... של חיפוש האמת. אם המטפל מסוגל להיכנס לעומק השאלות הללו מבלי לאבד את החשיבה ההגיונית, הוא יכול לסייע למטופל לחזור לחשיבה בריאה. כיצד להימנע מלהיסחף לעולם
המשוגע? אליעד מציין את הבעיה הגדולה של מטפלים רבים - הפחד מלהיסחף לעולם של המטופל. כשמטפל ... את יכולת החשיבה ההגיונית. מדוע דווקא ההיגיון הוא התרופה האמיתית לכל הפרעה נפשית? ישנה שאלה מתבקשת: מדוע לא לנסות, במקום לדבר על היגיון, לדבר ישירות על
השיגעון? למשל, אדם בטוח שרודפים אחריו חוצנים. מדוע לא להתווכח איתו על קיום החוצנים? הרי ... יוכל להשתמש בהיגיון הכללי שלו. לדוגמה: לדבר איתו על כדורגל: מי ניצח במשחק האחרון, איך קבוצה מסוימת תוכל לשפר את ההגנה, איך להתאמן נכון. זה נושא שלא נוגע
בשיגעון שלו, ולכן הוא יכול להקשיב ולתרגל חשיבה מסודרת. לדבר איתו על עבודות בית פשוטות: ... מים פושרים באמצע. כאשר יש יותר מים חמים ממים קרים, המים יישארו יחסית חמים. כאשר יש יותר מים קרים ממים חמים, המים יהיו קרים. בהקבלה אל אנשים, אומרים:
המשוגע הוא המים הקרים. האדם הנורמלי הוא המים החמים. ברגע שהם מדברים זה עם זה לאורך זמן, מתרחשת השפעה הדדית. האדם
המשוגע יכול להתחמם (לפתח יותר היגיון), בעוד האדם החכם עשוי להתקרר (לאמץ חלק מן
השיגעון). בעצם, אם האדם הנורמלי (זה שמסייע) אינו באמת חכם עד הסוף, יש סיכון שהוא יושפע מן
המשוגע. למשל, אם האדם הנורמלי רמת ההיגיון שלו היא 40 מתוך 100, בעוד שהאדם
המשוגע חזק מאוד בהפרעתו בעוצמה של 60, אז ייתכן שהאדם הנורמלי יספוג מן
השיגעון יותר ממה
שהמשוגע יספוג מן ההיגיון. זו הסיבה שרבים נרתעים מלשוחח באופן פתוח וארוך עם אנשים הסובלים ... מישהו בעל היגיון של 100 מתוך 100. במצב כזה, לא משנה כמה המטופל נמצא בבלבול, המטפל לעולם לא יאבד את היכולת ההגיונית שלו, אלא רק ירים את המטופל אליו. האדם
המשוגע יהיה כמים הקרים, אבל המטפל החם בעוצמה של 100 גובר עליו. החשיבה מאחורי הטענה שכל
משוגע למעשה כן חושב בהיגיון כלשהו יש הסבר נוסף:
משוגע לא באמת פועל ללא כל היגיון, אלא הוא היגיון אחר לכאורה. לדוגמה, אדם הפרנואידי החושש ... לבחון האם ייתכן שאנחנו בתוך חלום, ייתכן שהמציאות כולה דמיונית, ייתכן שמישהו אחר מפעיל אותנו, ייתכן באמת שיש חוצנים בלתי נראים. בחינה כנה של כל התסריטים
המשוגעים היא לכאורה דרך להגיע לאמת. מי שבאמת חוקר את האמת, יעבור בעצמו דרך הרהורים משונים ... בשאלה אם הקירות מדברים, אם אנשים רודפים, אם יש כוחות קסם וכדומה. ככל שהאדם יוצא מנקודת הנחה אני רוצה להבין את האמת עד הסוף, הוא בודק כל כיוון, כולל הכי
משוגע. אם הוא מצליח לעבור על כל הטיעונים ולא להיאבד בתוך שום רעיון דמיוני, זה אומר שיש לו יכולת חשיבה הגיונית גבוהה במיוחד. אדם כזה יכול להתחבר לכל מי שחווה הפרעה נפשית (כי הוא כבר מכיר את הכיוונים האלה), מבלי להיסחף אל
השיגעון. הבעיה של מטפלים רבים: חוסר יכולת אמיתית להכיל את
שיגעון המטופל ישנה אמירה חריפה: מטפל, פסיכיאטר, פסיכולוג, או כל איש מקצוע שלא באמת מסוגל ... לא יצליח לרפא אותו באמת. ייתכן שהוא ייתן תרופות פסיכיאטריות, ייתן כלים התנהגותיים או תמיכה רגשית, אבל לא יגיע לרמת ריפוי מלאה. מטפלים רבים בעצמם חוששים
משיגעון, כי הם יודעים בתוכם שאינם לגמרי חסינים. ברגע שיכנסו לעומק ראשו של
המשוגע, הם עלולים להיסחף גם כן, עקב אותה דוגמת מים חמים וקרים. אם הם היו חזקים מספיק, כלומר, בעלי היגיון מוחלט, הם לא היו מפחדים לדבר לעומק עם כל חולה נפש, כי אין שום סיכוי
שישתגעו. לכן, כדי להגיע לטיפול במאה אחוז הצלחה, נדרש אדם עם היגיון מושלם, או לפחות היגיון ... בודקים אם הוא מסוגל לפתור למדינה ענייה את גירעון הכספים שלה ועדיין להישאר עשיר. אם לא מצליח, כנראה העושר אינו כה מוחלט. מי שמתפאר בחוכמה: צריך לקחת מישהו
משוגע או חסר היגיון ולהוכיח שהוא מצליח להפוך אותו לחכם. אם הוא לא מצליח, כנראה חוכמתו ... כלל לא יושפע מהשליליות, אלא רק יקפיץ את המדוכא למעלה. מה באמת נדרש כדי להיות גדול מספיק כדי לרפא אחרים? נדרש אדם שלא מפחד להיכנס לפרטי הפרטים של המחשבה
המשוגעת, כי הוא באמת בחן את הכל, הוא יודע ללכת אל עומק ההיגיון המופרך ביותר, ועדיין ... המשקל שלו. זוהי הסיבה שבמציאות מתאפשרים רק שינויים קטנים. הטיפול נעשה בצורה מוגנת, עם תרופות, עם הגבלות של זמן ושל דרכי שיח. במקום לנהל שיחה פתוחה עם
המשוגע ללא גבולות, עושים זאת בזהירות, כדי שלא המטפל יאבד גם הוא את שפיותו. מה קורה כשחוסר ההיגיון פוגש יכולת הסברה של מאה אחוז? בתפיסה הנוכחית נטען שאם באמת היה אדם אחד בעולם עם יכולת היגיון 100 אחוז, הוא יכול היה בתוך מספיק זמן להפוך כל
משוגע לאדם נורמלי ואפילו לחכם ביותר. מדוע? כי אין סיכוי שעוצמת חוסר ההיגיון תעלה על ... אינו חזק דיו, הוא עלול ללכת לאיבוד בתוך השאלות האלה. אבל אם הוא מתעקש בכל זאת, יכול להיות שיגיע לדרגת היגיון גבוהה מאוד, שתאפשר לו גם למשוך אחרים אל מחוץ
לשיגעון שלהם. הרעיון המעשי: לשפוך שכל לראשו של המטופל דרך נושאים נטולי קונפליקט כל הסיכום חוזר לנקודת המוצא: כדי לרפא אדם הסובל מהפרעה נפשית, מדיכאון, מחרדה או
משיגעון, לא חייבים לרוץ ולהתפלמס על המחשבה הדמיונית שעליה הוא נשען. עדיף להתחיל באמצעות ... ועוד, כדי שהטיפול יעבוד מהר יותר, צריך אדם המסוגל לשמור על היגיון יציב, גבוה וחזק יותר מהבלבול של המטופל. מי שיש לו רק קצת היגיון עלול להיפגע ולטבוע אם
המשוגע כבד מדי. אבל עם מספיק אנשים הגיוניים או עם אדם אחד בעל כוח לוגי עליון, אפשר לרפא ... את הסימפטומים. אבל אין זה ריפוי שורשי מלא אם לא נכנסים אל השורש של היגיון מול היעדר היגיון. הקריאה לפעולה: לתרגל עוד ועוד חשיבה הגיונית ולהיכנס לראשו של
המשוגע באמת בסיום, מועלת הנחיה: מי שרוצה באמת להגיע למצב שהוא יכול לרפא כל אחד אחר, צריך ... יכול לדבר בהיגיון, כל אחד יכול להירפא ככל שעוד אנשים יגדילו את רמת ההיגיון שלהם, כך יוכלו לסייע לכל מי שמתמודד עם קשיים נפשיים. אין הפרדה אמיתית בין חכם
למשוגע, אלא מדובר על מיקום שונה על הסקאלה של כמות ההיגיון מול חוסר ההיגיון. לסיכום, עולה המסר לפיו הריפוי אפשרי בכל מצב: צריך רק אדם אחד בעל מספיק שכל, שאינו חושש להתחבר לכל רעיון
משוגע שקיים, להיכנס לפרטי הפרטים שלו, להאיר את הבלבול, ובאמצעות חשיבה שקולה, עקבית ...