איך אפשר לרפא הפרעות נפשיות, גם כשאנשים לא רוצים עזרה?

האם אפשר לרפא אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות, גם אם הם לא רוצים עזרה? אליעד כהן טוען שכן, ואפילו טוען שזה אפשרי לרפא אנשים שלעיתים לא רק לא רוצים עזרה, אלא חושבים כי הם חסרי תקנה. בהרצאה הוא מציין כי יש אנשים שסובלים מהפרעות נפשיות, כמו סכיזופרניה, פרנויה, אישיות גבולית, ומפני שלא מבינים את ההיגיון שמאחורי ההפרעה שלהם, קשה להם לקבל עזרה.

האליעד כהן מתחיל בשאלה האם אפשר לרפא חולי נפש שאין להם רצון לרפא את עצמם. התשובה המוחלטת היא כן, זה אפשרי, וההסבר טמון בהבנה העמוקה שההפרעה הנפשית איננה משמיים או גנטית באופן מוחלט, אלא תוצאה של מסרים, חוויות ודפוסי מחשבה שהשתבשו לאורך הזמן. לדוגמה, אדם הסובל מהפרעות פרנויה עלול לחשוב שמרעילים אותו, בעוד שבפועל הוא לא מקבל את תשומת הלב הנכונה למפחדי הקיום שלו, כך שכל תשובה שהוא מקבל, כמו "אנחנו לא מרעילים אותך", לא עוזרת לו כלל.

מהו ההיגיון שמאחורי הפרעות נפשיות?

כאשר אדם מתחיל לפתח הפרעות נפשיות, יתכן שזה נובע מהתנהלות של הסביבה כלפיו. לדוגמה, ילד שהיה חשדן כלפי הסובלים ממחלות נפשיות או שהתנהג בצורה אובססיבית, אם לא קיבלו את התשובות הנכונות בתור ילד, יתכן שיגדל ויתפתח לאדם עם סכיזופרניה או פרנויה. הצמיחה של ההפרעה אינה תוצאה של מקרה אקראי, אלא תוצאה של חוויות חיים שלא הוסברו לו בצורה נכונה, או פנייה לסביבה שאינה נותנת מענה למצוקותיו הפנימיות.

כיצד הסביבה משפיעה על מצבו של אדם עם הפרעה נפשית?

הסביבה החברתית שבה חי אדם עם הפרעה נפשית יכולה להשפיע על מצבו רבות. כאשר אדם מבקש עזרה או מביע פחדים, כמו למשל לומר "אתם מרעילים אותי", יש להבין את המשמעות האמיתית של דבריו. הוא לא בהכרח מתכוון לכך שהוא מאמין שמרעילים אותו, אלא מנסה להביע פחד מצרכים נוספים, כמו פחד ממחלה או מוות. לדוגמה, אם אדם אומר "אתם מרעילים אותי" והסביבה לא מבינה את הפחד שמאחורי זה, התגובה החיצונית עשויה לחזק את תחושת הפחד והמחשבה שהוא נמצא בסכנה. ההתמודדות עם פחדיו של האדם באמצעות הבנת הסיבות הפסיכולוגיות מאחורי ההתנהגות יכולה לעזור לו להתפתח לכיוון בריא יותר.

האם אפשר לרפא את האדם גם אם הוא לא שיתף פעולה?

כפי שנאמר, על מנת לרפא אדם עם הפרעה נפשית, אין צורך בהכרח שהוא ייתן הסכמתו לכך. אליעד כהן מסביר כי על אף שהטיפול יהיה קשה יותר כשלא שיתוף פעולה מצד האדם, תמיד ישנה אפשרות לשפר את מצבו. הוא מאמין שהשפעת הסביבה חיונית למי שסובל מהפרעה נפשית. לדוגמה, אם הסביבה מבינה את מה שמתחולל במחשבות האדם ומגיבה בהתאם לפחדים שמביע, יש סיכוי שיתחולל שינוי חיובי. אם כל הסביבה תסייע ותעזור, זה יכול להקל על התהליך.

מה צריך לעשות כדי להחזיר אדם עם הפרעה נפשית למסלול בריא?

לפי אליעד כהן, האידיאל הוא שיותר מדי לא רק לעבוד עם האדם עצמו, אלא גם עם הסביבה הקרובה לו. אם ישנו רצון לרפא את ההפרעה הנפשית ולהחזיר את האדם למסלול בריא, יהיה על האנשים הקרובים לו להבין את טבע ההתנהגות של האדם, לתמוך בו ולהגיב בצורה חכמה ומבינה. במקרים רבים, משפחה או חברים יכולים לשפר את מצבו של האדם, אך עדיין גם אם כל העולם סביבו יהיה "בית משוגעים", ניתן לקחת את האדם הזה ולרפא אותו, כמו אדם שחי בין משוגעים.

לסיכום, אליעד כהן מציע כי באמצעות שינוי התגובה וההבנה של הסביבה, ניתן לרפא אדם גם אם הוא לא מעוניין לעזור לעצמו. ההבנה שמאחורי כל הפרעה נפשית עומד היגיון מסוים ויכולת לתקשר עם האדם באופן נכון יכולה לשנות את כיוון ההתפתחות של ההפרעה ולהביא לריפויו.