האם אפשר לרפא הפרעות נפשיות?

האם כל ההפרעות הנפשיות יכולות להירפא? אליעד כהן טוען באופן חד משמעי שכל ההפרעות הנפשיות, ללא יוצא מן הכלל, יכולות להירפא במאה אחוז. הוא מציע שזו לא בעיה של חוסר אפשרות, אלא בעיה של הבנת השורש העמוק של המחשבות וההתנהגויות שמעורבות בהן. עיקר המהות כאן היא שלמחלות נפש ולהפרעות נפשיות יש שורש לוגי ורגשי שניתן להבין ולתקן.

מהי הפרעה נפשית?

הפרעה נפשית היא למעשה שינוי חריג בצורת החשיבה או ההתנהגות של אדם, המשפיע על החברה שבה הוא חי. לדוגמה, אם אדם משוכנע שכולם רוצים לפגוע בו (פרנויה) או חושב שהוא משיח (תחושת גדלות), הדבר עשוי להיתפס כהפרעה נפשית. אך הכוונה כאן היא שמדובר בהבנה או תפיסה שגויה של המציאות. אין מדובר בהכרח במצב של "שיגעון", אלא בתפיסת עולם או אמונה שהשתרשה אצל האדם.

ההגדרה החברתית של מחלת נפש

החברה נוטה להגדיר את מה ששונה כ"לא נורמלי" וכתוצאה מכך את האדם כ"חולה נפש". כאשר אדם מתנהג באופן שמפחיד או מבלבל את הסביבה, החברה עלולה להרחיק אותו ולהגיד עליו שהוא לא נורמלי, במקום לנסות להבין את הגורמים להתנהגותו. המהות כאן היא שההגדרה החברתית של "מחלת נפש" לא בהכרח משקפת את ההבנה העמוקה של המצב. כלומר, החברה חוששת מהשוני ומפחדת להיכנס לנעליו של אותו אדם.

הקשר בין הבנת ההיגיון לנורמליות

ישנה טענה מעניינת של אליעד כהן: אם אדם "נורמלי" לא מסוגל לקחת אדם "לא נורמלי" ולהחזיר אותו לנורמליות, זה יכול להעיד שגם הוא עצמו לא לגמרי מבין את ההיגיון שעומד מאחורי הנורמליות. אם אדם מבין את ההיגיון שעומד מאחורי התנהגות מסוימת, הוא יכול להסביר זאת ולהעביר את ההבנה לאדם אחר. הכוונה כאן היא שכל אדם יכול ללמוד ולהבין את ההיגיון של האחר ולהביא אותו לתפיסה מאוזנת יותר.

הפחד מהתנהגות לא נורמלית

אליעד מציין את הפחד האנושי להידמות לאנשים בעלי התנהגות לא נורמלית. לדוגמה, פסיכיאטר שמפגש עם אדם שטוען שהוא רדוף על ידי זאבים, במקום להבין את עולמו, יעדיף להגדיר אותו כחולה נפש ולהתרחק ממנו. מדובר כאן במניע תת - הכרתי של פחד להידמות לאותו אדם, שמוביל לסיווגו כ"חולה נפש" במקום לנסות להבין אותו לעומק.

ההתפתחות של הפרעות נפשיות

כפי שנראה במשל עם האקדח, בו אדם מכוון את הנשק לעבר המטרה ומפגע בה אם מכוון נכון, אך ככל שמסיטים את הכיוון, הסטייה הולכת וגדלה. כך גם במחשבה: אם אדם מבין משהו בצורה לא נכונה בתחילת הדרך, הסטייה מהמציאות עלולה להחמיר ולהפוך לדפוס מחשבה של "חולי נפש". דפוס זה מתפתח לאט אך באופן קבוע עד שהוא הופך להפרעה נפשית כמו סכיזופרניה, פרנויה או OCD.

האם כל הפרעה נפשית ניתנת לריפוי?

אליעד מדגיש שפתרון לכל הפרעה נפשית קיים, והוא נמצא בהבנה מעמיקה של ההיגיון שמנחה את המחשבה. כאשר מזהים את ההנחות השגויות שמנחות את האדם, אפשר לשנות את דפוסי החשיבה ולחזור לתפיסה מאוזנת יותר. הכוונה היא שתהליך זה לא יהיה מהיר או קסום, אך זהו תהליך של תיקון לוגי ורגשי.

האם כל המחלות הנפשיות נובעות מאותו מקור?

אליעד מציין שכולן נובעות ממחשבות שנמצאות מחוץ למסגרת החשיבה הרגילה והמקובלת. למעשה, כל המחלות וההפרעות הנפשיות הן תוצאה של סטייה בתפיסה ובמחשבה, סטייה שניתן לתקן על ידי זיהוי מקור השגיאה בהבנת המציאות.

לסיכום, האם יש פתרון לכל הפרעה נפשית?

בהתבסס על עקרונות אלו, אליעד אומר שיש פתרון לכל הפרעה נפשית, וחשוב להבין שזו לא בעיה של היעדר פתרון אלא של חוסר הבנת ההיגיון שמנחה את אותו אדם. כל דבר יכול להיות מובן אם מבינים את הלוגיקה שמאחוריו, גם אם מדובר בהפרעות נפשיות קשות.

האם אפשר לרפא את כל ההפרעות הנפשיות?

כל בעיות הנפש וההפרעות הנפשיות, ללא יוצא מן הכלל, יכולות להירפא במאה אחוז. הרעיון מבוסס על כך שהפרעה נפשית היא צורת חשיבה או דפוס התנהגות החורג מהמקובל בחברה. כאשר אדם חושב או פועל באופן שונה מאוד מהנורמה, או כשהוא מזיק לעצמו ולאחרים, הוא מוגדר כחולה נפש. אך בפועל, מדובר בצורת חשיבה מסוימת שניתן ללמוד, להסביר ולתקן.

מהי בעצם הפרעה נפשית?

הפרעה נפשית מוגדרת כחוסר התאמה או שונות קיצונית מהתנהגות המצופה של החברה. למשל, אם אדם משוכנע שכולם רוצים לפגוע בו (פרנויה) או חושב שהוא משיח (תחושת גדלות), התפיסה הזאת שונה כל כך מהמקובל, עד שהיא נתפסת כהפרעה נפשית. למעשה, זוהי בסך הכל אמונה או מחשבה שהשתרשה בו, ולא תמיד הוא מודע לסיבות העמוקות שהובילו אותו לאמץ מחשבה כזו.

מדוע אנשים מתייגים התנהגות לא נורמלית כמחלת נפש?

בני אדם רגילים להאמין בקבוצת הנחות יסוד משותפות. כאשר אדם פועל בניגוד להנחות אלו, החברה נבהלת או אינה יודעת כיצד להגיב, ולכן מכריזה עליו כ"לא נורמלי" או כ"חולה נפש". כך נוצרת תגובה של סימון אותו אדם כחריג, במקום לנסות להבין לעומק את הלוגיקה שלו. לעתים גם נוצר פחד להידמות לו: יש חשש עמוק שאם ניכנס לנעליו, נאמץ את התפיסה שלו ונצא מהכלים בעצמנו, ולכן מעדיפים להרחיק או לאשפז אותו.

כיצד הקושי להסביר את ההיגיון שלנו קשור לאי - הצלחה לטפל באחרים?

ישנה טענה שכל עוד אדם "נורמלי" אינו מסוגל לקחת אדם "משוגע" ולהחזיר אותו לנורמליות, הדבר עשוי להעיד על כך שגם הוא עצמו לא לגמרי מבין עד הסוף את ההיגיון שעומד בבסיס הנורמליות שלו. אם היינו מבינים באופן מושלם את הלוגיקה שלנו, היינו מסוגלים להמחיש אותה לכל אדם, ובכך להוביל אותו לשינוי צורת החשיבה שלו. ההשוואה היא לאדם עשיר שיכול לחלק את כספו לאחרים ולהפוך גם אותם לעשירים, מבלי לאבד את עושרו - שלו.

איך פחד מהתנהגות מוזרה משפיע על ההגדרה של מחלת נפש?

ישנה דוגמה לפסיכיאטר שהולך ברחוב ופוגש אדם שטוען כי רודפים אחריו זאבים. במקום לנסות לעומק להבין מאיפה נובעת האמונה הזו או לנסות לטפל בה, הפסיכיאטר עלול להסתפק בהגדרת האדם כחולה נפש, ובכך לשמור מרחק בטוח. הסיבה לכך היא החשש להיכנס אל תוך עולמו של אותו אדם, שמא נהפוך לדומים לו. אבל בפועל, ישנן סיבות רגשיות וסיבות לוגיות לכך שאדם מרגיש שרודפים אחריו, ואפשר לגלות אותן ולנסות לטפל בהן שלב אחרי שלב.

כיצד עיוות קטן במחשבה עלול להתפתח להפרעה נפשית חמורה?

דוגמה מועילה היא המשל על יריית אקדח למטרה. אם מכוונים את האקדח בדיוק למרכז המטרה, פוגעים בה. אך אם סטינו מעט, בהתחלה אולי לא מרגישים את הטעות, אך ככל שהמרחק גדל, הסטייה הופכת עצומה. כך גם במחשבה: מספיק שילד או אדם בוגר הבין לא נכון משהו בסיסי על המציאות, אפילו פרט קטן, וזה יכול להוביל לאט לאט לסטייה מחשבתית גדולה מאוד. בסופו של דבר, יכול להיווצר דפוס חשיבה קיצוני או "משוגע", שמזוהה כהפרעה נפשית כמו סכיזופרניה, פרנויה, או הפרעת אישיות אחרת.

למה יש פתרון לכל הפרעה נפשית וכיצד ניתן לגשת לטיפול?

אפשר להסביר כל מחשבה על ידי איתור הנחות היסוד ומעקב אחר השלכותיהן. כשמבינים מה באמת אדם חושב ולמה הוא חושב כך, ניתן לפרק את המחשבות השגויות ולהוביל את האדם בהדרגה לתפיסה מאוזנת יותר. מדובר בתהליך לוגי ורגשי מורכב, שאינו הוקוס - פוקוס. אך העיקרון הוא שכל צורת חשיבה מבוססת על רצף של הנחות, ואם מזהים את העיוות הראשוני ומיישרים אותו, בהמשך ניתן להחזיר את האדם לתפיסה נורמלית. לפעמים החברה או המטפלים ממהרים לוותר ומצהירים שאין פתרון, אך לא פעם זו בעצם הכרה בכך שהם עצמם לא מצליחים להבין את שורש הבעיה לעומקו.