ובו יתבאר, מדוע ולמה האמונה השקרית, שבה האדם מאמין בדבר שהוא אינו אמת באמת, מדוע היא המחלה הקשה ביותר בעולם, עד שנראה לומר שהיא מחלה חשוכת מרפא? ומדוע היא הגורם היחיד לכל הצרות שיש לאדם בחיים? וכיצד אפשר להתרפא ממנה, ולחיות טוב באמת?
והעניין הוא, כי כל הצרות והייסורים שיש לאדם בחיים, כולם הם רק משום שהאדם רחוק מהאמת. כי האמת של המציאות, היא שהכל מושלם ממש, ושהיש והאין אלו רק שתי צורות שונות של אותה הישות ממש, ששם הכל מושלם ממש, וממילא לא שייך שום רע ושום ייסורים וכולי, אלא הכל אך ורק טוב בלבד, טוב אמיתי שאינו תלוי בצורה חיצונית כלשהי, אלא הוא טוב מצד מהותו, שאין בו שום חיסרון כלל.
והסיבה לכך שהאדם רחוק מהאמת הזאת בשכלו וברגשותיו, כי יש כאלו שהם מבינים בשכלם שהכל מושלם, אך הם לא מרגישים את ההבנה הזאת בלב שלהם, והסיבה לכך, היא משום שהידיעה שלהם היא לא ידיעה של אמת, אלא ידיעה של אמונת שקר.
והעניין הוא, כי האמונה השקרית היא שורש כל הצרות וכל הרעות שיש בעולם. וכל זמן שיש לאדם טיפת אמונה שקרית, הרי שדינו לסבול. וכל זמן שהאדם לא נקי מהאמונה השקרית שלו, בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שהוא טועה אמיתי וסובל אמיתי, שהכל כמובן הוא עניין אחד.
כי האמונה השקרית, היא הפך האמת. כי מהותה של האמונה השקרית, היא הקיום של השקר. כי אמונה שקרית שייכת, רק במקום שבו אין ידיעה ברורה ומוחלטת של האמת. כי היכן שיש ידיעה ברורה ומוחלטת של האמת, שם לא שייך שום אמונה שקרית כלל. כי כאשר האדם יודע את האמת באופן מוחלט, וכאשר הדבר מבורר לאדם מכל צדדיו, לא שייכת שום אמונה שקרית כלל. והאמונה שייכת, רק במקום שבו יש חוסר ידיעה, או במקום שהאדם הטועה, בוחר להאמין בדבר שהוא הפך האמת.
כי כל השקרים שבעולם, מקבלים את חיותם מהטעות שנקראת אמונה שקרית. ואין האדם משקר, אא"כ יש בו אמונה שקרית. כי אם לאדם לא הייתה שום אמונה כלל, אז כאשר הוא לא היה יודע מהי האמת, הוא היה בחוויית מציאות של אמת, שהיא חוסר ידיעה. אך בכל מקרה האדם לא היה נופל לשקר כלשהו, אלא, או שהוא יודע, או שהוא לא יודע את האמת, אבל אמונה ושקר לא היו שייכים כלל. והאדם משקר את עצמו ונותן לאחרים לשקר אותו, רק בגלל שהוא סובל ממחלת האמונה השקרית, שהיא גורמת לאדם להיצמד אל דבר שהוא אינו מבורר כאמת מוחלטת.
ומי שהוא חכם ואיש אמת, הוא אין לו שום אמונה כלל. אלא, או שהוא יודע, או שהוא אינו יודע, אך אמונה לא שייכת בכלל בשום צורה שהיא.
ומנהיגי השקר ובראשם השכל של האדם עצמו, שהוא האליל הגדול ביותר שכולם עובדים אותו ומאמינים בו, כולם מעודדים את האדם לחיות מתוך אמונה.
כי כל החיים של האדם, כולם מבוססים על ההפרדה שהאדם עושה בין הדברים השונים שיש בעולם. שעל ידי זה נוצר הרצון של האדם, ונוצרים הטוב והרע, ונוצר הסבל וכולי. כי האדם מאמין לתפישת המציאות שלו, שאומרת שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. והאדם חי את כל החיים שלו מתוך אמונת השקר הזאת, שהיא, שהיש והאין נפרדים זה מזה ושיש חסרונות שאינם מושלמים.
והאדם כ"כ טועה בטעות האמונה, עד שהאדם לא מבין כלל, למה תפישת המציאות שלו שמפרידה בין דבר להיפוכו, מדוע היא אמונה, ולא כפי הטעות שגורמת לו לחשוב שהיא אמת. כי הטעות של האמונה השקרית היא כ"כ קשה, עד שהיא הופכת אצל האדם את השקר, להיות כאמת ממש. והאדם לא מבין מדוע ולמה הוא סובל. והכל זה רק משום שהוא טועה בטעות הקשה מכל, שנקראת מחלת האמונה השקרית.
ומי שהוא נצמד לאמת, הוא איש חכם. וכל המשוגעים שיש בעולם, הם משוגעים, רק משום שהם תופשים את המציאות בצורה לא נכונה. והכל, זה רק משום שיש להם אמונה שקרית. ואם היו המשוגעים לוקחים תרופה שהייתה עוקרת את האמונה השקרית מליבם, הרי שהם תכף ומיד היו מתרפאים ממחלת האמונה השקרית שלהם, ומיד היו הופכים להיות חכמים באמת.
וכל אדם בעולם, שיעקור מליבו ומשורש נשמתו את האמונה השקרית, תכף ומיד הוא יקבל שכל, יבין את המציאות באמת, ויחיה טוב באמת.
וזו הסיבה שאנשי השקר, מעודדים את האדם להאמין להם. משום, שכל החיות של השקר, היא אפשרית רק על ידי אמונה שקרית. כי בלי אמונה, אין שום קיום לשקר. ואנשי השקר האלו, הם נמצאים בתוך האדם עצמו, שהוא מאמין לאליל הגדול שנקרא השכל, שאומר לו שהיש והאין הם נפרדים. והאדם מאמין לשקר הזה שנמצא בתוכו, ועובד אותו כל ימי חייו לנצח נצחים. והכל זה רק משום, שהאדם נגוע במחלת האמונה השקרית.
ומי שהוא באחדות ובשלמות, אצלו, האמונה היא טובה מאוד. כי האמונה יוצרת את השקר ואת הרע כנ"ל. שהם טובים מאוד, עבור מי שנמצא באחדות של המציאות, וזה עניין אחר לגמרי, שהוא בעצם ההסבר, מהו השורש הטוב של האמונה, שהיא טובה, רק כאשר האדם בוחר...
והעניין הוא, כי כל הצרות והייסורים שיש לאדם בחיים, כולם הם רק משום שהאדם רחוק מהאמת. כי האמת של המציאות, היא שהכל מושלם ממש, ושהיש והאין אלו רק שתי צורות שונות של אותה הישות ממש, ששם הכל מושלם ממש, וממילא לא שייך שום רע ושום ייסורים וכולי, אלא הכל אך ורק טוב בלבד, טוב אמיתי שאינו תלוי בצורה חיצונית כלשהי, אלא הוא טוב מצד מהותו, שאין בו שום חיסרון כלל.
והסיבה לכך שהאדם רחוק מהאמת הזאת בשכלו וברגשותיו, כי יש כאלו שהם מבינים בשכלם שהכל מושלם, אך הם לא מרגישים את ההבנה הזאת בלב שלהם, והסיבה לכך, היא משום שהידיעה שלהם היא לא ידיעה של אמת, אלא ידיעה של אמונת שקר.
והעניין הוא, כי האמונה השקרית היא שורש כל הצרות וכל הרעות שיש בעולם. וכל זמן שיש לאדם טיפת אמונה שקרית, הרי שדינו לסבול. וכל זמן שהאדם לא נקי מהאמונה השקרית שלו, בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שהוא טועה אמיתי וסובל אמיתי, שהכל כמובן הוא עניין אחד.
כי האמונה השקרית, היא הפך האמת. כי מהותה של האמונה השקרית, היא הקיום של השקר. כי אמונה שקרית שייכת, רק במקום שבו אין ידיעה ברורה ומוחלטת של האמת. כי היכן שיש ידיעה ברורה ומוחלטת של האמת, שם לא שייך שום אמונה שקרית כלל. כי כאשר האדם יודע את האמת באופן מוחלט, וכאשר הדבר מבורר לאדם מכל צדדיו, לא שייכת שום אמונה שקרית כלל. והאמונה שייכת, רק במקום שבו יש חוסר ידיעה, או במקום שהאדם הטועה, בוחר להאמין בדבר שהוא הפך האמת.
כי כל השקרים שבעולם, מקבלים את חיותם מהטעות שנקראת אמונה שקרית. ואין האדם משקר, אא"כ יש בו אמונה שקרית. כי אם לאדם לא הייתה שום אמונה כלל, אז כאשר הוא לא היה יודע מהי האמת, הוא היה בחוויית מציאות של אמת, שהיא חוסר ידיעה. אך בכל מקרה האדם לא היה נופל לשקר כלשהו, אלא, או שהוא יודע, או שהוא לא יודע את האמת, אבל אמונה ושקר לא היו שייכים כלל. והאדם משקר את עצמו ונותן לאחרים לשקר אותו, רק בגלל שהוא סובל ממחלת האמונה השקרית, שהיא גורמת לאדם להיצמד אל דבר שהוא אינו מבורר כאמת מוחלטת.
ומי שהוא חכם ואיש אמת, הוא אין לו שום אמונה כלל. אלא, או שהוא יודע, או שהוא אינו יודע, אך אמונה לא שייכת בכלל בשום צורה שהיא.
ומנהיגי השקר ובראשם השכל של האדם עצמו, שהוא האליל הגדול ביותר שכולם עובדים אותו ומאמינים בו, כולם מעודדים את האדם לחיות מתוך אמונה.
כי כל החיים של האדם, כולם מבוססים על ההפרדה שהאדם עושה בין הדברים השונים שיש בעולם. שעל ידי זה נוצר הרצון של האדם, ונוצרים הטוב והרע, ונוצר הסבל וכולי. כי האדם מאמין לתפישת המציאות שלו, שאומרת שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. והאדם חי את כל החיים שלו מתוך אמונת השקר הזאת, שהיא, שהיש והאין נפרדים זה מזה ושיש חסרונות שאינם מושלמים.
והאדם כ"כ טועה בטעות האמונה, עד שהאדם לא מבין כלל, למה תפישת המציאות שלו שמפרידה בין דבר להיפוכו, מדוע היא אמונה, ולא כפי הטעות שגורמת לו לחשוב שהיא אמת. כי הטעות של האמונה השקרית היא כ"כ קשה, עד שהיא הופכת אצל האדם את השקר, להיות כאמת ממש. והאדם לא מבין מדוע ולמה הוא סובל. והכל זה רק משום שהוא טועה בטעות הקשה מכל, שנקראת מחלת האמונה השקרית.
ומי שהוא נצמד לאמת, הוא איש חכם. וכל המשוגעים שיש בעולם, הם משוגעים, רק משום שהם תופשים את המציאות בצורה לא נכונה. והכל, זה רק משום שיש להם אמונה שקרית. ואם היו המשוגעים לוקחים תרופה שהייתה עוקרת את האמונה השקרית מליבם, הרי שהם תכף ומיד היו מתרפאים ממחלת האמונה השקרית שלהם, ומיד היו הופכים להיות חכמים באמת.
וכל אדם בעולם, שיעקור מליבו ומשורש נשמתו את האמונה השקרית, תכף ומיד הוא יקבל שכל, יבין את המציאות באמת, ויחיה טוב באמת.
וזו הסיבה שאנשי השקר, מעודדים את האדם להאמין להם. משום, שכל החיות של השקר, היא אפשרית רק על ידי אמונה שקרית. כי בלי אמונה, אין שום קיום לשקר. ואנשי השקר האלו, הם נמצאים בתוך האדם עצמו, שהוא מאמין לאליל הגדול שנקרא השכל, שאומר לו שהיש והאין הם נפרדים. והאדם מאמין לשקר הזה שנמצא בתוכו, ועובד אותו כל ימי חייו לנצח נצחים. והכל זה רק משום, שהאדם נגוע במחלת האמונה השקרית.
ומי שהוא באחדות ובשלמות, אצלו, האמונה היא טובה מאוד. כי האמונה יוצרת את השקר ואת הרע כנ"ל. שהם טובים מאוד, עבור מי שנמצא באחדות של המציאות, וזה עניין אחר לגמרי, שהוא בעצם ההסבר, מהו השורש הטוב של האמונה, שהיא טובה, רק כאשר האדם בוחר...
050-3331-331