהפרעה נפשית, אך אם אדם מבוגר היה מצהיר על אותו פחד, הוא היה נחשב לחולה נפש. אליעד טוען כי ההבדל בין ילד קטן לבין מבוגר נובע מהמבחן של התפיסה המפותחת: אנו מצפים שמבוגר יחשוב בצורה רציונלית, בעוד שילד לא יכול להבין זאת. הוא שואל: מה היה קורה אם למבוגר היה מוח של ילד? ואז, הוא מסביר, היינו מגדירים אותו כחולה נפש.
בהמשך, אליעד מבהיר כי כל ההגדרה של "חולי נפש" מבוססת על השוואה לתפיסה "הנורמלית". אם אדם לא חושב כמו רוב האנשים, אם הוא לא מתפקד כמוהם, אנו מגדירים אותו כחולה נפש. כל הסיווגים שנעשים במערכת הרפואית, כמו אבחנה של סכיזופרניה או אוטיזם, מבוססים על העובדה שמישהו לא מתפקד כמו "הנורמלי" של החברה.
הוא מסביר כי ההגדרה הזו אינה בהכרח נכונה. במקרים רבים, אנו לא יודעים איך לגרום לאדם לחזור לתפקוד רגיל, ולכן קל לנו להדביק לו את התווית של "חולה נפש". אך, הוא טוען, כל אדם, גם אם הוא סובל מהפרעה נפשית, יכול להתפתח ולהפוך לאדם חכם עם תפיסה בריאה. הוא מזכיר כי גם תינוקות מתחילים ללא שום ידע, אך עם הזמן הם מתפתחים, ולמעשה, כל אדם יכול לעבור תהליך דומה ולהגיע לרמת התפתחות גבוהה.
עם זאת, אליעד מציין שזהו תהליך ארוך ומורכב. הוא מסביר שהתהליך דורש הבנה עמוקה של המוח, איך לתקשר עם אדם שסובל מהפרעה נפשית, ואיך לעזור לו להתפתח באופן טבעי כפי שתינוק מתפתח.
אחת השאלות החשובות שעולות במהלך ההרצאה היא איך ניתן לשוחח עם אדם שמציב לעצמו היגיון לא תואם. לדוגמה, מה קורה אם אדם משוכנע שהכוכבים הם מצלמות שמתעדות אותו? אליעד מציין כי הדרך הנכונה היא לא להתווכח ישירות, אלא להתחיל לשאול את עצמך "אולי הוא צודק?" ולבדוק את ההיגיון הפנימי של האדם. הוא מסביר שזהו תהליך מסוכן, כי זה יכול להטיל ספק במציאות גם אצל מי שנחשב "נורמלי".
הוא גם שואל אם השימוש בכדורים ותרופות פסיכיאטריות הוא חובה. אליעד טוען כי לעיתים הכדורים יכולים לעזור לאנשים, אך הם אינם הפתרון המוחלט. הוא מוסיף כי השימוש בכדורים לא תמיד פותר את הבעיה הבסיסית, שהיא חוסר ההתפתחות השכלית של אותו אדם.
לסיום, אליעד מסכם כי כל מחלת נפש נובעת מכך שהאדם חושב בצורה שונה מהנורמל, אך אין זה אומר שאין פתרון. אם נלמד להכיר את המנגנונים של המחשבה וההיגיון הפנימי של אדם חולה נפש, ניתן לעזור לו לפתח את השכל ולהפוך אותו לאדם מתפקד ומחונך.
מהי השאלה המרכזית?
השאלה שמטרידה את כולם היא: האם אפשר לרפא כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות וללא טיפולים פסיכיאטריים? האם באמת קיים פתרון שלם לכל סוגי ההפרעות הנפשיות, בכל מצב ובכל גיל, ואיך יכול להיות שזה הגיוני?
כיצד דוגמת הילד הקטן מגלה לנו את הבעיה?
שאלה: מה קורה כשילד קטן פוחד לישון לבד בגלל מפלצת דמיונית?
תשובה: אין נטייה לקרוא לו "חולה נפש", כי הוא עדיין ילד קטן. אם אותו פחד היה מופיע אצל מבוגר, היו אומרים עליו שהוא חולה נפש.
שאלה: מדוע ההבדל הזה חשוב?
תשובה: כי הוא ממחיש שאצל ילד אנחנו מסבירים לעצמנו שהתפיסה שלו עדיין לא מפותחת, ולכן אין סיבה להגדיר אותו כחולה נפש. לעומת זאת, אצל מבוגר, אותה התנהגות ממש תוביל לאבחנה של הפרעה נפשית, מפני שיש ציפייה שהשכל שלו יתפקד ברמה מסוימת.
מהו הקשר בין "שכל של ילד" לבין הגדרת חולי נפש?
שאלה: מה היה קורה אם היה לאדם מבוגר גוף בוגר אבל שכל של ילד?
תשובה: היינו מגדירים אותו כמפגר או כחולה נפש בכל מקרה, כי הוא לא חושב באותה רמה שאנשים בוגרים מצופים לחשוב. למעשה, כל הסיווגים של "חולה נפש" מבוססים על כך שמישהו לא חושב כמו "הרוב הנורמלי", או שהוא תקוע ברמת תפיסה של ילד קטן.
למה בכלל אנו מגדירים אדם כ"חולה נפש"?
שאלה: האם עצם העובדה שאיננו יודעים כיצד להביא אדם מסוים למצב רגיל, הופכת אותו מיד לחולה נפש?
תשובה: כן. לעתים, בגלל חוסר הידע שלנו כיצד לפתח את התפיסה של אותו אדם, אנו נותנים לו הגדרה קלינית של חולי נפש. לדוגמה, בספר ה - DSM יש רשימה ארוכה של אבחנות למגוון הפרעות, כמו הפרעת קשב וריכוז, הפרעה אובססיבית וכדומה. ברגע שאיננו יודעים לפתור את הבעיה, אנו מתייגים אותה כהפרעה.
האם ניתן לרפא את כל המחלות הנפשיות?
שאלה: האם באמת יש דרך לטפל בכל סוג של הפרעה נפשית ולהפוך את האדם לחכם, מתפקד ובעל יכולת להבין את העולם בצורה רגילה?
תשובה: כן, לוגית אפשרי להגיע למצב שבו גם חולה נפש כבד, בין אם זה סכיזופרניה, פרנויה או כל הפרעה אחרת, יכול להתפתח מבחינת השכל ממש כמו שתינוק מצליח להתפתח ולהפוך לאדם בוגר.
ההיגיון אומר: אם תינוק שאין לו שום ידיעה מתפתח עם הזמן עד לרמה גבוהה, אז גם אדם שמוגדר "חולה נפש" יכול, בתיאוריה, לעבור תהליך מקביל ולחזור לרמת תפקוד תקינה ואפילו להפוך לאדם בעל יכולת שכלית גבוהה במיוחד.
האם זה קורה בקלות ובמהירות?
שאלה: האם מדובר בקסם של "אברה קדברה" או "אוקוס פוקוס"?
תשובה: ממש לא. זה תהליך ארוך ומורכב, הוא דורש הבנה עמוקה כיצד המוח עובד, כיצד לתקשר עם אותו אדם, וכיצד להעביר אותו תהליכים התפתחותיים שלא קרו אצלו באופן טבעי.
כיצד ההיגיון משתלב בהפרעות נפשיות?
שאלה: מה המשמעות של "היגיון" כאשר אדם משוכנע שרודפים אחריו או שהכוכבים בשמיים הם מצלמות שעוקבות אחריו?
תשובה: גם אדם שמוגדר חולה נפש פועל לפי היגיון פנימי כלשהו, רק שההיגיון הזה אינו תואם את ההיגיון של הרוב. הוא לא מוותר על כלל החוקים, כי לדוגמה, גם חולה נפש לרוב לא ינסה לעבור דרך קיר או להכניס יד לאש (אלא אם כן יש לו רעיון אחר).
איך ניתן להיכנס לראש של אדם חולה נפש?
שאלה: מהי הטכניקה המומלצת כדי לעזור למישהו שחושב למשל שהטלוויזיה משדרת על אודותיו או שהכוכבים הם מצלמות?
תשובה: הדרך האמיתית היא לנסות לשאול את עצמך: "אולי הוא צודק?". צריך לבדוק ברצינות מוחלטת את האפשרות הזאת, ולשאול "האם יש סיכוי שזה באמת כך?". השאלות האלה עלולות לערער את תחושת הוודאות של האדם המטפל, ולכן הם מסוכנות. אפשר להתחיל לפקפק בכל, וכך אדם "נורמלי" עלול להתחיל להשתגע גם הוא.
מדוע זה מסוכן וכיצד בכל זאת אפשר להתמודד?
שאלה: אם הטכניקה כוללת הטלת ספק בכל מה שאני יודע, איך אפשר שלא להיפגע מכך בעצמי?
תשובה: זה אכן מסוכן, כי כדי להוכיח למישהו שהוא טועה, צריך באמת לקחת בחשבון שאולי הוא צודק, ולהעמיק לתוך עולם המחשבות שלו. תהליך כזה יכול לטלטל את האדם המטפל. יש השוואה לזה: אדם בכלא - כדי לשחרר אותו מבפנים, עליך להיכנס לכלא. לא לכל אחד מתאים לקחת את הסיכון הזה.
איפה נכנס הנושא של כדורים, תרופות וטיפולים פסיכיאטריים?
שאלה: האם חובה להשתמש בכדורים כדי לטפל במחלות נפש?
תשובה: לא בהכרח. כדורים יכולים לעזור לחלק מהאנשים, אך הם לא "התשובה" אם רוצים להגיע לשורש הבעיה ולפתור אותה לגמרי. הדבר תלוי באדם, ברמת ההבנה שלו וברמת ההבנה של המטפל, ולא נכנס כאן לדיון כמה ומתי מומלץ.
ומה בנוגע לגנטיקה או לטראומה?
שאלה: האם יש חשיבות לגורמים כמו גנטיקה, סביבה או טראומה שעבר האדם?
תשובה: גורמים כמו גנטיקה, סביבה או טראומה עשויים להשפיע, אבל הם לא סותמים את הגולל על אפשרות הריפוי. התהליך אולי יהיה מאתגר יותר, אך עדיין נותרת אפשרות לשנות את תפיסתו של האדם.
מה המסקנה הסופית?
שאלה: כיצד ניתן לסכם את כל הנושא?
תשובה: בכל הפרעה נפשית, האדם חושב אחרת מהרוב - לרוב כי התפיסה שלו לא התפתחה כראוי (כמו ילד קטן שלא גדל בפן המחשבתי). עם גישה נכונה, חקירת ההיגיון הפנימי שלו והובלתו דרך אותם שלבי התפתחות מנטלית, ניתן לתקן ולעתים אף להפוך אותו לאדם חכם במיוחד. אין זה פשוט, אבל לוגית זה אפשרי.
שיהיה לכולם בריאות נפשית.
השאלה שמטרידה את כולם היא: האם אפשר לרפא כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות וללא טיפולים פסיכיאטריים? האם באמת קיים פתרון שלם לכל סוגי ההפרעות הנפשיות, בכל מצב ובכל גיל, ואיך יכול להיות שזה הגיוני?
כיצד דוגמת הילד הקטן מגלה לנו את הבעיה?
שאלה: מה קורה כשילד קטן פוחד לישון לבד בגלל מפלצת דמיונית?
תשובה: אין נטייה לקרוא לו "חולה נפש", כי הוא עדיין ילד קטן. אם אותו פחד היה מופיע אצל מבוגר, היו אומרים עליו שהוא חולה נפש.
שאלה: מדוע ההבדל הזה חשוב?
תשובה: כי הוא ממחיש שאצל ילד אנחנו מסבירים לעצמנו שהתפיסה שלו עדיין לא מפותחת, ולכן אין סיבה להגדיר אותו כחולה נפש. לעומת זאת, אצל מבוגר, אותה התנהגות ממש תוביל לאבחנה של הפרעה נפשית, מפני שיש ציפייה שהשכל שלו יתפקד ברמה מסוימת.
מהו הקשר בין "שכל של ילד" לבין הגדרת חולי נפש?
שאלה: מה היה קורה אם היה לאדם מבוגר גוף בוגר אבל שכל של ילד?
תשובה: היינו מגדירים אותו כמפגר או כחולה נפש בכל מקרה, כי הוא לא חושב באותה רמה שאנשים בוגרים מצופים לחשוב. למעשה, כל הסיווגים של "חולה נפש" מבוססים על כך שמישהו לא חושב כמו "הרוב הנורמלי", או שהוא תקוע ברמת תפיסה של ילד קטן.
למה בכלל אנו מגדירים אדם כ"חולה נפש"?
שאלה: האם עצם העובדה שאיננו יודעים כיצד להביא אדם מסוים למצב רגיל, הופכת אותו מיד לחולה נפש?
תשובה: כן. לעתים, בגלל חוסר הידע שלנו כיצד לפתח את התפיסה של אותו אדם, אנו נותנים לו הגדרה קלינית של חולי נפש. לדוגמה, בספר ה - DSM יש רשימה ארוכה של אבחנות למגוון הפרעות, כמו הפרעת קשב וריכוז, הפרעה אובססיבית וכדומה. ברגע שאיננו יודעים לפתור את הבעיה, אנו מתייגים אותה כהפרעה.
האם ניתן לרפא את כל המחלות הנפשיות?
שאלה: האם באמת יש דרך לטפל בכל סוג של הפרעה נפשית ולהפוך את האדם לחכם, מתפקד ובעל יכולת להבין את העולם בצורה רגילה?
תשובה: כן, לוגית אפשרי להגיע למצב שבו גם חולה נפש כבד, בין אם זה סכיזופרניה, פרנויה או כל הפרעה אחרת, יכול להתפתח מבחינת השכל ממש כמו שתינוק מצליח להתפתח ולהפוך לאדם בוגר.
ההיגיון אומר: אם תינוק שאין לו שום ידיעה מתפתח עם הזמן עד לרמה גבוהה, אז גם אדם שמוגדר "חולה נפש" יכול, בתיאוריה, לעבור תהליך מקביל ולחזור לרמת תפקוד תקינה ואפילו להפוך לאדם בעל יכולת שכלית גבוהה במיוחד.
האם זה קורה בקלות ובמהירות?
שאלה: האם מדובר בקסם של "אברה קדברה" או "אוקוס פוקוס"?
תשובה: ממש לא. זה תהליך ארוך ומורכב, הוא דורש הבנה עמוקה כיצד המוח עובד, כיצד לתקשר עם אותו אדם, וכיצד להעביר אותו תהליכים התפתחותיים שלא קרו אצלו באופן טבעי.
כיצד ההיגיון משתלב בהפרעות נפשיות?
שאלה: מה המשמעות של "היגיון" כאשר אדם משוכנע שרודפים אחריו או שהכוכבים בשמיים הם מצלמות שעוקבות אחריו?
תשובה: גם אדם שמוגדר חולה נפש פועל לפי היגיון פנימי כלשהו, רק שההיגיון הזה אינו תואם את ההיגיון של הרוב. הוא לא מוותר על כלל החוקים, כי לדוגמה, גם חולה נפש לרוב לא ינסה לעבור דרך קיר או להכניס יד לאש (אלא אם כן יש לו רעיון אחר).
איך ניתן להיכנס לראש של אדם חולה נפש?
שאלה: מהי הטכניקה המומלצת כדי לעזור למישהו שחושב למשל שהטלוויזיה משדרת על אודותיו או שהכוכבים הם מצלמות?
תשובה: הדרך האמיתית היא לנסות לשאול את עצמך: "אולי הוא צודק?". צריך לבדוק ברצינות מוחלטת את האפשרות הזאת, ולשאול "האם יש סיכוי שזה באמת כך?". השאלות האלה עלולות לערער את תחושת הוודאות של האדם המטפל, ולכן הם מסוכנות. אפשר להתחיל לפקפק בכל, וכך אדם "נורמלי" עלול להתחיל להשתגע גם הוא.
מדוע זה מסוכן וכיצד בכל זאת אפשר להתמודד?
שאלה: אם הטכניקה כוללת הטלת ספק בכל מה שאני יודע, איך אפשר שלא להיפגע מכך בעצמי?
תשובה: זה אכן מסוכן, כי כדי להוכיח למישהו שהוא טועה, צריך באמת לקחת בחשבון שאולי הוא צודק, ולהעמיק לתוך עולם המחשבות שלו. תהליך כזה יכול לטלטל את האדם המטפל. יש השוואה לזה: אדם בכלא - כדי לשחרר אותו מבפנים, עליך להיכנס לכלא. לא לכל אחד מתאים לקחת את הסיכון הזה.
איפה נכנס הנושא של כדורים, תרופות וטיפולים פסיכיאטריים?
שאלה: האם חובה להשתמש בכדורים כדי לטפל במחלות נפש?
תשובה: לא בהכרח. כדורים יכולים לעזור לחלק מהאנשים, אך הם לא "התשובה" אם רוצים להגיע לשורש הבעיה ולפתור אותה לגמרי. הדבר תלוי באדם, ברמת ההבנה שלו וברמת ההבנה של המטפל, ולא נכנס כאן לדיון כמה ומתי מומלץ.
ומה בנוגע לגנטיקה או לטראומה?
שאלה: האם יש חשיבות לגורמים כמו גנטיקה, סביבה או טראומה שעבר האדם?
תשובה: גורמים כמו גנטיקה, סביבה או טראומה עשויים להשפיע, אבל הם לא סותמים את הגולל על אפשרות הריפוי. התהליך אולי יהיה מאתגר יותר, אך עדיין נותרת אפשרות לשנות את תפיסתו של האדם.
מה המסקנה הסופית?
שאלה: כיצד ניתן לסכם את כל הנושא?
תשובה: בכל הפרעה נפשית, האדם חושב אחרת מהרוב - לרוב כי התפיסה שלו לא התפתחה כראוי (כמו ילד קטן שלא גדל בפן המחשבתי). עם גישה נכונה, חקירת ההיגיון הפנימי שלו והובלתו דרך אותם שלבי התפתחות מנטלית, ניתן לתקן ולעתים אף להפוך אותו לאדם חכם במיוחד. אין זה פשוט, אבל לוגית זה אפשרי.
שיהיה לכולם בריאות נפשית.
050-3331-331