אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה לטפל במחלת נפש ✔איך לרפא סכיזופרניה? איך להפוך משוגע לחכם? איך לרפא מחלות נפש? איך לשכנע משוגעים? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
הפרעות נפשיות, הפרעות אישיות, מחלות נפש, מחלות נפשיות, סכיזופרניה, פיצול אישיות, הפרעת אישיות, הפרעה נפשית, מחלת נפש, לטפל במחלת נפש, ייעוץ אישי, הפרעת התנהגות, אימון אישי, מטפל אישי, הפרעות אישיות, מחלות נפש, הפרעה נפשית, הפרעת אישיות, סכיזופרניה, מאמן אישי, מאמן עסקי, טיפול אישי, הדרכה אישית, מדריך אישי, הפרעות נפשיות, אימון עסקי, יועץ אישי, הפרעות התנהגות,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
איך לרפא סכיזופרניה? איך להפוך משוגע לחכם? איך לרפא מחלות נפש? איך לשכנע משוגעים? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתמודד עם חולי נפש? איך לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא צודק?
איך לרפא סכיזופרניה והפרעות נפש באמצעות בירור האמת?

הגישה המרכזית שאליעד כהן מציג לטיפול בהפרעות נפשיות קשות, כגון סכיזופרניה, פרנויה והפרעות אישיות שונות, מתבססת על בירור האמת יחד עם המטופל, במקום ניסיון לשכנעו שהוא טועה. הרעיון המרכזי הוא שלא נכון לנסות לשכנע אדם עם תפיסות שווא שהן שגויות, אלא צריך לנהל איתו דיאלוג אמיתי ולברר יחד איתו האם הוא צודק או לא.

למה גישה ישירה לשכנוע בדרך כלל נכשלת?

הטעות הנפוצה בטיפול בסכיזופרנים ואנשים עם מחשבות שווא היא שהמטפל מניח מראש שהוא "הבריא" ושהמטופל הוא "המשוגע" שצריך לתקן. לדוגמה, אם אדם טוען שעוקבים אחריו, המטפל הממוצע יגיד לו מיד: "אף אחד לא עוקב אחריך", ובכך ייצור התנגדות אצל המטופל. המטופל ירגיש לא מובן, לא יקשיב למטפל, והטיפול ייכשל.

אליעד מדגיש שכדי להצליח בטיפול, הגישה צריכה להיות שונה לחלוטין. במקום להתנגד למטופל, צריך להניח שאולי המטופל באמת צודק ואולי המטפל טועה, או אולי שניהם טועים. חשוב לבדוק את הטענות של המטופל באופן כן ורציני, כאילו הן טענות של מומחה או של אדם חכם במיוחד.

איך ליישם את הגישה באמצעות דוגמאות?

כאשר מטופל אומר "יש מצלמה נסתרת בקיר שעוקבת אחריי", התגובה הנכונה היא לא לומר לו שהוא מדמיין, אלא להציע לבדוק יחד האם יש מצלמה כזו. המטפל צריך לשאול את המטופל שאלות ענייניות כמו: "למה אתה חושב שיש מצלמה?", "האם ראית אותה?", "היכן בדיוק היא מוסתרת?". בדיקה כזו יוצרת אמון ותחושה אצל המטופל שמתייחסים אליו ברצינות, ובכך מקרבת להסכמה ולהבנה הדדית.

אליעד מבטיח שבמאה אחוז מהמקרים שבהם מתייחסים ברצינות לטענות המטופל ובודקים איתו ביחד, מגיעים בסופו של דבר להסכמה. או שמגלים שאכן יש מצלמה, או שמגלים שאין מצלמה, או שמגיעים להבנה עמוקה יותר לגבי המקור של מחשבת השווא.

דוגמה נוספת היא אדם שטוען "יש פה פיל" כשאחרים לא רואים שום פיל. במקום לפסול אותו מיד, צריך לשאול אותו שאלות כגון: "למה אתה חושב שיש פה פיל?", "איך הפיל נראה?", "מה בדיוק גורם לך לחשוב כך?". אם המטפל מדבר עם המטופל בכבוד, כאילו הוא אדם חשוב או אפילו אלוהים עצמו, אז המטופל ישתף פעולה ברצון ובסופו של דבר יגיעו יחד לאמת.

מדוע הכבוד והפתיחות קריטיים להצלחת הטיפול?

נקודה מרכזית בהרצאה של אליעד כהן היא החשיבות של כבוד הדדי ושל פתיחות אמיתית בין המטפל למטופל. אם המטפל בטוח שהוא צודק ושאינו יכול לטעות, הוא לא יצליח לשכנע את המטופל ואף לא יוכל להבין את נקודת המבט שלו. לעומת זאת, כשהמטפל בא מתוך הבנה שאולי המטופל צודק, נפתח מקום אמיתי לשיח, והמטופל מרגיש נוח יותר לבטא את מחשבותיו ורגשותיו. עצם היחס המכבד גורם למטופל להיות פחות מתגונן ויותר פתוח לשינוי אמיתי.

כיצד הגישה הזו מתאימה למצבי שכנוע בחיי היומיום?

אליעד כהן מסביר שהשיטה מתאימה לא רק להפרעות נפשיות, אלא גם למצבים יומיומיים של שכנוע. למשל, ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית. במקום לכפות עליו את הדעה שלך ("אתה חייב להכין שיעורים!"), כדאי לברר איתו למה הוא לא רוצה, מה מניע אותו, אולי באמת כרגע עדיף לו לשחק, ואולי אפשר למצוא פתרון ביניים.

דוגמה נוספת קשורה לדיונים פוליטיים - אם אדם תומך בביבי נתניהו והשני מתנגד לו, שניהם בדרך כלל בטוחים בצדקת דרכם. אבל אם ינסו לשאול בכנות "אולי השני צודק?", יוכלו להגיע להבנה ולמכנה משותף. הגישה הזו מאפשרת לפתור ויכוחים מורכבים וליצור הבנה אמיתית בין אנשים.

איך לבצע בפועל את תהליך בירור האמת?

הדרך המעשית לברר את האמת היא לשאול שאלות ענייניות ויסודיות. למשל, אם המטופל טוען שעוקבים אחריו במסוק, אפשר לשאול אותו:
  • מי בדיוק עוקב אחריך?
  • למה אתה חושב כך?
  • איזה הוכחות יש לך לכך?
באותו זמן המטפל צריך גם לשאול את עצמו:
  • האם אני בטוח שאין מעקב אחריו?
  • האם יש סיכוי שהמטופל צודק ואני טועה?
שאלות אלו יוצרות דיאלוג פתוח, מקרבות את המטופל למטפל, ומאפשרות להגיע להסכמה או לפחות להבנה טובה יותר של המצב.

האם קיימים מצבים בהם המטפל אינו יודע איך לברר את האמת?

אליעד כהן מדגיש שאם המטפל אינו יודע איך לבדוק את האמת באופן ישיר, עדיין עליו להיות פתוח לאפשרות שהמטופל צודק. עצם ההבנה הזאת - "אולי הוא צודק ואני משוגע" - כבר מייצרת דינמיקה בריאה של טיפול ושיח.

לסיכום, הגישה המרכזית של אליעד כהן מתבססת על הנחות יסוד פשוטות אך מהפכניות:
  • לא לשלול מראש את טענות המטופל.
  • להתייחס בכבוד וברצינות לכל טענה.
  • לברר יחד מה האמת בלי הנחות מוקדמות.
  • להיות פתוח לכך שהמטופל צודק.
כך, לפי אליעד, אפשר לרפא גם הפרעות נפש קשות וגם להצליח לשכנע ולהגיע להסכמות במצבים מורכבים בחיים.
איך אפשר לרפא סכיזופרניה והפרעות נפש קשות?

הסיכום מתאר בפירוט את הגישה המומלצת על ידי אליעד כהן לטיפול ולריפוי של סכיזופרניה, פרנויה, פיצול אישיות, והפרעות נפש קשות אחרות. במקום הגישה הנפוצה של ניסיון לשכנע אדם שהוא טועה ("אתה מדמיין", "אתה משוגע"), הגישה היעילה ביותר, לפי אליעד כהן, היא בירור משותף של האמת. השיטה מבוססת על ההבנה העמוקה שתמיד קיימת האפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, או ששניהם טועים, ולכן אין לבוא בגישה של עליונות אלא מתוך רצון אמיתי וכנה לברר את האמת ביחד.

מדוע לא כדאי לנסות לשכנע את המטופל שהוא טועה?

כאשר אדם סכיזופרן אומר, לדוגמה, שעוקבים אחריו, הגישה הנפוצה והלא נכונה היא להגיד לו: "אתה טועה, אף אחד לא עוקב אחריך". גישה זו לא יעילה כי היא מיד סוגרת את האדם וגורמת לו להתבצר עוד יותר בעמדתו. לפי ההסבר, ככל שמנסים לשכנע אדם שהוא טועה, כך הוא פחות פתוח להקשיב או לשנות את דעתו.

לדוגמה, אדם הטוען שיש מצלמה נסתרת בקיר שמצלמת אותו, מיד לומר לו שהוא מדמיין רק יגרום לו להרגיש מנותק ומבודד. במקום זאת, יש לומר: "אולי באמת יש מצלמה, אולי אתה צודק, בא נבדוק את זה ביחד". ברגע שהאדם מרגיש שהמטפל פתוח להקשיב לו ברצינות, הוא מתחיל להיפתח לשיחה משמעותית ואמיתית יותר.

איך בדיוק מבצעים את הבירור המשותף של האמת?

אליעד כהן מדגים זאת בעזרת מספר דוגמאות מעשיות:
  • אדם שטוען שעוקבים אחריו עם הליקופטר - במקום לפסול מיד את הטענה שלו, על המטפל לשאול אותו: "מה גורם לך לחשוב כך? האם ראית את ההליקופטר יותר מפעם אחת? איך בדיוק הוא עוקב אחריך?" המטפל צריך במקביל לשאול את עצמו: "למה אני בטוח שהוא טועה? האם אני באמת יודע שאין הליקופטר שעוקב אחריו?" על ידי בירור משותף, גם המטפל וגם המטופל מתחילים לחקור יחד את המציאות ולמצוא מכנה משותף.
  • אדם הטוען שיש פיל בחדר שאחרים לא רואים - במקום לומר מיד שאין שום פיל, המטפל ישאל בכבוד ובסקרנות: "מה אתה מתכוון כשאתה אומר פיל? איך אתה רואה אותו? האם הפיל הזה דומה לפילים שאנחנו מכירים או שהוא שונה?" הגישה היא להקשיב לו כאילו הוא פרופסור או אפילו אלוהים, ולכבד מאוד את נקודת המבט שלו כדי להגיע לתובנות אמיתיות.
מה החשיבות של כבוד ופתיחות בטיפול בהפרעות נפש?

הגישה המרכזית שמוצגת בהרצאה מבוססת על כבוד מלא ופתיחות אמיתית לטענות של המטופל. אליעד מדגיש שהטעות העיקרית של מטפלים היא תחושת העליונות: "אני נורמלי והוא המשוגע". כאשר המטפל מגיע בגישה כזו, הוא סוגר מראש את האפשרות להבין לעומק את המטופל. המטפל חייב להיות פתוח לאפשרות שהוא עצמו טועה והמטופל צודק, או ששניהם טועים. עצם הגישה המכבדת והפתוחה מובילה את המטופל להרגיש מובן יותר ומאפשרת לדיאלוג להיות אפקטיבי ומשמעותי.

כיצד ניתן ליישם את הגישה במצבי שכנוע אחרים?

אליעד מסביר שהשיטה יעילה לא רק להפרעות נפשיות, אלא גם בכל מצב שדורש שכנוע. לדוגמה, אם ילד לא רוצה להכין שיעורי בית, ההורה לא צריך להכריח אותו מיד אלא לברר איתו בכנות: "למה אתה לא רוצה לעשות שיעורים? אולי באמת כדאי לך לשחק עכשיו? אולי יש דרך אחרת לפתור את זה?" בדיקה משותפת של האמת מאפשרת למצוא פתרון מוסכם שמתאים לשני הצדדים.

גם בוויכוחים פוליטיים השיטה עובדת. אם אדם תומך בביבי ואחר מתנגד, במקום לשכנע בכוח, הגישה תהיה לברר ביחד איפה כל צד אולי טועה, איפה הוא צודק, ומה אפשר ללמוד מהאחר. רק בגישה כזו אפשר להגיע להסכמה אמיתית.

איך מתמודדים עם ספקות ועם אי - ודאות במהלך הבירור?

אחד ההיבטים החשובים של הגישה הוא ההכרה בכך שאף אחד לא יכול להיות בטוח לחלוטין במציאות. כשבודקים טענה של המטופל כמו "יש מצלמה נסתרת" או "עוקבים אחריי", השאלות הופכות להיות כלי לבירור עמוק ואמיתי. בשלב מסוים, המטפל והמטופל עשויים לגלות שהם לא בטוחים לגמרי מי צודק, ולכן עליהם להמשיך לבדוק ביחד. תהליך זה מקרב את המטפל והמטופל ויוצר קשר של אמון וכבוד.

מה ההבדל המרכזי בין גישה זו לגישות טיפוליות אחרות?

ההבדל העיקרי הוא שגישות טיפוליות מסורתיות בדרך כלל מבוססות על תפיסת עליונות של המטפל והניסיון "לתקן" את המטופל. לעומת זאת, הגישה שאליעד מציג מבוססת על פתיחות הדדית, ספקנות בריאה וחקירה משותפת של האמת. לפי אליעד, גישה זו מביאה להסכמה ב - 100% מהמקרים אם היא מיושמת באופן מלא ובכנות אמיתית.

כיצד ניתן ללמוד עוד על יישום השיטה?

אליעד מציע למי שמעוניין ללמוד עוד על הגישה הזו לחפש באינטרנט מושגים כמו "איך לגרום למישהו להסכים איתך", "איך לשכנע אנשים", "טיפול בהפרעות נפשיות", "איך להסביר דברים" ו"איך לשכנע משוגעים", כדי להרחיב את ההבנה של דיאלוג פתוח וכבוד אמיתי במהלך טיפול ושכנוע.
איך ניתן לרפא אנשים סכיזופרניים והפרעות נפש קשות אחרות?

ההסבר מתייחס לכל סוגי המחלות הנפשיות, גם לסכיזופרניה, פרנויה, פיצול אישיות והפרעות קליניות אחרות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך לנסות "לרפא" את האדם בכך שמשכנעים אותו שהוא טועה. במקום זאת, יש לבוא בגישה של בירור האמת יחד עם המטופל, מתוך ההבנה שאולי הוא צודק ואולי המטפל הוא זה שטועה.

כאשר אדם סכיזופרן טוען, לדוגמה, שעוקבים אחריו, הגישה השגויה היא לנסות לסתור אותו מיד, להגיד לו "אף אחד לא עוקב אחריך" ולצפות שהוא ישתכנע. גישה כזו כמעט אף פעם לא עובדת. לעומת זאת, הגישה המומלצת היא לבדוק איתו יחד האם באמת עוקבים אחריו. זה אומר לשאול אותו: "מי עוקב אחריך?", "למה אתה חושב שעוקבים אחריך?", "איפה הם נמצאים?" ולברר את הטענות שלו ברצינות.

מדוע חשוב להתייחס לטענות המטופל ברצינות?

על פי ההסבר, בכל אינטראקציה בין מטפל למטופל יש אפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, שהמטפל צודק והמטופל טועה, או ששניהם טועים (או ששניהם צודקים בדרך מורכבת יותר). אם באים למטופל בתחושה של "אני הנורמלי, אתה המשוגע", סוגרים את הדלת להבנה אמיתית, וכמעט אין סיכוי להגיע להסכמה.

דוגמה נוספת היא אדם שטוען שיש מצלמה נסתרת בקיר שעוקבת אחריו. במקום לומר לו "אתה מדמיין", הגישה צריכה להיות: "אולי באמת יש מצלמה מוסתרת, אולי אני לא מודע לכך. בא נבדוק יחד". במאה אחוז מהמקרים, אם בודקים יחד את האמת עם גישה פתוחה, מגיעים לנקודה משותפת של הסכמה.

איך דוגמת הפיל ממחישה את הגישה?

אם אדם טוען "יש פה פיל", ואחרים לא רואים אותו, הגישה המומלצת היא לא ישר לומר "אין פה שום פיל". במקום זאת, שואלים אותו למה הוא מתכוון, איך הוא רואה את הפיל הזה, ומה מוביל אותו למסקנה שמדובר בפיל. צריך לדבר איתו בכבוד, כאילו הוא פרופסור באוניברסיטה או אפילו אלוהים שמדבר אל האדם, ולנסות להבין למה הוא מתכוון.

כיצד מיישמים את הגישה במצבי שכנוע אחרים?

הרעיון הזה תקף לא רק בטיפול בהפרעות נפשיות, אלא גם בכל מצב שכנוע אחר. לדוגמה, אם ילד לא רוצה לעשות שיעורי בית, במקום לגשת אליו בגישה של "אני צודק, אתה טועה, אתה חייב לעשות שיעורים", אפשר באמת לבדוק איתו: למה הוא לא רוצה, אולי הוא צודק, אולי כרגע עדיף לו לשחק, אולי יש דרך ביניים.

הדבר נכון גם בוויכוחים פוליטיים, כמו בין מי שאוהב את ביבי למי ששונא אותו. אם אחד הצדדים בטוח שהוא צודק לגמרי והשני טועה, אין אפשרות לדיאלוג. אבל אם באמת בודקים יחד "אולי יש פה משהו שאני לא רואה, אולי הצד השני גם צודק בנקודות מסוימות", אפשר להגיע להבנה משותפת.

איך אפשר לבדוק בפועל מה האמת?

מי שאומר "עוקבים אחרי בהליקופטר" או "יש פה מצלמה מוסתרת", אפשר לשאול אותו: "איך הגעת למסקנה הזאת?", "מה גורם לך לחשוב כך?", "האם יש הוכחות?" ובאותה מידה המטפל צריך לשאול את עצמו: "למה אני חושב שלא עוקבים אחריו?", "האם אני בטוח שאני לא טועה?".

ייתכן שבמהלך השאלות והבדיקות אנשים יגלו שהם לא יודעים בוודאות את התשובה, ושניהם יצטרכו להמשיך ולברר. עצם הגישה הזאת - לקחת את הטענות של המטופל ברצינות ולשאול את השאלות הנכונות - מקרבת מאוד את המטופל למטפל, ופותחת אפשרות להגיע להסכמה ולשיפור במצב הנפשי.

איך ללמוד עוד על יישום השיטה?

בהסבר המקורי מצוין שאפשר לגשת לאתר ולחפש נושאים כמו "איך לגרום למישהו להסכים איתך", "איך להסביר את עצמך", "טיפול בהפרעות נפשיות" או "איך לשכנע משוגעים". יש שם הרחבות על האופן שבו עורכים דיון עם אדם בעל טענות קיצוניות, ועל הדרך לשאול שאלות ולבדוק את האמת יחד.
👈 הספר "להיות אלוהים"    (2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!    ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מי ברא את אלוהים? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם באמת הכל לטובה? מהי תכלית ומשמעות החיים? בשביל מה לחיות? איך להיות מאושר? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מה המשמעות של החיים? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם? האם יש או אין אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להנות בחיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם הכל אפשרי? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם אפשר לדעת הכל? האם יש משמעות לחיים? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
הפרעת חרדת נטישה מחשבות שווא על בגידה גמילה מכדורים נגד חרדה הפרעת אישיות מוזרה לחיות עם הפרעה בי פולארית מחשבות שווא שליליות הפרעת אישיות בעקבות חיפוש האמת טיפול בהפרעה דלוזיונית איך ניתן לפתור כל הפרעה נפשית? לטפל במחלות נפשיות סכיזופרניה פרנואידית גנטיקה סכיזופרניה ותורשה למה לטפל בטראומה? פיתוח השכל לטיפול בהפרעות נפשיות הפסקת כדורים נוגדי חרדה שומע קולות בהקיץ לטפל במשוגע הפסקת כדורים נגד חרדה מה גורם ל ocd? לטפל בהפרעת התנהגות שמיעת קולות אצל ילדים ילדים עם אוטיזם סמים קלים ומחלות נפש התקפי פסיכוזה להחלים מסכיזופרניה הפרעות נפשיות של ילדים זיכרון של טראומה הפרעת הסתגלות סמים ופרנויות האם יש מחלת נפש אצל ילדים? מחיקת זיכרון טראומטי טראומה פיזית הפרעות נפשיות והתחזות אלוהים משוגע מתפלל לעצמו במצב של אשפוז פסיכיאטרי אליעד כהן משוגע מחלות נפש והפרעות נפשיות גאונות ושיגעון הרגשת ניתוק פתרון לכל ההפרעות הנפשיות סובל ממחשבות שווא תחושת ניתוק מעצמי איך משוגעים חושבים? סכיזופרניה פרנואידית ניתוח מקרה טיפול בהפרעת אישיות להיכנס לנעליים של המשוגע טיפול בכל מחלת נפש להתמודד עם המשוגע הפנימי טיפול סכיזופרניה פרנואידית תסמונת סטוקהולם מחלת נפש במשפחה סכיזופרניה גנטית טראומה מינית הקשר שבין הפרעות נפשיות לבין גאונות ההגדרה של משוגע הפרעה נפשית בגלל לימודי יהדות תרופה פסיכיאטרית תרופות להפרעת התנהגות לפתח הפרעת אישיות סכיזופרניה והזיות שווא מחלות נפש במשפחה חיפוש האמת בטיפול בסכיזופרניה פרנואידית אבחון פסיכיאטרי pdd אוטיזם ocd של רעשים סמים והפרעות נפשיות הדחקה של הפרעה נפשית להפסיק כדורים נגד חרדה מטפל בהפרעות נפשיות טיפול בהפרעות אפקטיביות טיפול בטראומת אונס למה מישהו חושב מחשבות שווא? למחלות ולהפרעות נפשיות יש השפעה גנטית הקשר שבין אוטיזם לסכיזופרניה השפעת טראומה על האדם ללמוד על הפרעות אישיות הפרעת זהות עצמית טראומת נידוי חיפוש האמת ושיגעון תסמונת פרגולי הפרעת אישיות בעקבות לימוד תורה דהפרסונליזציה ocd פסיכיאטריה ותורשה הפרעות קליניות מחלות נפש של דתיים האם להפסיק את הכדורים? איך מטפלים בהפרעת אישיות? מאפייני הפרעת אישיות גבולית תסמונת בני ערובה פסיכיאטר מומלץ התמודדות עם הפרעות לטפל בסכיזופרניה פרנואידית לא להילחץ מסכיזופרן להבריא ממחלת נפש בלי תרופות להפסיק כדורים נוגדי חרדה לפתור כל הפרעה נפשית לחיות עם הפרעת אישיות גבולית מומחה לטיפול בהפרעת התנהגות הפרעה נפשית בגלל לימוד תורה עוד נושאים ...
האתר Disorder.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא הפרעות אישיות, מחלת נפש, פסיכיאטריה בנושא לטפל במחלת נפש - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Disorder.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.8125 שניות - עכשיו 03_09_2026 השעה 20:13:20 - wesi29