אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה איך לרפא סכיזופרניה? איך להפוך משוגע לחכם? איך לרפא מחלות נפש? איך לשכנע משוגעים? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להסכים איתך?...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
הפרעות נפשיות, הפרעות אישיות, מחלות נפש, מחלות נפשיות, סכיזופרניה, פיצול אישיות, הפרעת אישיות, הפרעה נפשית, מחלת נפש, הפרעות התנהגות, מחלות נפש, הפרעות אישיות, הפרעת התנהגות, הפרעות נפשיות, ייעוץ אישי, הפרעת אישיות, סכיזופרניה, הדרכה אישית, הפרעה נפשית, אימון עסקי, אימון אישי, מטפל אישי, מאמן אישי, מדריך אישי, טיפול אישי, מאמן עסקי, יועץ אישי,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
איך לרפא סכיזופרניה? איך להפוך משוגע לחכם? איך לרפא מחלות נפש? איך לשכנע משוגעים? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתמודד עם חולי נפש? איך לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא צודק?
איך לרפא סכיזופרניה והפרעות נפש באמצעות בירור האמת?

הגישה המרכזית שאליעד כהן מציג לטיפול בהפרעות נפשיות קשות, כגון סכיזופרניה, פרנויה והפרעות אישיות שונות, מתבססת על בירור האמת יחד עם המטופל, במקום ניסיון לשכנעו שהוא טועה. הרעיון המרכזי הוא שלא נכון לנסות לשכנע אדם עם תפיסות שווא שהן שגויות, אלא צריך לנהל איתו דיאלוג אמיתי ולברר יחד איתו האם הוא צודק או לא.

למה גישה ישירה לשכנוע בדרך כלל נכשלת?

הטעות הנפוצה בטיפול בסכיזופרנים ואנשים עם מחשבות שווא היא שהמטפל מניח מראש שהוא "הבריא" ושהמטופל הוא "המשוגע" שצריך לתקן. לדוגמה, אם אדם טוען שעוקבים אחריו, המטפל הממוצע יגיד לו מיד: "אף אחד לא עוקב אחריך", ובכך ייצור התנגדות אצל המטופל. המטופל ירגיש לא מובן, לא יקשיב למטפל, והטיפול ייכשל.

אליעד מדגיש שכדי להצליח בטיפול, הגישה צריכה להיות שונה לחלוטין. במקום להתנגד למטופל, צריך להניח שאולי המטופל באמת צודק ואולי המטפל טועה, או אולי שניהם טועים. חשוב לבדוק את הטענות של המטופל באופן כן ורציני, כאילו הן טענות של מומחה או של אדם חכם במיוחד.

איך ליישם את הגישה באמצעות דוגמאות?

כאשר מטופל אומר "יש מצלמה נסתרת בקיר שעוקבת אחריי", התגובה הנכונה היא לא לומר לו שהוא מדמיין, אלא להציע לבדוק יחד האם יש מצלמה כזו. המטפל צריך לשאול את המטופל שאלות ענייניות כמו: "למה אתה חושב שיש מצלמה?", "האם ראית אותה?", "היכן בדיוק היא מוסתרת?". בדיקה כזו יוצרת אמון ותחושה אצל המטופל שמתייחסים אליו ברצינות, ובכך מקרבת להסכמה ולהבנה הדדית.

אליעד מבטיח שבמאה אחוז מהמקרים שבהם מתייחסים ברצינות לטענות המטופל ובודקים איתו ביחד, מגיעים בסופו של דבר להסכמה. או שמגלים שאכן יש מצלמה, או שמגלים שאין מצלמה, או שמגיעים להבנה עמוקה יותר לגבי המקור של מחשבת השווא.

דוגמה נוספת היא אדם שטוען "יש פה פיל" כשאחרים לא רואים שום פיל. במקום לפסול אותו מיד, צריך לשאול אותו שאלות כגון: "למה אתה חושב שיש פה פיל?", "איך הפיל נראה?", "מה בדיוק גורם לך לחשוב כך?". אם המטפל מדבר עם המטופל בכבוד, כאילו הוא אדם חשוב או אפילו אלוהים עצמו, אז המטופל ישתף פעולה ברצון ובסופו של דבר יגיעו יחד לאמת.

מדוע הכבוד והפתיחות קריטיים להצלחת הטיפול?

נקודה מרכזית בהרצאה של אליעד כהן היא החשיבות של כבוד הדדי ושל פתיחות אמיתית בין המטפל למטופל. אם המטפל בטוח שהוא צודק ושאינו יכול לטעות, הוא לא יצליח לשכנע את המטופל ואף לא יוכל להבין את נקודת המבט שלו. לעומת זאת, כשהמטפל בא מתוך הבנה שאולי המטופל צודק, נפתח מקום אמיתי לשיח, והמטופל מרגיש נוח יותר לבטא את מחשבותיו ורגשותיו. עצם היחס המכבד גורם למטופל להיות פחות מתגונן ויותר פתוח לשינוי אמיתי.

כיצד הגישה הזו מתאימה למצבי שכנוע בחיי היומיום?

אליעד כהן מסביר שהשיטה מתאימה לא רק להפרעות נפשיות, אלא גם למצבים יומיומיים של שכנוע. למשל, ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית. במקום לכפות עליו את הדעה שלך ("אתה חייב להכין שיעורים!"), כדאי לברר איתו למה הוא לא רוצה, מה מניע אותו, אולי באמת כרגע עדיף לו לשחק, ואולי אפשר למצוא פתרון ביניים.

דוגמה נוספת קשורה לדיונים פוליטיים - אם אדם תומך בביבי נתניהו והשני מתנגד לו, שניהם בדרך כלל בטוחים בצדקת דרכם. אבל אם ינסו לשאול בכנות "אולי השני צודק?", יוכלו להגיע להבנה ולמכנה משותף. הגישה הזו מאפשרת לפתור ויכוחים מורכבים וליצור הבנה אמיתית בין אנשים.

איך לבצע בפועל את תהליך בירור האמת?

הדרך המעשית לברר את האמת היא לשאול שאלות ענייניות ויסודיות. למשל, אם המטופל טוען שעוקבים אחריו במסוק, אפשר לשאול אותו:
  • מי בדיוק עוקב אחריך?
  • למה אתה חושב כך?
  • איזה הוכחות יש לך לכך?
באותו זמן המטפל צריך גם לשאול את עצמו:
  • האם אני בטוח שאין מעקב אחריו?
  • האם יש סיכוי שהמטופל צודק ואני טועה?
שאלות אלו יוצרות דיאלוג פתוח, מקרבות את המטופל למטפל, ומאפשרות להגיע להסכמה או לפחות להבנה טובה יותר של המצב.

האם קיימים מצבים בהם המטפל אינו יודע איך לברר את האמת?

אליעד כהן מדגיש שאם המטפל אינו יודע איך לבדוק את האמת באופן ישיר, עדיין עליו להיות פתוח לאפשרות שהמטופל צודק. עצם ההבנה הזאת - "אולי הוא צודק ואני משוגע" - כבר מייצרת דינמיקה בריאה של טיפול ושיח.

לסיכום, הגישה המרכזית של אליעד כהן מתבססת על הנחות יסוד פשוטות אך מהפכניות:
  • לא לשלול מראש את טענות המטופל.
  • להתייחס בכבוד וברצינות לכל טענה.
  • לברר יחד מה האמת בלי הנחות מוקדמות.
  • להיות פתוח לכך שהמטופל צודק.
כך, לפי אליעד, אפשר לרפא גם הפרעות נפש קשות וגם להצליח לשכנע ולהגיע להסכמות במצבים מורכבים בחיים.
איך אפשר לרפא סכיזופרניה והפרעות נפש קשות?

הסיכום מתאר בפירוט את הגישה המומלצת על ידי אליעד כהן לטיפול ולריפוי של סכיזופרניה, פרנויה, פיצול אישיות, והפרעות נפש קשות אחרות. במקום הגישה הנפוצה של ניסיון לשכנע אדם שהוא טועה ("אתה מדמיין", "אתה משוגע"), הגישה היעילה ביותר, לפי אליעד כהן, היא בירור משותף של האמת. השיטה מבוססת על ההבנה העמוקה שתמיד קיימת האפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, או ששניהם טועים, ולכן אין לבוא בגישה של עליונות אלא מתוך רצון אמיתי וכנה לברר את האמת ביחד.

מדוע לא כדאי לנסות לשכנע את המטופל שהוא טועה?

כאשר אדם סכיזופרן אומר, לדוגמה, שעוקבים אחריו, הגישה הנפוצה והלא נכונה היא להגיד לו: "אתה טועה, אף אחד לא עוקב אחריך". גישה זו לא יעילה כי היא מיד סוגרת את האדם וגורמת לו להתבצר עוד יותר בעמדתו. לפי ההסבר, ככל שמנסים לשכנע אדם שהוא טועה, כך הוא פחות פתוח להקשיב או לשנות את דעתו.

לדוגמה, אדם הטוען שיש מצלמה נסתרת בקיר שמצלמת אותו, מיד לומר לו שהוא מדמיין רק יגרום לו להרגיש מנותק ומבודד. במקום זאת, יש לומר: "אולי באמת יש מצלמה, אולי אתה צודק, בא נבדוק את זה ביחד". ברגע שהאדם מרגיש שהמטפל פתוח להקשיב לו ברצינות, הוא מתחיל להיפתח לשיחה משמעותית ואמיתית יותר.

איך בדיוק מבצעים את הבירור המשותף של האמת?

אליעד כהן מדגים זאת בעזרת מספר דוגמאות מעשיות:
  • אדם שטוען שעוקבים אחריו עם הליקופטר - במקום לפסול מיד את הטענה שלו, על המטפל לשאול אותו: "מה גורם לך לחשוב כך? האם ראית את ההליקופטר יותר מפעם אחת? איך בדיוק הוא עוקב אחריך?" המטפל צריך במקביל לשאול את עצמו: "למה אני בטוח שהוא טועה? האם אני באמת יודע שאין הליקופטר שעוקב אחריו?" על ידי בירור משותף, גם המטפל וגם המטופל מתחילים לחקור יחד את המציאות ולמצוא מכנה משותף.
  • אדם הטוען שיש פיל בחדר שאחרים לא רואים - במקום לומר מיד שאין שום פיל, המטפל ישאל בכבוד ובסקרנות: "מה אתה מתכוון כשאתה אומר פיל? איך אתה רואה אותו? האם הפיל הזה דומה לפילים שאנחנו מכירים או שהוא שונה?" הגישה היא להקשיב לו כאילו הוא פרופסור או אפילו אלוהים, ולכבד מאוד את נקודת המבט שלו כדי להגיע לתובנות אמיתיות.
מה החשיבות של כבוד ופתיחות בטיפול בהפרעות נפש?

הגישה המרכזית שמוצגת בהרצאה מבוססת על כבוד מלא ופתיחות אמיתית לטענות של המטופל. אליעד מדגיש שהטעות העיקרית של מטפלים היא תחושת העליונות: "אני נורמלי והוא המשוגע". כאשר המטפל מגיע בגישה כזו, הוא סוגר מראש את האפשרות להבין לעומק את המטופל. המטפל חייב להיות פתוח לאפשרות שהוא עצמו טועה והמטופל צודק, או ששניהם טועים. עצם הגישה המכבדת והפתוחה מובילה את המטופל להרגיש מובן יותר ומאפשרת לדיאלוג להיות אפקטיבי ומשמעותי.

כיצד ניתן ליישם את הגישה במצבי שכנוע אחרים?

אליעד מסביר שהשיטה יעילה לא רק להפרעות נפשיות, אלא גם בכל מצב שדורש שכנוע. לדוגמה, אם ילד לא רוצה להכין שיעורי בית, ההורה לא צריך להכריח אותו מיד אלא לברר איתו בכנות: "למה אתה לא רוצה לעשות שיעורים? אולי באמת כדאי לך לשחק עכשיו? אולי יש דרך אחרת לפתור את זה?" בדיקה משותפת של האמת מאפשרת למצוא פתרון מוסכם שמתאים לשני הצדדים.

גם בוויכוחים פוליטיים השיטה עובדת. אם אדם תומך בביבי ואחר מתנגד, במקום לשכנע בכוח, הגישה תהיה לברר ביחד איפה כל צד אולי טועה, איפה הוא צודק, ומה אפשר ללמוד מהאחר. רק בגישה כזו אפשר להגיע להסכמה אמיתית.

איך מתמודדים עם ספקות ועם אי - ודאות במהלך הבירור?

אחד ההיבטים החשובים של הגישה הוא ההכרה בכך שאף אחד לא יכול להיות בטוח לחלוטין במציאות. כשבודקים טענה של המטופל כמו "יש מצלמה נסתרת" או "עוקבים אחריי", השאלות הופכות להיות כלי לבירור עמוק ואמיתי. בשלב מסוים, המטפל והמטופל עשויים לגלות שהם לא בטוחים לגמרי מי צודק, ולכן עליהם להמשיך לבדוק ביחד. תהליך זה מקרב את המטפל והמטופל ויוצר קשר של אמון וכבוד.

מה ההבדל המרכזי בין גישה זו לגישות טיפוליות אחרות?

ההבדל העיקרי הוא שגישות טיפוליות מסורתיות בדרך כלל מבוססות על תפיסת עליונות של המטפל והניסיון "לתקן" את המטופל. לעומת זאת, הגישה שאליעד מציג מבוססת על פתיחות הדדית, ספקנות בריאה וחקירה משותפת של האמת. לפי אליעד, גישה זו מביאה להסכמה ב - 100% מהמקרים אם היא מיושמת באופן מלא ובכנות אמיתית.

כיצד ניתן ללמוד עוד על יישום השיטה?

אליעד מציע למי שמעוניין ללמוד עוד על הגישה הזו לחפש באינטרנט מושגים כמו "איך לגרום למישהו להסכים איתך", "איך לשכנע אנשים", "טיפול בהפרעות נפשיות", "איך להסביר דברים" ו"איך לשכנע משוגעים", כדי להרחיב את ההבנה של דיאלוג פתוח וכבוד אמיתי במהלך טיפול ושכנוע.
איך ניתן לרפא אנשים סכיזופרניים והפרעות נפש קשות אחרות?

ההסבר מתייחס לכל סוגי המחלות הנפשיות, גם לסכיזופרניה, פרנויה, פיצול אישיות והפרעות קליניות אחרות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך לנסות "לרפא" את האדם בכך שמשכנעים אותו שהוא טועה. במקום זאת, יש לבוא בגישה של בירור האמת יחד עם המטופל, מתוך ההבנה שאולי הוא צודק ואולי המטפל הוא זה שטועה.

כאשר אדם סכיזופרן טוען, לדוגמה, שעוקבים אחריו, הגישה השגויה היא לנסות לסתור אותו מיד, להגיד לו "אף אחד לא עוקב אחריך" ולצפות שהוא ישתכנע. גישה כזו כמעט אף פעם לא עובדת. לעומת זאת, הגישה המומלצת היא לבדוק איתו יחד האם באמת עוקבים אחריו. זה אומר לשאול אותו: "מי עוקב אחריך?", "למה אתה חושב שעוקבים אחריך?", "איפה הם נמצאים?" ולברר את הטענות שלו ברצינות.

מדוע חשוב להתייחס לטענות המטופל ברצינות?

על פי ההסבר, בכל אינטראקציה בין מטפל למטופל יש אפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, שהמטפל צודק והמטופל טועה, או ששניהם טועים (או ששניהם צודקים בדרך מורכבת יותר). אם באים למטופל בתחושה של "אני הנורמלי, אתה המשוגע", סוגרים את הדלת להבנה אמיתית, וכמעט אין סיכוי להגיע להסכמה.

דוגמה נוספת היא אדם שטוען שיש מצלמה נסתרת בקיר שעוקבת אחריו. במקום לומר לו "אתה מדמיין", הגישה צריכה להיות: "אולי באמת יש מצלמה מוסתרת, אולי אני לא מודע לכך. בא נבדוק יחד". במאה אחוז מהמקרים, אם בודקים יחד את האמת עם גישה פתוחה, מגיעים לנקודה משותפת של הסכמה.

איך דוגמת הפיל ממחישה את הגישה?

אם אדם טוען "יש פה פיל", ואחרים לא רואים אותו, הגישה המומלצת היא לא ישר לומר "אין פה שום פיל". במקום זאת, שואלים אותו למה הוא מתכוון, איך הוא רואה את הפיל הזה, ומה מוביל אותו למסקנה שמדובר בפיל. צריך לדבר איתו בכבוד, כאילו הוא פרופסור באוניברסיטה או אפילו אלוהים שמדבר אל האדם, ולנסות להבין למה הוא מתכוון.

כיצד מיישמים את הגישה במצבי שכנוע אחרים?

הרעיון הזה תקף לא רק בטיפול בהפרעות נפשיות, אלא גם בכל מצב שכנוע אחר. לדוגמה, אם ילד לא רוצה לעשות שיעורי בית, במקום לגשת אליו בגישה של "אני צודק, אתה טועה, אתה חייב לעשות שיעורים", אפשר באמת לבדוק איתו: למה הוא לא רוצה, אולי הוא צודק, אולי כרגע עדיף לו לשחק, אולי יש דרך ביניים.

הדבר נכון גם בוויכוחים פוליטיים, כמו בין מי שאוהב את ביבי למי ששונא אותו. אם אחד הצדדים בטוח שהוא צודק לגמרי והשני טועה, אין אפשרות לדיאלוג. אבל אם באמת בודקים יחד "אולי יש פה משהו שאני לא רואה, אולי הצד השני גם צודק בנקודות מסוימות", אפשר להגיע להבנה משותפת.

איך אפשר לבדוק בפועל מה האמת?

מי שאומר "עוקבים אחרי בהליקופטר" או "יש פה מצלמה מוסתרת", אפשר לשאול אותו: "איך הגעת למסקנה הזאת?", "מה גורם לך לחשוב כך?", "האם יש הוכחות?" ובאותה מידה המטפל צריך לשאול את עצמו: "למה אני חושב שלא עוקבים אחריו?", "האם אני בטוח שאני לא טועה?".

ייתכן שבמהלך השאלות והבדיקות אנשים יגלו שהם לא יודעים בוודאות את התשובה, ושניהם יצטרכו להמשיך ולברר. עצם הגישה הזאת - לקחת את הטענות של המטופל ברצינות ולשאול את השאלות הנכונות - מקרבת מאוד את המטופל למטפל, ופותחת אפשרות להגיע להסכמה ולשיפור במצב הנפשי.

איך ללמוד עוד על יישום השיטה?

בהסבר המקורי מצוין שאפשר לגשת לאתר ולחפש נושאים כמו "איך לגרום למישהו להסכים איתך", "איך להסביר את עצמך", "טיפול בהפרעות נפשיות" או "איך לשכנע משוגעים". יש שם הרחבות על האופן שבו עורכים דיון עם אדם בעל טענות קיצוניות, ועל הדרך לשאול שאלות ולבדוק את האמת יחד.
דאגות, דאגנות יתר, טרדות, חוסר שקט נפשי, חוסר רוגע, דאגנות כרונית, אני לא רגוע, הפרעת אישיות חרדתית, אין לי שקט נפשי, אני כל הזמן מוטרד, חרדה מוכללת, מחשבות טורדניות, כל הזמן חושב, לא מפסיק לחשוב, איך להפסיק לחשוב? איך להירגע?
דאגות, דאגנות יתר, טרדות, חוסר שקט נפשי, חוסר רוגע, דאגנות כרונית, אני לא רגוע, הפרעת אישיות חרדתית, אין לי שקט נפשי, אני כל הזמן מוטרד, חרדה מוכללת, מחשבות טורדניות, כל הזמן חושב, לא מפסיק לחשוב, איך להפסיק לחשוב? איך להירגע?
...לעומק שאי אפשר שלא להיות מוטרד בכלל, עדיין לא יהיה לו שקט מוחלט. הסיבה לכך היא שהיעדר מוחלט של טרדה הוא בעצמו סוג של אי - קיום. לכן ההמלצה היא להגיע למצב שבו האדם מבין את טבעה של המציאות, מקבל את העובדה שתמיד תהיה טרדה כלשהי, ומפסיק להיות מוטרד מעצם קיומה של הטרדה. לאחר שהאדם מבין זאת לעומק ומפסיק להילחם בזה, הוא יכול להתמקד בפיתרון הבעיות שמטרידות אותו בצורה טבעית ונינוחה יותר, מבלי להוסיף על עצמו לחץ נפשי מיותר. כך נוצר איזון נכון ובריא יותר בין...
בעיות נפשיות / לחץ / מתח נפשי - ממה נובעים לחץ ומתח נפשי? איך להתמודד איתם?
...נלחץ. בקיצור, לחץ נובע מחוסר הבנת המצב. כמו כן ישנם גם מצבים נוספים שבהם, לא רק שחסרה לאדם ידיעה, אלא שיש אצלו גם ידיעה שגויה. לדוגמה, כאשר יש לאדם מידע שגוי על בעיה שתתרחש, הוא עלול להילחץ. ולכן בסופו של דבר, ידיעה ברורה משחררת את הלחץ. וזה בעצם אומר, שכדי להתגבר על לחץ, לשם כך על האדם לחפש את האמת. כאשר משהו מלחיץ את האדם, עליו לחפש את האמת, ולשאול את עצמו מה היא האמת, והאם הוא רואה את הדברים כפי מה שהם באמת. על האדם לנסות לברר עם עצמו, האם יתכן...
הדרכת מטפלים, הדרכת הורים, איך לעזור למי שלא רוצה עזרה? איך לעזור לילד שלא רוצה עזרה? איך לעזור לילד עם בעיות רגשיות? OCD אצל ילדים, חרדות ילדים, איך לפתור בעיות רגשיות אצל ילדים? הפרעת אישיות של ילדים, הפרעת התנהגות אצל ילדים
הדרכת מטפלים, הדרכת הורים, איך לעזור למי שלא רוצה עזרה? איך לעזור לילד שלא רוצה עזרה? איך לעזור לילד עם בעיות רגשיות? OCD אצל ילדים, חרדות ילדים, איך לפתור בעיות רגשיות אצל ילדים? הפרעת אישיות של ילדים, הפרעת התנהגות אצל ילדים
...למישהו, כגון ילד, בן משפחה או חבר, שסובל מבעיה רגשית כמו פחדים, חרדות או OCD, אך מסרב לקבל עזרה. אחד הגורמים לסירוב יכול להיות חוסר המודעות לבעיה או פחד מתהליך טיפולי. במקרה כזה, במקום להציע עזרה ישירות, כדאי להתחיל בשיחות כלליות ולאו דווקא על הבעיה עצמה. אפשר לשאול שאלות יומיומיות שמעודדות את האדם לחשוב ולהתאמץ להבין את הסיטואציות. השאלות לא חייבות להתמקד בבעיה המרכזית, אלא במצבים יומיומיים, כדי לעורר תהליך של ניתוח והבנה הגיונית. מה לעשות אם הוא...
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
...אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו...
BDSM, סאדיזם או מזוכיזם, סדיסטיות, מזוכיסטיות, פגיעה עצמית, עבדות מינית, בי די אס אם, הפרעות נפשיות, יחסי שולט נשלט, הפרעות מיניות, אישיות מזוכיסטית, אישיות סדיסטית, למה אני מזוכיסט? למה אני סדיסט? אוהב לשלוט, אוהב להיות נשלט
BDSM, סאדיזם או מזוכיזם, סדיסטיות, מזוכיסטיות, פגיעה עצמית, עבדות מינית, בי די אס אם, הפרעות נפשיות, יחסי שולט נשלט, הפרעות מיניות, אישיות מזוכיסטית, אישיות סדיסטית, למה אני מזוכיסט? למה אני סדיסט? אוהב לשלוט, אוהב להיות נשלט
...נשלט מה זה סאדו - מזוכיזם ולמה אנשים נהנים מכאב או השפלה? סאדו - מזוכיזם (או BDSM) מתייחס להתנהגויות שבהן אדם נהנה לגרום סבל או השפלה לאחר (סאדיזם), או אדם שנהנה לקבל על עצמו כאב והשפלה (מזוכיזם). אליעד כהן מסביר את התופעות הללו בצורה מפורטת, תוך התמקדות במניעים הפסיכולוגיים שעומדים מאחורי הרצון לשלוט, להישלט, לסבול או לגרום לאחר לסבול. מה גורם לאדם ליהנות מסאדיזם ומגרימת סבל לאחרים? אנשים סאדיסטים נהנים לגרום כאב או השפלה לאנשים אחרים, כאשר הסיבה...
תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, תרופות פסיכיאטריות, גארי יורופסקי, צמחונות, בעד אכילת בשר, נגד אכילת בשר, בחירה חופשית של תינוק, תודעה של תינוק, נגד צמחונות, בעד צמחונות
...גארי טוען שאכילת בשר היא פעולה לא טבעית לאדם משום שהגוף שלו אינו מותאם לכך, ושהאדם הוא לא טורף טבעי. אליעד שולל את הטענה הזאת ומסביר שאין שום הוכחה שמערכת הגוף האנושי אמורה להיות מותאמת באופן אופטימלי לפעולות שלה. הוא מביא דוגמה שאם טלפון מחובר לחשמל ושורף מישהו, זה לא אומר שהטלפון לא נועד להתחבר לחשמל. הטענה של גארי היא שאם משהו אינו מותאם לחלוטין למטרה מסוימת אז הוא לא נועד לה, ואליעד אומר שזו טענה שגויה כי המציאות אינה חייבת להיות אופטימלית. האם...
PDD, מיומנות חברתית, ייסורי מצפון, הפרעה נפשית, חינוך ילדים, טיפול בבעיה נפשית, הפרעה התפתחותית, מהו מצפון? מיומנויות תקשורת, אוטיזם, בעיות התנהגות בחברה, טיפול בילדים, אימון לילדים
PDD, מיומנות חברתית, ייסורי מצפון, הפרעה נפשית, חינוך ילדים, טיפול בבעיה נפשית, הפרעה התפתחותית, מהו מצפון? מיומנויות תקשורת, אוטיזם, בעיות התנהגות בחברה, טיפול בילדים, אימון לילדים
...עמוקה של עצמם לפני שהם מנסים לשנות או לחנך את הילד. האם הילד באמת דפוק או שזאת רק תפיסה של המבוגר? אליעד אומר שאולי בכלל המבוגר טועה, ואולי הילד מתנהג בצורה יותר טבעית ופחות מזויפת. הוא אומר שיכול להיות שהמבוגר תופס את הילד כבעייתי או בעל הפרעה, פשוט כי הוא לא מצליח להבין את הילד, ולא כי לילד עצמו יש בעיה אמיתית. לכן חשוב לבדוק את ההנחות שלנו לגבי ההתנהגות של הילד, לפני שאנחנו מסיקים שהילד לא בסדר. לסיכום, מה הצעד הראשון בהתמודדות עם הפרעות התנהגות...
אומנות השכנוע, לשכנע משוגעים, לשכנע אנשים לא חכמים, איך להבין משוגעים? איך להפוך משוגע לחכם? הפרעות נפשיות, בעיות נפשיות, מחלות נפש, טיפול במשוגעים
אומנות השכנוע, לשכנע משוגעים, לשכנע אנשים לא חכמים, איך להבין משוגעים? איך להפוך משוגע לחכם? הפרעות נפשיות, בעיות נפשיות, מחלות נפש, טיפול במשוגעים
...מחשבה מסוימת היא אמת מוחלטת או יחסית? אליעד כהן מסביר גם על ההבדל בין אמת מוחלטת לאמת יחסית. אמת מוחלטת היא משהו שאף אדם, אפילו המשוגע ביותר, לא יכול לחלוק עליה, ואילו אמת יחסית היא משהו שתלוי בזווית ראייה מסוימת. למשל, האמירה 2 ועוד 2 שווה 4 נראית אמת מוחלטת, אבל כדי לבדוק זאת באמת, עליך לחשוב האם גם אדם משוגע לחלוטין יסכים עם זה. אם קיימת זווית מחשבה שבה אדם כלשהו יכול לחלוק על כך, אפילו אם הוא משוגע, הרי שזו לא אמת מוחלטת אלא אמת יחסית. לפי אליעד...
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
...שמטפלים מנסים להחדיר למטופל כחלק מהטיפול שלהם. לדוגמה, מטפל פסיכולוגי עשוי לומר שאסור במקביל ללכת לטיפול פסיכיאטרי או לטיפול NLP, כי זה יפריע לתהליך הטיפול. הסיבה האמיתית לכך, מסביר אליעד, היא שטיפול מסוג אחד עשוי להתבסס על אמונה מסוימת, וכאשר המטופל הולך לטיפול נוסף שמבוסס על אמונה הפוכה, נוצרת סתירה שפוגעת בתהליך הטיפולי המקורי. לדוגמה, אם אדם הולך לטיפול פסיכולוגי שבו מלמדים אותו להאמין בעצמו, ובטיפול אחר מלמדים אותו דווקא להטיל ספק בעצמו ולבדוק...
מחשבות שווא על בגידה, מחלת הרדיפה, חושד שאני בוגדת בו, משקר שאני בוגדת בו, ממציא עלי סיפורים, הזיות שווא, פרנויות, טיפול בהפרעה נפשית, חושב שעוקבים אחריו, חושב שכולם נגדו, חושב שרודפים אחריו, סכיזופרניה, מחלות נפש
מחשבות שווא על בגידה, מחלת הרדיפה, חושד שאני בוגדת בו, משקר שאני בוגדת בו, ממציא עלי סיפורים, הזיות שווא, פרנויות, טיפול בהפרעה נפשית, חושב שעוקבים אחריו, חושב שכולם נגדו, חושב שרודפים אחריו, סכיזופרניה, מחלות נפש
...לו להימנע מתחושת חוסר הצלחה וחוסר ערך עצמי. לדברי אליעד, ההיגיון הפנימי של אותו אדם הוא כזה: עדיף לי להאמין שהשבכ מתנכל לי, כי אם השבכ לא מתנכל לי, אז זה אומר שאני סתם כישלון. כלומר, מחשבות הרדיפה נותנות לאדם תחושת משמעות וחשיבות, ומונעות ממנו להכיר במציאות של חוסר הצלחה וחוסר ערך. הטיפול במקרה זה יהיה דומה מאוד: יש לחזק את תחושת הערך העצמי של האדם. אם האדם יאמין שהוא שווה וטוב כפי שהוא, הוא לא ירגיש צורך להמציא סיפורים של רדיפה, בגידה או פרנויה...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לרפא סכיזופרניה? איך להפוך משוגע לחכם? איך לרפא מחלות נפש? איך לשכנע משוגעים? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתמודד עם חולי נפש? איך לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא צודק?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש או אין אלוהים? האם יש בחירה חופשית? למה לא להתאבד? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? למה יש רע בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה העולם קיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה יש רע וסבל בעולם? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? בשביל מה לחיות? האם אפשר לדעת הכל? האם באמת הכל לטובה? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? איך להיות הכי חכם בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש אמת מוחלטת? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש משמעות לחיים ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להשיג איזון נפשי? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? דיכאון? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך להיות מאושר ושמח? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לחנך ילדים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפרש חלומות? איך לנהל את הזמן? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לקבל החלטות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להאמין בעצמך? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לא להישחק בעבודה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשנות תכונות אופי? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך להעריך את עצמך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשפר את הזיכרון? איך למצוא זוגיות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם גירושין? איך להיגמל מהימורים? איך לפתח חשיבה יצירתית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Disorder.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא הפרעת אישיות, הפרעות נפשיות, מחלות נפש ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Disorder.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 22_05_2025 השעה 22:50:00 - wesi29